חזרה מפתיעה של האינפלציה: שינוי מגמה או תופעה זמנית?

לאחר תקופה של יציבות יחסית במדדי המחירים, נתוני יוני 2025 הציתו מחדש את הדיון בשאלת האינפלציה באירופה. שיעור האינפלציה השנתי בשוודיה עלה ל־0.8%, ובכך חרג מהתחזיות שעמדו על 0.4% בלבד. מדובר בנתון שנראה אולי שולי במבט ראשון, אך הוא מהווה שינוי מגמה חשוב – במיוחד לנוכח הקונצנזוס שנבנה בשווקים סביב האטה אינפלציונית. הנתון מתווסף לעלייה של 0.2% במדד החודשי, לאחר ארבעה חודשים של יציבות או ירידות. ככל שמביטים בעומק הנתונים, עולה השאלה האם מדובר באנומליה סטטיסטית או בתחילתו של גל מחירים חדש, שיאלץ את הבנק המרכזי לשנות כיוון.

מבט אל תוך המדדים: סימני לחץ מובהקים

המדדים מצביעים על שורה של תתי־תחומים שתרמו לזינוק. מדד המחירים לצרכן (CPI) נותר כמעט ללא שינוי – 416.95 נקודות לעומת 416.69 בחודש הקודם – אך מאחורי המספר הסטטי מסתתרים כוחות כלכליים חזקים. מחירי התחבורה, לדוגמה, עלו ב־0.7%, על רקע עליית מחירי הדלק והתייקרות שירותי תחבורה ציבורית. מדד הדיור, שמושפע מעלויות שכירות, תחזוקה וחשמל, טיפס ל־540.18 נקודות לעומת 546.54 – עלייה שקטה אך מתמשכת.

גם המדד ללא אנרגיה, שמנטרל את הרכיב התנודתי של מחירי החשמל והדלק, הראה עלייה ל־253.54, בהשוואה ל־253.09 במאי. למרות ירידה מסוימת במחירי המזון (מ־5.48 ל־5.22), ברור כי הליבה האינפלציונית – כלומר, התחומים שאינם זמניים – עדיין נמצאת בעלייה. מדד CPIF, שאינו כולל ריביות על משכנתאות, רשם עלייה של 2.9% לעומת 2.3% – הרבה מעל יעד ה־2% של הבנק המרכזי.

השפעה ישירה על השווקים: סקטורים נחלשים, אחרים מתחזקים

לנתוני אינפלציה יש השפעה ישירה ומהירה על שוק המניות. ראשית, כל עלייה במדד המחירים מגבירה את הסבירות להעלאת ריבית. המשמעות היא עלייה בעלות ההון לחברות, קושי בגיוס אשראי, והשפעה שלילית על הרווח הנקי. סקטורים ממונפים – כמו נדל”ן, תשתיות, טכנולוגיה וקמעונאות – נמצאים בקו האש. מניות של חברות שבנו את צמיחתן על מינוף או ריבית נמוכה עשויות לספוג ירידות חדות גם אם הביצועים שלהן לא השתנו בפועל.

במקביל, יש סקטורים שדווקא נהנים מהאינפלציה. חברות אנרגיה, שמוכרות סחורה שמתייקרת יחד עם המדד, רושמות בדרך כלל שיפור בשורת הרווח. גם מניות הגנה (defensives) – כמו תרופות, מזון ושירותים ציבוריים – נהנות מביקוש יציב גם בתקופות של עליית מחירים. השקעה נכונה בתקופה אינפלציונית אינה רק שאלת תשואות, אלא שאלה של סיכון מובנה – האם החברה תדע להעביר את העלויות לצרכן, לשמר רווחיות ולתפקד היטב גם תחת תנאים מוניטריים הדוקים יותר?

חיבור גלובלי: מה שקורה בשוודיה לא נשאר בשוודיה

בעולם גלובלי, נתונים שמגיעים ממדינה כמו שוודיה לא נשארים מקומיים. השווקים רואים באירופה אזור מייצג ליציבות מאקרו־כלכלית. כאשר אחת המדינות המובילות באיחוד מתחילה להציג שוב אינפלציה גוברת – גם הבנקים המרכזיים האחרים נכנסים לדריכות. הבנק האירופי המרכזי (ECB), שנקט זהירות רבה בנוגע להעלאת ריבית, עשוי להקדים את תזמון המדיניות הנוקשה.

גם הפדרל ריזרב בארה”ב בוחן מקרוב את המגמות בשוקי הייצוא, מחירי האנרגיה, והציפיות לצמיחה. אינפלציה באירופה עשויה להדוף את התקוות לקיצוץ ריבית בארה”ב, מה שישפיע על השווקים העולמיים – כולל ישראל. משקיעים גלובליים כבר מתמחרים אפשרות לתיקון בשוקי המניות, או לכל הפחות שינוי בתמהיל ההשקעות.

מגמות עומק: האם הציבור מתחיל לאבד אמון?

מעבר לנתונים, קיימת השפעה פסיכולוגית מובהקת. כאשר הציבור מתחיל לחוש שמחירים עולים ללא שליטה, נוצרת דינמיקה שמזינה את עצמה. צרכנים ממהרים לקנות לפני שהמחיר יעלה שוב, עסקים מעלים מחירים על בסיס ציפיות, וכך נוצר “מעגל אינפלציוני” שקשה לשבור. גם בשוודיה, שבה ניהול התקציב הציבורי נחשב לאחראי במיוחד, ניתן לראות את הסימנים הראשונים ללחץ כזה – תוספות שכר במגזר הציבורי, עלייה בדרישות המגזרים החלשים, והאטה בצריכה כתוצאה מהשחיקה בכוח הקנייה.

פרופיל משקיע: מה כדאי לעשות עכשיו?

עבור המשקיע הישראלי, שחשוף למדדים הגלובליים דרך קרנות מחקות, ETFים או השקעות ישירות, מדובר ברגע חשוב לעצור ולבחון את תיק ההשקעות. ראשית, חשוב להבין מהי רמת החשיפה לסקטורים הרגישים לריבית – נדל”ן, טכנולוגיה, תעשייה כבדה. שנית, יש לבחון פיזור גיאוגרפי נכון, כך שתיק ההשקעות לא יתבסס על אזור אחד בלבד. שילוב של מניות מגזרים דפנסיביים, כמו מזון, מים, תשתיות, אנרגיה נקייה או תרופות – יוכל להוות משקל נגד ללחצים הצפויים. חשוב גם לשקול את החזקה באג”ח – האם הן צמודות מדד? מה המח”מ שלהן? האם הן חשופות לסיכון ריבית?

מבט קדימה: נתוני יולי־אוגוסט יהוו מבחן קריטי

אם מגמת העלייה תימשך גם ביולי ובאוגוסט 2025 – כפי שמרמזים חלק מהאנליסטים – עשויה להיות לכך השפעה מהותית על מדיניות הבנקים המרכזיים לקראת הרבעון האחרון של השנה. כבר עתה ניתן לראות התחזקות בציפיות השוק להעלאת ריבית נוספת של 0.25% עד סוף השנה, במקום השארת הריבית ללא שינוי כפי שציפו בעבר. סוחרי נגזרים באירופה מתחילים לתמחר מחדש את החוזים העתידיים, בעוד שהשקל השוודי רשם היחלשות של 1.1% מול הדולר בתוך יומיים.