שוק התעשייה הסיני, שמהווה את אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים בעולם, ממשיך להציג סימני חולשה גם באמצע 2025. למרות ניסיונות הממשלה להזרים תמריצים ולהגדיל את הצריכה המקומית, מדד מנהלי הרכש (PMI) הרשמי של סין נותר מתחת לרף 50 – המסמן התכווצות – זו החודש השלישי ברציפות, והגיע ל-49.7 בחודש יוני. המגמה הזו משקפת אתגרים עמוקים במערכת הכלכלית של סין, כאשר שילוב של דפלציה, מלחמות סחר עם ארה”ב, ירידה בביקושים פנימיים וחולשה ביצוא ממשיכים להכביד על הכלכלה.

נתונים כמותיים: מדדי ייצור, תעסוקה ומלאים

ה-PMI הרשמי בסין אמנם עלה במעט – מ-49.5 במאי ל-49.7 ביוני – אך נותר מתחת לרף ה-50 המבדיל בין צמיחה להתכווצות, בהתאם לתחזיות האנליסטים. מדד הייצור הסיני השתפר ל-51, בעוד שמדד ההזמנות החדשות עלה ל-50.2 – שניהם מצביעים על התאוששות מסוימת בתעשייה, בעיקר בהיבט הביקוש המקומי. עם זאת, רמות המלאי (48) והתעסוקה (47.9) המשיכו לרדת, ומעידות על המשך צמצום פעילות וירידה בהשקעות ובתעסוקה בענף התעשייתי.

במקביל, מדד ה-PMI הלא-תעשייתי, הכולל שירותים ובנייה, עלה ל-50.5 לעומת 50.3 בחודש מאי. בעוד שמדד שירותים ירד במעט ל-50.1, ענף הבנייה דווקא התחזק ל-52.8, עדות להאצת פרויקטי תשתית שהממשלה מקדמת בניסיון לייצב את הכלכלה.

דפלציה ומחירי יצרן – אתגר כפול לכלכלה הסינית

המשק הסיני ממשיך להתמודד עם דפלציה – ירידה מתמשכת במדד המחירים לצרכן (CPI) ובמדד מחירי היצרן (PPI). בחודש מאי ירדו המחירים לצרכן ב-0.1% לעומת שנה שעברה, בעוד שמדד מחירי היצרן רשם את הירידה החדה ביותר מאז יולי 2023. תהליך זה פוגע ברווחיות של יצרנים וביכולת שלהם להשקיע, ומחדד את הסיכונים למיתון מתמשך במגזר הייצור.

הרווחיות של החברות התעשייתיות ירדה ב-9.1% במאי – הנפילה החדה ביותר מזה שבעה חודשים – עדות לחולשה בשוק המקומי והעולמי. עודף ייצור, תחרות מחירים חריפה, וחוסר ודאות סביב תמריצים עתידיים, פוגעים במיוחד ביצואנים קטנים ובינוניים.

השפעת מלחמת הסחר, יצוא ותמריצים פיסקליים

לצד הדפלציה, השפעות מלחמת הסחר בין סין לארה”ב ממשיכות להכתיב את סדר היום הכלכלי. במאי נרשמה ירידה של 34.5% ביצוא הסיני לארה”ב בהשוואה לשנה קודמת, לאחר שמחודש אפריל צנח היצוא ביותר מ-21%. מדיניות מכסים אגרסיבית של וושינגטון, לצד שינויים רגולטוריים, אילצה את סין למצוא שווקים חדשים ולגוון את יעדיה. החברות הסיניות, שנאלצו להתמודד עם מכסים במאות אחוזים, חיפשו פתרונות זמניים, עד שברקע נרשם שיפור מסוים לאחר הסכם הפסקת האש המסחרי שהושג במאי.

בשוק המקומי, הממשלה פועלת להגברת הביקוש הפנימי באמצעות תמריצים, הרחבת תוכניות להחלפת סחורות (trade-in), והרחבת האשראי הצרכני. הכלכלה הסינית הפכה תלוית תמריצים פיסקליים – והבנק המרכזי פועל בזהירות על מנת לשמור על יציבות פיננסית מול איום בועת חוב.

