בזמן שכולם משתנים – הבנקים שומרים על יציבות: למה המודל הבנקאי ממשיך להצליח?

הבנקים הם עמוד השדרה של המערכת הפיננסית המודרנית, אך רבים אינם מודעים לאופן שבו הם מייצרים רווחים. המודל העסקי של בנקים מורכב ממספר ערוצי הכנסה מרכזיים, אשר יחד יוצרים מנגנון רווח יציב ולעיתים גם מתוחכם. כתבה זו בוחנת את עמודי התווך של המודל הבנקאי, את השינויים שחלו בו בעידן הריביות המשתנות, ומספקת הצצה לעתיד הענף בעולם הפיננסי המשתנה.

הרווח בין עלות הכסף למחירו: מרווח הריבית כבסיס המודל

המרכיב המרכזי במודל העסקי הבנקאי הוא מרווח הריבית (Interest Spread) – הפער בין הריבית שהבנק משלם על פיקדונות לבין הריבית שהוא גובה על הלוואות. לדוגמה, אם לקוח מפקיד בבנק 100,000 ש”ח בריבית של 1% בשנה, והבנק מלווה את אותו הסכום לעסק אחר בריבית של 5%, הרי שהרווח הגולמי מהעסקה הזו עומד על 4% לשנה. ככל שסביבת הריבית גבוהה יותר, כך פוטנציאל הרווח של הבנקים גדל – וזו גם הסיבה לעלייה חדה ברווחי הבנקים בתקופות של העלאות ריבית, כפי שנצפה בשנים 2022–2023.

עמלות ושירותים: הכנסה שאינה תלויה בריבית

בנוסף למרווח הריבית, בנקים מפיקים הכנסות משמעותיות מעמלות – שירותים כגון ניהול חשבון, פעילות בניירות ערך, הלוואות מסחריות, סליקה, וייעוץ פיננסי. בעידן של רגולציה הדוקה ושקיפות צרכנית, הבנקים נדרשים להציג תמחור ברור, אך העמלות עדיין מהוות מרכיב לא מבוטל בהכנסות. לפי דוחות בנק ישראל, שיעור ההכנסה הלא-ריביתית (Non-Interest Income) עומד על כ-25%-30% מסך ההכנסות התפעוליות של הבנקים הגדולים בישראל.

מינוף פיננסי וניהול סיכונים

מודל הרווח של בנק מבוסס על מינוף גבוה – יחס ההון העצמי לסך הנכסים הוא לרוב נמוך, ולעיתים נע סביב 10%. המשמעות היא שהבנקים מסוגלים להפעיל סכומים גדולים בהרבה מההון שבידיהם, תוך שהם נדרשים לנהל בקפדנות את הסיכונים הגלומים בפעילות זו – סיכוני אשראי, שוק, נזילות, רגולציה ותפעול. כל טלטלה בשווקים יכולה להשפיע על תיק ההלוואות ועל איכות הנכסים, ולכן מערכות ניהול הסיכון הפכו לאחד התחומים המתוקצבים ביותר בבנקאות המודרנית.

הבנק כמתווך מידע: יתרון אסימטרי

אחד היתרונות המבניים של הבנקים הוא גישתם למידע פיננסי רגיש של לקוחותיהם. מידע זה מאפשר לבנק לתמחר הלוואות בצורה מדויקת יותר מאשר גופים חוץ-בנקאיים, מה שמוביל לרווחיות גבוהה יותר ולשליטה טובה יותר על איכות האשראי. במובן זה, הבנק הוא לא רק מתווך כספים – אלא מתווך מידע, בעל יתרון תחרותי מול שחקנים כמו קרנות חוץ-בנקאיות ופינטקים.

דוגמאות מהשטח: כך פועלים הבנקים הגדולים בארה”ב

במבט על הבנקים הגדולים בארה”ב ניתן לראות את הגיוון המובנה במודלים העסקיים:

JPMorgan Chase הוא הבנק הגדול ביותר בארה”ב לפי נכסים (מעל 3.9 טריליון דולר) ומהווה דוגמה למודל רב-ערוצי. הוא מפעיל גם זרוע קמעונאית רחבת היקף וגם בנק השקעות מהמובילים בעולם. בשנת 2023 הרוויח הבנק מעל 50 מיליארד דולר, כאשר כ-60% מהרווח הגיע ממרווח הריבית, והיתר מהכנסות לא-ריביתיות – בעיקר מעמלות בתחום ההשקעות, המסחר והייעוץ.

Bank of America נהנה מרווחי עתק בעקבות העלאת הריבית בארה”ב. ב-2023 הרוויח מעל 27 מיליארד דולר, תוך התבססות על פריסה גיאוגרפית רחבה והיקף גדול של לקוחות קמעונאיים. עם זאת, הבנק חשוף במיוחד לאשראי צרכני ולשוק המשכנתאות, דבר שמחייב שמרנות ועתודות להפסדי אשראי.

Goldman Sachs, בניגוד לשניים הקודמים, מתמקד בפעילות מוסדית ולא צרכנית. הבנק מפיק את עיקר רווחיו מחיתום, מסחר ו-M&A. פעילותו הצרכנית (Marcus) צומצמה משמעותית לאחר הפסדים. יותר מ-75% מהכנסותיו הן לא-ריביתיות – תוצאה ישירה של התמקדותו בשוקי ההון ולא במודל של פיקדונות ואשראי.

Wells Fargo מדגים את חשיבות ניהול הסיכונים: לאחר פרשות חמורות של פתיחת חשבונות פיקטיביים, הבנק שילם מיליארדים בקנסות וצמצם פעילות. בשנים האחרונות הוא מנסה לשקם את אמון הציבור דרך חיזוק תחום האשראי הקמעונאי והתייעלות.

העתיד הדיגיטלי: שינוי בפרדיגמה

הבנקאות המסורתית חווה בימינו שינוי דרמטי. חדירת טכנולוגיות חדשות, בנקים דיגיטליים נטולי סניפים, ועלייה ברגולציה הפיננסית יוצרים לחצים על המודל העסקי הישן. הבנקים נאלצים להשקיע מיליארדים במערכות מידע, אבטחת סייבר וחוויית לקוח. מצד אחד, המעבר לדיגיטל מצמצם עלויות תפעוליות; מצד שני, הוא מעלה את רמת התחרות ושוחק את נאמנות הלקוחות.

לסיכום: מודל יציב בעידן של שינויים

למרות האתגרים, המודל העסקי של הבנקים ממשיך להוכיח עמידות. השילוב בין פעילות אשראי, הכנסות מעמלות, וניהול סיכונים הופך את הבנק למוסד פיננסי מרכזי – כזה שמותאם גם לעולם משתנה. אך כדי לשמר את יתרונם, הבנקים יידרשו לא רק לייעל את פעילותם, אלא גם להמציא את עצמם מחדש במונחים של שירות, טכנולוגיה ויחס ללקוח.