הבנק המרכזי של יפן (BOJ) הודיע השבוע כי יאט את קצב קיצוצי רכישות האג”ח הממשלתיות היפניות (JGB) החל מאפריל 2026, מתוך מטרה להתמודד עם סיכוני צמיחה וחשש מהאטה בכלכלה המקומית והגלובלית. ההחלטה התקבלה כאשר הריבית במשק נותרה על 0.5%, בהתאם לציפיות הכלכלנים, תוך שימור מדיניות מוניטרית זהירה על רקע אתגרים גוברים בסביבת המאקרו.

פירוט החלטת המדיניות: ירידה הדרגתית, קצב חדש

לפי התוכנית שפרסם הבנק, עד מרץ 2026 ימשיך ה-BOJ לצמצם את רכישות האג”ח בכ-400 מיליארד ין (2.76 מיליארד דולר) לרבעון, עד לרמה של 3 טריליון ין בחודש. החל מאפריל 2026 יואט הקיצוץ ל-200 מיליארד ין לרבעון בלבד, עם יעד של 2 טריליון ין לרכישות חודשיות עד מרץ 2027.

על פי הערכות עדכניות, ברבעון שהסתיים ביוני 2025 רכש הבנק מדי חודש כ-4.1 טריליון ין אג”ח ממשלתיות – מה שמעיד על שינוי קצב מתון אך מתמשך במדיניות ההרחבה.

הסיבות להאטה: אינפלציה, סיכוני צמיחה וחולשה ביצוא

הבנק המרכזי הסביר כי מטרת המהלך היא לייצב את תפקוד שוק האג”ח ולאפשר מעבר הדרגתי למדיניות פחות אגרסיבית – כל זאת תוך תמיכה בסביבת מאקרו יציבה. הכלכלה היפנית ניצבת כיום בפני מספר אתגרים:

צמיחה חלשה: ברבעון הראשון של 2025 נרשם כיווץ של 0.2% בתמ”ג, לראשונה מזה שנה, בעיקר בשל ירידה ביצוא ופגיעה ברווחיות החברות.

אינפלציה גבוהה: מדד המחירים לצרכן עמד על 3.6% באפריל – מעל יעד הבנק זה שלוש שנים – בין היתר בשל זינוק במחירי האורז ומחסור במזון בסיסי.

תנודתיות בשוקי האג”ח: תשואות ה-JGB ל-30 שנה הגיעו לשיא של 3.2% במאי לפני שהתמתנו ל-2.93%, תוך מתיחות בשוקי ההון.

אי ודאות גלובלית: הבנק צופה התמתנות הצמיחה הגלובלית בשל מגבלות סחר, תנודתיות גלובלית וירידה ברווחי חברות.

תגובת השווקים והמשקיעים

בעקבות ההודעה, מדד הניקיי 225 עלה ב-0.55%, הין היפני התחזק ב-0.13% לרמה של 144.55 מול הדולר, ותשואת אג”ח JGB ל-10 שנים טיפסה ל-1.491%. מומחי HSBC ציינו כי יעד של 2 טריליון ין בחודש משקף חזרה לרמות טרום ההרחבה החריגה של 2013, ומסמן יציבות מסוימת בהסרת התמיכה.

קרישנה בהימווארפו, כלכלן ב-State Street Global Advisors, הדגיש כי דחיית ההאטה בקיצוצים עד הרבעון השני של 2026 מהווה ניצחון לבנק המרכזי – המשקיעים לא חוששים מתסיסה נוספת בתשואות בשלב זה.

מבט קדימה: שיקולי ריבית והערכת מדיניות

נגיד הבנק המרכזי, קאזו אואדה, הדגיש כי כל החלטה עתידית על העלאת ריבית תישקל רק כאשר תהיה ודאות גבוהה שהאינפלציה תתקרב ליעד 2%. בשלב זה, הבנק שומר על גמישות מתוך הבנה של הסיכונים לסביבת המאקרו וליציבות הפיננסית.

התחזית של ה-BOJ היא להאטה מסוימת בקצב הצמיחה, בדגש על השפעות חיצוניות כמו מגבלות סחר עולמיות, האטה ביבוא וירידה אפשרית בצריכה פנימית. תנאים פיננסיים גמישים, מדיניות ריבית נמוכה והמשך רכישות אג”ח צפויים להוות רשת ביטחון מול התנודתיות.

סיכום: בין שמרנות להתמודדות עם סיכונים

החלטת הבנק המרכזי של יפן מסמלת זהירות יוצאת דופן וחתירה לאיזון בין צמצום התמיכה לבין מניעת זעזועים מיותרים בכלכלה. האסטרטגיה ההדרגתית, בתוספת הערכות ביניים (הבאה ביוני 2026), תאפשר גמישות מרבית במעבר למדיניות חדשה – ותספק רמת ודאות סבירה למשקיעים, לבנקים ולחברות הגדולות במשק.

המשך המעקב אחר התפתחות האינפלציה, התאוששות הכלכלה היפנית, והתגובות של שוקי ההון – יהיה קריטי ליכולת ה-BOJ לנווט את המדיניות בעידן של תנודתיות גלובלית, אינפלציה עקשנית ורגולציה דינמית.