המערכת הפיננסית בהודו ניצבת בפני צומת דרכים אסטרטגית. על רקע גל חדש של איומי מכסים מצד נשיא ארה”ב לשעבר דונלד טראמפ, החליט הבנק המרכזי של הודו (RBI) לנקוט גישה מוניטרית מרחיבה – מהלך המעיד על חשש הולך וגובר מפני האטה בצמיחה הכלכלית והשלכות גלובליות שעלולות להרעיד את השווקים המתעוררים.

בימים האחרונים הכריז ה-RBI על הותרת ריבית ה-Repo ברמה של 6.50%, אך לא זה מה שעורר את עניין השווקים, אלא הדגש החד והמתועד שניתן לאיומי המכסים מצד ארה”ב, שעלולים לפגוע ביצוא ההודי ולהחמיר את מצב המטבע. שינוי הגישה של הבנק מצביע על מעבר מתמרון זהיר למדיניות תגובתית ברורה.

האם מדובר באיתות ראשון לגל של קיצוצים נוספים? והאם הודו בדרך לכניסה למעגל של התערבויות מוניטריות לצורך ייצוב הכלכלה הפנימית בעידן של חוסר ודאות בינלאומית?

מדיניות מוניטרית על רקע סחר עולמי מתוח

הבנק המרכזי של הודו מצא עצמו בחודשים האחרונים נדרש לאזן בין יעדיו הרשמיים – יציבות מחירים, עידוד צמיחה ושמירה על יציבות פיננסית – לבין אתגרים גלובליים מתעצמים.

איומי המכסים מצד טראמפ, בשיעור של כ-25% על מוצרים מהודו, נראים כמו צעד כלכלי אך נושאים עימם השלכות גאו-פוליטיות. ברקע לכך עומדת מגמה אמריקאית ברורה לצמצום הגירעון המסחרי ולקידום “תוצרת אמריקאית”, גם אם במחיר של עימות עם שותפות אסטרטגיות כמו הודו.

המכסים אמנם עדיין בשלב של איומים, אך בבנק המרכזי לא לוקחים סיכונים. כל צמצום ביצוא צפוי להכביד על הצמיחה המקומית, בעיקר בענפים עתירי עבודה כמו טקסטיל, מתכות ומוצרי צריכה.

קיצוצי ריבית והעברת הילוך במדיניות

RBI פעל במהירות והגיב לשינויים כבר בתחילת 2025. בחודש פברואר קיצץ את ריבית ה-Repo מ-6.50% ל-6.25%, ובאפריל ביצע קיצוץ נוסף ל-6.00%. בשני המקרים נימק הבנק את המהלך בהאטה הצפויה בצמיחה ובהיעדר לחצים אינפלציוניים משמעותיים.

אולם במהלך אוגוסט – עם הציפיות למכסים בפועל – בחר הבנק להמתין. ריבית ה-Repo נותרה על כנה, אך שינוי חשוב התרחש בנוסח ההודעה: גישת המדיניות הוגדרה כ”accommodative”, כלומר פתוחה להרחבות נוספות בעתיד. מדובר באיתות ברור של הבנק שהוא מוכן להמשיך ולהגיב אם התנאים יחריפו.

השווקים קלטו את המסר: הבנק שומר לעצמו את האפשרות להוריד ריבית שוב, אולי אף לפני סוף הרבעון השלישי של השנה.

תחזית הצמיחה נחתכת, המשקיעים עוקבים בדריכות

Moody’s Analytics כבר עדכנה את תחזית הצמיחה של הודו ל-2025 כלפי מטה – מ-6.7% לרמה של 6.1% בלבד. תחזיות נוספות מדברות על השפעה שלילית של כ-20–50 נקודות בסיס כתוצאה ישירה מהמכסים.

בהודו מודעים לכך שצמיחה נמוכה תוביל ללחץ על שוק העבודה ולהאטה נוספת בצריכה, ובמיוחד באזורי פריפריה שבהם תלות גבוהה בענפי יצוא. ייתכן שגם הפיחות ברופי לא יספיק כדי לבלום את הפגיעה ביצואנים.

בתוך כך, נראה שהשחקנים הזרים והמשקיעים המוסדיים עוקבים אחרי הודו כמדד לרגישות שווקים מתעוררים להשפעות חיצוניות – ותגובות ה-RBI ישמשו כמודל.

שמירה על אינפלציה תחת שליטה – אך לא לכל זמן

נתוני האינפלציה בהודו אמנם מצביעים על יציבות יחסית: סביב 4% בקצב שנתי, מעט מתחת ליעד של הבנק. עם זאת, קיימת דריכות בכל הנוגע למחירי מזון ודלק – תחומים רגישים במיוחד לציבור ההודי הרחב.

פיחות ברופי עלול להביא לעלייה במחירי הייבוא, וההשפעה יכולה לחדור לצרכן תוך זמן קצר. על כן, הבנק נדרש לפעול בתבונה: לא להרחיב מדי את המדיניות ולהסתכן בזינוק מחודש באינפלציה, אך גם לא להחמיר את תנאי האשראי בתקופה רגישה.

השלכות פיננסיות: בין שחיקה תזרימית להזדמנויות השקעה

מבחינת שוק ההון, האיתותים מה-RBI מהווים חרב פיפיות. מחד, ריבית נמוכה יותר ממריצה פעילות אשראי וצריכה, ומספקת אוויר לנשימה לחברות שמתקשות במימון שוטף. מאידך, התשואות על אג”ח עלולות לרדת עוד, והמשקיעים הזרים עלולים לברוח לשווקים בטוחים יותר.

הבנקים והחברות הפיננסיות עלולים לספוג ירידה ברווחיות בשל לחץ על מרווחי הריבית. עם זאת, סקטורים עתירי חוב כמו תשתיות, נדל”ן וצריכה פרטית – צפויים ליהנות מתנאים נוחים יותר למימון.

למשקיעים בשוק ההודי מומלץ לנקוט בגישה סלקטיבית ולהעדיף חברות שנהנות מגידול פנימי ולא תלויות ביצוא. תחום הבריאות, טכנולוגיה מקומית ושירותים דיגיטליים עשויים להוות מקלט פיננסי גם במקרה של האטה גלובלית.

מבט לעתיד: התמרון הדינמי יימשך

נראה כי הודו נכנסת לשלב מאתגר של ניהול מדיניות כלכלית רגיש. מצד אחד, עליה לשדר לשווקים ולמשקיעים שהיא שומרת על יציבות ואמון. מצד שני, עליה לפעול במהירות כאשר הסיכונים מתממשים – בין אם באמצעות הפחתות ריבית, תמיכה באשראי או מניפולציות בשוק המט”ח.

ל-RBI יש כלים, ניסיון וגמישות. אך בעולם שבו אפילו ציוץ של מנהיג עולמי מסוגל לגרום לגלישה בשווקים, נדרשת ממנו גם תקשורת אסטרטגית, מדויקת ובזמן אמת.

ההכרעות הקרובות של הבנק המרכזי ישפיעו לא רק על הודו – אלא גם על הדרך שבה בנקים מרכזיים בעולם בוחנים סיכונים גאו-פוליטיים במסגרת המדיניות המוניטרית שלהם.