שיפור קל אך אי ודאות בהמשך: מגמות שוק והתחזית לחצי השנה הקרובה

הנתונים מלמדים על התאוששות מסוימת בחלק מהסגמנטים: מדד ההזמנות ליצוא עלה משמעותית ל-47.5 לעומת 44.7 בחודש שעבר, עדות להתאוששות מסוימת בביקוש האמריקאי בעקבות הסכם הסחר. מדד המניות הסיני CSI 300 קפץ ב-0.22% עם פרסום הנתונים, אך הסנטימנט הכללי בשוק נותר זהיר, בעיקר על רקע המשך שחיקת הביקושים והיחלשות התמיכה התקציבית מצד הממשלה במחצית השנייה של 2025.

כלכלנים מזהירים כי קצב הצמיחה עשוי להאט בהמשך השנה, במיוחד אם היצוא לא יתאושש בקצב מהיר ואם התמריצים ייפסקו או יפחתו. חולשה בביקושים הגלובליים, ירידה בקצב השקעות הממשל בפרויקטי תשתית, וחששות מחולשה במגזר הצריכה – כל אלה מגבילים את יכולתה של סין לשוב לקצבי הצמיחה הגבוהים מהעשור הקודם.

מדיניות ממשלתית: חיזוק הביקוש, ייצוב שערי המטבע ושימור יציבות פיננסית

ראש ממשלת סין, לי צ’יאנג, הדגיש לאחרונה כי בייג’ינג תמשיך לחזק את הביקוש המקומי, לקדם את סין כ”מנוע צריכה” עולמי, ולהגן על האינטרסים הכלכליים שלה מול מדיניות סחר מערבית מגבילה. הממשלה מתכננת להמשיך ולהנפיק שוברים (vouchers), להרחיב תמריצים לרכישת סחורות, ולהגביר את האשראי המקומי במטרה למנוע הידרדרות בביקוש הפנימי.

המשא ומתן בין בייג’ינג לוושינגטון מתקדם באיטיות, כאשר כל צד מגן על האינטרסים האסטרטגיים שלו: סין מתעקשת שלא תסכים להסדרים שיפגעו בתעשיות הייצוא הקריטיות שלה, ומזהירה שתנקוט צעדים חד-צדדיים נגד כל מדינה שתנסה לפגוע בזכויותיה הכלכליות.

ניגודים בין נתונים לתחושת השוק: האם השפל מאחורינו או שזו רק הפוגה?

למרות השיפור הקל במדדי הייצור, רמות הדפלציה, המשך הירידה ברווחיות, והחשש מחולשה ביצוא – מצביעים על שוק שעדיין פגיע. בשוקי ההון קיימת אופטימיות זהירה, אך רוב הכלכלנים מציינים כי בלי תמיכה ממשלתית מסיבית והתאוששות גלובלית רחבה – השוק התעשייתי בסין צפוי להישאר תחת לחץ.

מדדי סקר פרטיים (כגון מדד Caixin-S&P) שצפויים להתפרסם בימים הקרובים, אמורים להראות שיפור קל נוסף, אך עדיין להישאר מתחת לרף הצמיחה (תחזית ל-49). המשמעות: סין עדיין מתקשה להחזיר את המגזר התעשייתי לנתיב התרחבות ברור, והאתגרים המבניים ארוכי הטווח נותרו במלוא עוצמתם.

סיכום: שוק התעשייה הסיני בעידן של דפלציה, תמריצים ואתגרים גלובליים

התכווצות הפעילות התעשייתית בסין ב-2025 מגלמת בתוכה את כל המתחים של הכלכלה הגלובלית: דפלציה, ירידת ביקוש עולמית, מלחמות סחר, ומדיניות מאקרו־כלכלית זהירה. סין שומרת על עוצמה במגזרי הבנייה והתשתיות, אך התעשייה נותרת חשופה לסיכונים, ומגיבה באיטיות לתמריצים זמניים.

האם נראה בשנה הקרובה חזרה לצמיחה תעשייתית בסין? או שמא מדובר בהפוגה זמנית לפני האטה ממושכת יותר? ככל שהממשלה תדע להעמיק את התמיכה ולשמר את האמון של משקיעים וצרכנים, כך תוכל הכלכלה הסינית לשוב למסלול של צמיחה יציבה.