שוקי ההון האירופיים ניצבים בפני תקופה של אי-ודאות גוברת, לאחר שבנק אנגליה וקובעי מדיניות פיננסית נוספים הביעו חשש מפני אינפלציה מתמשכת ורמזו על נקיטת צעדים מוניטריים אגרסיביים. ביטוי מוחשי ודרמטי לחששות אלה בא לידי ביטוי בזינוק חד בתשואות אגרות החוב הממשלתיות הבריטיות ל-30 שנה. עלייה חריגה זו, המגיעה לשיא של עשרות שנים, מערערת את ביטחון המשקיעים ומאלצת אותם להעריך מחדש את הסיכונים וההזדמנויות בסביבת שוק דינמית ומשתנה.

תופעה חריגה: האג”ח הבריטי בשיא של 27 שנה

לפי דיווח, התשואה על אג”ח ממשלתי בריטי ל-30 שנה קפצה השבוע והגיעה ל-5.72%, נתון שיא שלא נרשם מאז שנת 1998. העלייה המהירה בתשואה, שמקורה בעיקר בחשש מאינפלציה מתמשכת, משקפת תופעה כלכלית מורכבת: השוק דורש כעת תשואה גבוהה משמעותית על נכסים הנחשבים בטוחים יחסית, כמו אג”ח ממשלתי, כדי לפצות על ירידת כוח הקנייה הצפויה של המטבע לאורך זמן. עלייה כה חדה ומהירה בתשואה נחשבת לאירוע חריג ומשמעותי המעיד על ציפיות השוק לאינפלציה גבוהה בטווח הארוך ועל נכונותו של בנק אנגליה לנקוט במדיניות מוניטרית הדוקה ונוקשה כדי לבלום את עליית המחירים. תופעה זו חריפה במיוחד בבריטניה, שכן התשואה הבריטית ל-30 שנה עקפה את כל המדינות האחרות בקבוצת ה-G7. הדבר ממחיש שהאתגרים הכלכליים הייחודיים של בריטניה, כמו ההשלכות המתמשכות של הברקזיט והתלות בייבוא מזון ואנרגיה, חריפים יותר מאלו של שותפותיה הכלכליות הגדולות.

השלכות מהותיות על השווקים הפיננסיים באירופה

הזינוק הדרמטי בתשואות האג”ח בבריטניה אינו נשאר בגבולות האי הבריטי, אלא מהדהד ברחבי השווקים הפיננסיים באירופה ומעבר לה. משקיעים מפרשים עלייה זו כתמרור אזהרה למספר גורמים שעלולים להשפיע באופן עמוק על הכלכלה הריאלית ועל תיקי ההשקעות שלהם. ראשית, עליית התשואות מסמנת לחצים אינפלציוניים מתמשכים. השוק, בניגוד לתחזיות אופטימיות יותר, מאותת כי הוא אינו צופה שהאינפלציה תדעך במהירות. הדבר מציב דילמה בפני הבנקים המרכזיים, כמו בנק אנגליה והבנק המרכזי האירופי, המחויבים למטרה של יציבות מחירים. אם אינפלציה גבוהה תמשיך לשרור, הבנקים יאלצו להמשיך במסלול של העלאות ריבית, גם במחיר של האטה כלכלית ואולי אף מיתון. שנית, עליית התשואות יוצרת השפעה ישירה על שוקי המניות. ככל שתשואות האג”ח הממשלתי עולות, הן הופכות לאטרקטיביות יותר עבור משקיעים המחפשים נכס בעל סיכון נמוך יחסית. הדבר עלול להוביל לבריחת הון ממניות, במיוחד ממניות צמיחה וטכנולוגיה. מניות אלה, ששווין מבוסס במידה רבה על ציפיות לרווחים עתידיים, רגישות במיוחד לריבית גבוהה, המפחיתה את הערך הנוכחי של אותם רווחים עתידיים. הלחץ על סקטור הטכנולוגיה יכול להיות משמעותי, שכן הוא תלוי במידה רבה באשראי זול כדי לממן פיתוחים חדשניים. שלישית, לעליית התשואות יש השפעה ישירה וקשה על הכלכלה הריאלית. תשואות אג”ח ממשלתיות מהוות בסיס לתמחור הלוואות ומשכנתאות. כאשר הן עולות, עלות הגיוס של הון עבור חברות ועבור הציבור הרחב מתייקרת. עלות חוב גבוהה יותר יכולה להכביד על תקציבים ממשלתיים, לפגוע ביכולת החברות להשקיע, לצמוח ולגייס עובדים, ובכך להאט את קצב הצמיחה הכלכלית. במקרה של משקי הבית, עלויות משכנתא גבוהות יותר פוגעות בהוצאות הצריכה, מה שעלול להוביל לסחרור שלילי של האטה כלכלית.

סנטימנט השוק מתוח לקראת ההחלטות הבאות

התנודתיות שחווה שוק האג”ח הבריטי, וההתפשטות שלה לשווקים אירופאיים אחרים, משקפת סנטימנט מתוח בקרב המשקיעים. נתון זה, המצביע על ציפיות אינפלציה מתמשכות ומדיניות מוניטרית הדוקה יותר, מהווה גורם סיכון מרכזי. כעת, כלכלנים, קובעי מדיניות ומשקיעים יתמקדו בזהירות רבה בהחלטות הבאות של בנק אנגליה ושל בנקים מרכזיים אחרים באירופה. כל רמז מצד גורמים אלה לגבי העלאות ריבית נוספות, או אפילו היעדר אסטרטגיה ברורה, עלול ליצור תגובה דרמטית בשווקים. היכולת של הבנקים המרכזיים לאזן בין הצורך לרסן את האינפלציה לבין שמירה על יציבות פיננסית וכלכלית, עומדת במבחן קריטי. המצב הנוכחי מדגיש את המורכבות של סביבת השוק הנוכחית ואת הצורך של המשקיעים בבחינה מתמדת של הסיכונים הפוטנציאליים, הן ברמה המאקרו-כלכלית והן ברמת נכסים ספציפיים.