נקודות עיקריות:

– שופט אמריקאי דחה את הצעת הממשל לפרק את דפדפן כרום של גוגל.
– מכירה כפויה הוגדרה כ״פתרון לא מתאים״ בתיק ההגבלים העסקיים ההיסטורי.
– ההחלטה מקלה על הלחץ המיידי על אלפבית, אך משאירה סיכונים רגולטוריים בעינם.

המאבק המשפטי של גוגל בהגבלים עסקיים הגיע לנקודת מפנה לאחר ששופט פדרלי קבע כי החברה לא תיאלץ למכור את דפדפן כרום – סעד שרגולטורים ביקשו כדי לרסן את הדומיננטיות שלה בתחום החיפוש המקוון והפרסום. ההחלטה, שהגדירה את המכירה הכפויה כ״פתרון לא מתאים״ למקרה, מעניקה לאלפבית הקלה לטווח הקצר ומדגישה את מגבלות הסעדים המבניים באכיפה רגולטורית מודרנית.

ההימור על ההגבלים העסקיים והשלכות לשווקי ההון

משרד המשפטים האמריקאי ומספר מדינות טענו כי שילוב כרום עם מנוע החיפוש של גוגל מעניק לה יתרון בלתי הוגן בשימור נתח השוק שלה. כרום מחזיק ביותר מ־60% משימושי הדפדפנים בעולם, לפי StatCounter, מה שהופך אותו לערוץ הפצה מרכזי עבור תחומי החיפוש והפרסום של גוגל. הרגולטורים טענו כי פירוק היה מצמצם את יכולת החברה לנעול משתמשים ומפרסמים במערכת שלה.

עם זאת, השופט אמית מהטה קבע שמכירה כפויה של כרום לא תטפל באופן מהותי בבעיות התחרותיות שהוצגו. בית המשפט הדגיש כי הסעדים צריכים להיות פרופורציונליים לנזק שהוכח במשפט. מבחינת המשקיעים, ההחלטה מסירה את התרחיש החמור ביותר עבור אלפבית – פירוק מבני כפוי שהיה עלול לשנות מהותית את מודל ההכנסות שלה.

הקשר פיננסי ואסטרטגי

אלפבית דיווחה על הכנסות של 84.7 מיליארד דולר ברבעון השני של 2025, כאשר פרסום עדיין מהווה כ־78% מהמכירות. כרום מהווה נקודת כניסה מרכזית לאקוסיסטם של גוגל, מחזק את נאמנות המשתמשים ומזין נתונים ליכולות מיקוד הפרסום שלה. פירוק היה מפרק את המעגל הזה ועלול היה לשחוק את שולי הרווח בעסקי הליבה.

הפסיקה מעניקה לגוגל יציבות רבה יותר בטווח הקצר, מה ששווקים קיבלו בברכה. מניות אלפבית עלו מעט במסחר המאוחר, משקפות הקלה של המשקיעים על כך שמוצרי הדגל של החברה נותרו בשלמותם. עם זאת, אנליסטים מציינים כי הפיקוח הרגולטורי המתמשך, הן בארה״ב והן באירופה, ימשיך לעצב את האסטרטגיה והערכות השווי של אלפבית בטווח הארוך.

הנוף הרגולטורי הרחב יותר

התיק ממחיש את האתגרים הרחבים העומדים בפני הרגולטורים במאבק מול ענקיות הטכנולוגיה. בניגוד למקרים היסטוריים כמו פירוק AT&T בשנות ה־80, פלטפורמות דיגיטליות כיום הן מערכות אקולוגיות משולבות מאוד, שבהן פירוק לא בהכרח יוצר תחרות אמיתית. רגולטורים אירופיים כבר הטילו קנסות וחובות נגישות שוק על גוגל, בעוד ההחלטה בארה״ב משקפת גישה זהירה יותר.

עבור שווקי ההון העולמיים, הפסיקה מדגישה את המתח המתמשך בין רצון הממשלות לרסן מונופולים דיגיטליים לבין היכולת לעצב סעדים אפקטיביים. משקיעים במגזרי הטכנולוגיה והמדיה עוקבים מקרוב אחרי האופן שבו רגולטורים מתכווננים מחדש – ייתכן שבכיוון של סעדים התנהגותיים, כמו הגבלות על הגדרות ברירת מחדל, במקום סעדים מבניים.

דחיית השופט את מכירת כרום אינה מסיימת את צרותיה המשפטיות של גוגל. החברה עדיין עלולה להתמודד עם קנסות, פיקוח והגבלות על אופן שילוב המוצרים – כולם עשויים להשפיע על מיקומה התחרותי בתחומי הפרסום והבינה המלאכותית.

בהמשך הדרך, המשקיעים יעקבו האם הרגולטורים ישנו מיקוד לסעדים התנהגותיים, המגבילים הגדרות ברירת מחדל, שיתוף נתונים ואינטגרציה של בינה מלאכותית – במקום פירוקים. עבור אלפבית, הסיכון המיידי של אובדן כרום הוסר, אך האקלים הרגולטורי הרחב יותר ממשיך להפעיל לחץ על מודל הפרסום שלה. הפסיקה עשויה לסמן את סיום קרב אחד – אך המלחמה הרגולטורית רחוקה מסיום.