המאבק על הדירוג: כיצד סוכנויות דירוג האשראי מעצבות את גורלן של מדינות ובנקים

בעולם הפיננסי הגלובלי, שבו טריליוני דולרים נעים מדי יום בין שווקים ומוסדות, סוכנויות דירוג האשראי מחזיקות בכוח עצום — לעיתים בלתי נראה — להשפיע. חברות כמו Standard & Poor’s (S&P), Moody’s ו-Fitch, המכונות יחד “שלוש הגדולות”, מעריכות את יכולתן של ממשלות, תאגידים ומוסדות פיננסיים (כולל בנקים) לעמוד בהתחייבויותיהן הפיננסיות. הדירוגים שהן מעניקות אינם רק תוויות; הם מנגנונים רבי עוצמה שיכולים להשפיע דרמטית על עלות ההון, הגישה לשווקים, ולעיתים אף על היציבות הכלכלית של מדינות שלמות ומערכות בנקאיות.

מהו דירוג אשראי וכיצד הוא נקבע?

דירוג אשראי הוא הערכה של סיכון האשראי של גוף כלשהו – כלומר, הסבירות שהוא יעמוד בהתחייבויותיו ויחזיר את חובותיו בזמן. הדירוגים נעים לרוב בין ‘AAA’ (או ‘Aaa’ לפי Moody’s) – המייצג סיכון נמוך מאוד ויכולת החזר גבוהה במיוחד – לבין ‘D’, המצביע על חדלות פירעון.

סוכנויות הדירוג מנתחות מגוון רחב של גורמים כדי לקבוע את הדירוג, כולל:

• נתונים פיננסיים (רמות חוב, תזרים מזומנים, רווחיות)

• יציבות פוליטית וכלכלית (במקרה של מדינות)

• איכות הניהול

• סביבה רגולטורית

• לחצים תחרותיים

תהליך הדירוג כולל צוותי אנליסטים, מודלים כמותיים ודיונים פנימיים, והוא נועד להיות עצמאי ומבוסס על שיקולים של סיכון בלבד.

עם זאת, חשוב להבין שדירוג אשראי אינו עובדה מוחלטת אלא דעה אנליטית. גם אם היא נתמכת בנתונים, זוהי פרשנות שיכולה להיות מושפעת מתפיסות ולעיתים — כפי שלמדנו ממשברים קודמים — גם מאינטרסים סמויים.

השפעת הדירוג על עלות ההון של מדינות

עבור מדינות, דירוג אשראי הוא כלי קריטי בקביעת עלות ההלוואות בשווקים הבינלאומיים. מדינה בעלת דירוג גבוה נתפסת כבטוחה יותר בעיני המשקיעים, ולכן תוכל ללוות כסף בריביות נמוכות יותר. השקעות אלה מגיעות לרוב מקרנות פנסיה, חברות ביטוח וגופים מוסדיים גדולים — שרבים מהם מחויבים להשקיע רק באגרות חוב בדירוג השקעה מסוים.

הורדת דירוג יכולה להוביל לעלייה חדה בעלות החוב הממשלתי, להקשות על הנפקת חוב חדש, ולהביא ליציאת הון מהמדינה. במקרים קיצוניים, הורדה כזו עלולה לעורר משבר אמון, להעלות את עלות ביטוח החוב (Credit Default Swaps – CDS) ולהכניס את המדינה לסחרור חוב שקשה מאוד לצאת ממנו. דוגמאות בולטות לכך התרחשו במהלך משבר החוב הריבוני באירופה, כאשר הורדות דירוג דרמטיות למדינות כמו יוון, ספרד ופורטוגל הובילו לעליות חדות בעלויות המימון שלהן והחמירו את המשברים הכלכליים בהן.

השפעת הדירוג על בנקים ומוסדות פיננסיים

גם בנקים ומוסדות פיננסיים מושפעים עמוקות מדירוגי האשראי. בנק בעל דירוג גבוה נהנה מיתרונות משמעותיים:

• עלות הגיוס שלו – כלומר הריבית שעליו לשלם בגיוסי הון מהשוק הבין-בנקאי או מהנפקת אג”ח – תהיה נמוכה יותר. הדבר משפר את שולי הרווח שלו ומאפשר לו להציע תנאים תחרותיים יותר ללקוחותיו.

• דירוג גבוה מאותת על יציבות פיננסית ואמינות, מה שמקל עליו למשוך פיקדונות מגופים מוסדיים ולקוחות פרטיים כאחד.

לעומת זאת, הורדת דירוג לבנק עלולה להיות הרסנית. היא מייקרת את עלויות הגיוס שלו, פוגעת ברווחיות ומקטינה את יכולתו להעניק אשראי. הורדת דירוג גם שוחקת את אמון הציבור והמשקיעים, ולעיתים אף עלולה להוביל למשיכת פיקדונות (run על הבנק) אם החששות גוברים. המשבר הפיננסי של 2008 הדגים כיצד הורדות דירוג מהירות ודרמטיות למוסדות פיננסיים (כמו Bear Stearns ו-Lehman Brothers) תרמו לקריסתם והעבירו גלי הלם למערכת כולה.

דירוגים – חרב פיפיות

המאבק על הדירוג ממחיש עד כמה סוכנויות דירוג האשראי הן חרב פיפיות. מצד אחד, הן ממלאות תפקיד חשוב בהפצת מידע ובהערכת סיכונים – תורמות ליעילות השוק. מצד שני, עוצמתן המרוכזת, מודל הפעולה שלהן והכשלונות מהעבר מעלים שאלות קשות על ההשפעה המערכתית שלהן ועל מידת האחריות שהן נושאות.

דירוג אשראי הוא גורם מכריע בקביעת גורלן הפיננסי של בנקים ומדינות. היכולת שלו להעלות או להוריד את עלות ההון משמשת כמנוף עצום בשווקים הפיננסיים העולמיים. הבנה מעמיקה של תהליכים אלו חיונית לכל מי שמעורב או מושפע מהכלכלה הגלובלית