מדד הדולר האמריקאי (DXY) צנח בימים האחרונים לרמה של 97.20, הנמוכה ביותר מאז 2022 – התפתחות שמטלטלת את שוק המט”ח, אך מעלה גם שאלות אסטרטגיות עבור חברות אמריקאיות רב-לאומיות. הירידה בשווי הדולר נתפסת לעיתים קרובות כסכנה – לצרכן, ליציבות המחירים ולתפקוד הכלכלי הרחב. אולם בצד השני של המטבע, תרתי משמע, ישנם יתרונות מוחשיים לחברות הפועלות בשווקים בינלאומיים. במאמר זה נבחן כיצד דולר מוחלש יכול לשמש מנוע צמיחה – אך גם מקור לסיכון מתמשך.

יתרון יחסי למול מתחרים גלובליים

כאשר הדולר נחלש, חברות אמריקאיות שנהנות מחשיפה בינלאומית גבוהה רושמות יתרון מיידי. נניח שחברת Procter & Gamble (NYSE: PG) מוכרת מוצרי טיפוח באירופה – ההכנסות מגיעות ביורו. כשממירים את היורו חזרה לדולר, השער הנמוך של המטבע האמריקאי מתורגם להכנסות גבוהות יותר בדולרים, גם אם בפועל לא נמכרו יותר יחידות. זהו אפקט תרגום (translation effect) – ולעיתים הוא תורם משמעותית לשורת הרווח.

מנגד, המתחרות הישירות של PG, כמו Unilever ו־Nestlé, הפועלות מאירופה, אינן נהנות מהטבה דומה – מה שמחליש את כוחן התחרותי במדינות מתפתחות שבהן המחיר קריטי.

McDonald’s ו־Apple כדוגמאות לאפקט חיובי

McDonald’s (NYSE: MCD) מדווחת מזה שנים שחלק נכבד מהכנסותיה – מעל 60% – מגיע ממדינות מחוץ לארה”ב. לכן, תקופות בהן הדולר מוחלש תורמות לצמיחת הרווח הנקי של החברה, גם בלי שינוי מהותי בביקוש. אותו הדבר ניתן לומר על Apple, שמוכרת אייפונים בסין ובאירופה: מחירים שנקבעים בשקלים, ינים או יורו, מתורגמים לדולרים באופן חיובי כששער הדולר נמוך. זו אחת הסיבות לכך שבמהלך 2020–2021, תקופה של דולרים מוחלשים ומדיניות מוניטרית מרחיבה, מניות של חברות אלה הפגינו ביצועים עודפים משמעותיים.

השפעה על יצואנים אמריקאיים

מלבד חברות טכנולוגיה וקמעונאות, גם מגזרים כמו תעשייה, חקלאות ותעופה נהנים מדולר חלש. חברות כמו Boeing, Caterpillar ו־John Deere תלויות ביכולתן למכור ציוד כבד לשווקים זרים. עם דולר מוחלש, עלות המוצר בעיני הקונה הזר יורדת – וזו הזדמנות להגדלת נתחי שוק.

בהקשר החקלאי, המצב אף מובהק יותר. סחורות כמו תירס, חיטה וסויה נסחרות בדולרים. ככל שהדולר נחלש, הן נעשות זולות יותר לרכישה ע”י מדינות כמו סין, הודו ומצרים – ומעודדות את היצוא האמריקאי.

מגנט לרכישות זרות

דולר מוחלש הופך את ארה”ב לשוק “זול יותר” עבור חברות זרות. במהלך 2008, כשהיורו התחזק מאוד מול הדולר, הצליחה InBev לרכוש את ענקית הבירה האמריקאית Anheuser-Busch. זו לא הייתה רק הזדמנות תאגידית – אלא גם תוצאה ישירה של חוסר איזון במטבעות. משקיעים שהחזיקו במניית היעד הרוויחו מהתשואה החד־פעמית – אך החברה איבדה עצמאות.

דולר חלש עשוי להביא לגל רכישות נוספות, כאשר חברות אסייתיות ואירופאיות ינסו לרכוש מותגים אמריקאיים בעלי שווי שוק שנשחק – במיוחד בתחום הטכנולוגיה והבריאות.

לא הכל ורוד: חולשות לטווח הארוך

החולשה של הדולר מלווה גם בסיכונים מהותיים. ראשית, היא מחלישה את כושר הקנייה של הצרכן האמריקאי. ייבוא מוצרי צריכה – מביגוד ועד אלקטרוניקה – נעשה יקר יותר, והאינפלציה המקומית עלולה לעלות. מצב זה עשוי לגרום לצרכנים לעבור למותגים זולים יותר, מה שמזיק דווקא לחברות הגדולות שנהנות מפרמיית מותג.

בנוסף, השקעות זרות נכנסות (FDI) עלולות להיפגע אם המשקיעים הזרים חשים אי־ודאות כלפי הכלכלה האמריקאית. גם שוק האג”ח סובל – אם המשקיעים הגלובליים מזהים ירידה מתמשכת בדולר, התשואה שהם דורשים עולה – מה שמכביד על החוב הלאומי.

תנודתיות בשוק והשלכות פיננסיות

תנודות חדות בשער החליפין יוצרות אתגר עבור חברות שחתמו על חוזים מול ספקים או לקוחות מעבר לים. לדוגמה, יצרן אמריקאי שחתם על חוזה אספקה מול לקוח אירופי לפי שער של 1.10, עשוי להפסיד אם השער משתנה בחדות. תמחור שגוי של סיכוני מט”ח מוביל לסטייה ברווחיות ולחוסר ודאות תזרימית.

מדיניות כלכלית ואפקט מס

כאשר החברות האמריקאיות מרוויחות יותר, הן גם משלמות יותר מס. מבחינת ממשלת ארה”ב, זו דרך עקיפה להגדלת הכנסות המדינה מבלי להעלות מסים. אולם בטווח הארוך, ייתכן והנטל יגביר לחצים רגולטוריים על חברות הענק, במיוחד כאשר הרווחים מיוחסים לתנאים חיצוניים ולא להתייעלות תפעולית.

סיכום: איזון נדרש בין חולשה לטווח קצר ויציבות לטווח ארוך

אין ספק שדולר מוחלש מספק רוח גבית לחברות רב־לאומיות אמריקאיות, במיוחד בטווח של רבעון עד שנה. עם זאת, ירידה מתמשכת בערכו של המטבע עלולה לשחוק את בסיס הצריכה, להוביל לעליית מחירים פנימית ולהפוך את השוק האמריקאי לפגיע לרכישות חוץ. לפיכך, השקעה במניות של חברות הנהנות ממחזור גלובלי עשויה להוכיח עצמה בטווח הקצר – אך חשוב להיזהר מהסתמכות בלעדית על תנודתיות במט”ח כבסיס לצמיחה.