שוק האג”ח בארצות הברית עובר כעת תקופה מרתקת, המאופיינת בדינמיקה משמעותית בין היצע וביקוש, במיוחד בתחום אגרות החוב הממשלתיות לטווח קצר (T-bills). ניתוח מעמיק של גורמים אלו, יחד עם הבנת הרקע המאקרו-כלכלי ומדיניות הבנק המרכזי, חיוני למשקיעים מתוחכמים המבקשים לנווט בסביבה זו.

הצפת שוק ה-T-bills: היצע מוגבר ורציונל כלכלי

לאחר יישוב סוגיית תקרת החוב, משרד האוצר האמריקאי ניצב בפני הצורך הדחוף למלא מחדש את קופת המזומנים שלו (Treasury General Account – TGA) ולממן את הגירעון הפיסקלי השוטף. הערכות מצביעות על הנפקה של למעלה מטריליון דולר ב-T-bills במהלך 18 החודשים הקרובים. היצע מסיבי זה, המהווה סטייה מהנורמה, נובע במידה רבה מההשהיה ביכולת הממשלה לגייס חוב חדש בתקופת הקיפאון סביב תקרת החוב, וכעת היא מפצה על כך.

המשמעות המיידית של היצע מוגבר זה היא פוטנציאל להשפעה על עקומת התשואות, ובפרט על הקצה הקצר שלה. בתנאים רגילים, עלייה בהיצע הייתה עלולה לגרור עלייה בתשואות כדי למשוך קונים. אולם, המצב הנוכחי חושף תמונה מורכבת יותר, הנתמכת בביקוש יציב ואף גובר מצד סקטורים ספציפיים בשוק.

קרנות כספים (Money Market Funds): כלי המיצוב המרכזי וקיבולת הספיגה

השחקן המרכזי בבלימת זרם ה-T-bills הצפוי הוא סקטור קרנות הכספים (MMFs). קרנות אלו, אשר נכסיהן זינקו לשיא של 7.4 טריליון דולר, ממוקמות באופן אידיאלי לספוג את ההיצע החדש. הגידול העצום בנכסי MMFs נובע ממספר גורמים:

מעבר נזילות מפיקדונות בנקאיים: עם עליית הריבית על ידי הפדרל ריזרב, נוצר פער תשואות משמעותי בין פיקדונות בנקאיים, המציעים ריבית נמוכה יחסית, לבין קרנות כספים המסוגלות להעביר את הריבית הגבוהה יותר למשקיעים. פער זה, שעומד כיום על כ-170 נקודות בסיס, מדרבן מעבר הון משמעותי מפיקדונות “רדומים” בבנקים ל-MMFs.

שיעורי ריבית אטרקטיביים: T-bills, בהיותן מכשירים קצרי טווח, נהנות כיום מתשואות גבוהות יחסית, המשקפות את מדיניות ההידוק המוניטרי של הפד. לדוגמה, תשואות על T-bills לשלושה חודשים סביב 4.353% אטרקטיביות בהשוואה לריביות נמוכות יותר על הסכמי ריפו (כמו SOFR ב-4.31%), מה שהופך אותן לאפיק מועדף להשקעת עודפי נזילות.

ניהול נזילות מוסדי: גופים מוסדיים ותאגידים משתמשים ב-MMFs ככלי יעיל לניהול נזילות לטווח קצר, תוך נצילות תשואות גבוהות יותר ובטחון יחסי. היכולת של MMFs להגיב במהירות לשינויים בתשואות ולהציע נזילות יומית, הופכת אותן למקלט אידיאלי לעודפי מזומנים.

דינמיקת התשואות: עקומת התשואות והיבטי ריבית

הזרמת T-bills מסיבית, כשלעצמה, יכולה להוביל לעליית תשואות בקצה הקצר של עקומת התשואות. אולם, הבקבוק המרכזי המקשר בין MMFs למשרד האוצר הוא מתקן הריפו ההפוך של הפד (Overnight Reverse Repo Facility – ON RRP). מתקן זה מאפשר ל-MMFs להפקיד כספים אצל הפד ולקבל ריבית בטחון, המשמשת כרצפה לתשואות בשוק הכסף.

בראייה רחבה יותר, תשואות ה-T-bills מושפעות גם מציפיות השוק בנוגע למדיניות הריבית העתידית של הפד. אם השוק מעריך שהפד ימשיך להעלות ריבית או ישמור על ריבית גבוהה לפרק זמן ממושך, התשואות בקצה הקצר של העקומה ישארו גבוהות או אף יעלו. יתרה מכך, היפוך עקומת התשואות (כאשר תשואות קצרות גבוהות מתשואות ארוכות) משקף לרוב ציפיות להאטה כלכלית ואף למיתון, מה שמעיד על העדפה לנזילות בטווח הקצר ורצון לנעול תשואות גבוהות לפני ירידה אפשרית.

השפעות רוחב על שוק האג”ח והשלכות ארוכות טווח

ההתפתחויות בשוק ה-T-bills אינן מבודדות ובעלות השפעות רוחב על שוק האג”ח כולו:

השפעה על תשואות ארוכות טווח: עלייה משמעותית בהיצע ה-T-bills, גם אם נספגת על ידי MMFs, עשויה ללחוץ כלפי מעלה גם על תשואות אג”ח ארוכות טווח, במידה והשוק יתחיל לתמחר גירעונות פיסקליים גדולים יותר או ירידה בביקוש הכללי לאג”ח אמריקאיות.

דינמיקת נזילות בנקאית: מעבר הנזילות מפיקדונות בנקאיים ל-MMFs עשוי להקטין את בסיס ההון הזמין לבנקים למתן אשראי. עם זאת, כל עוד המערכת הפיננסית נותרת יציבה והבנקים מצליחים לנהל את נזילותם, ההשפעה על כלכלת האשראי הרחבה עשויה להיות מוגבלת.

תפקיד המשקיעים הזרים: הביקוש ל-Treasuries מצד משקיעים זרים – בנקים מרכזיים, קרנות עושר ריבוניות ומוסדות פיננסיים – מהווה מרכיב קריטי בשוק החוב האמריקאי. התנודות בביקוש זה, המושפע מגורמים כמו יחסי מטבע, ציפיות אינפלציוניות גלובליות וגיאופוליטיקה, יכולות להשפיע משמעותית על תשואות האג”ח.

ציפיות המשקיעים וניווט בסביבת תשואות משתנה

משקיעים כיום מתמודדים עם סביבת תשואות גבוהה יותר בקצה הקצר של העקומה, דבר המציע הזדמנויות חסרות תקדים להפקת תשואה מנכסים נזילים. הציפייה הרווחת היא כי קרנות הכספים ימשיכו לספק את כרית הביקוש הנדרשת ל-T-bills, וכי תשואות אלו יישארו אטרקטיביות כל עוד הפד שומר על מדיניות מוניטרית הדוקה.

עם זאת, חשוב לזכור את הסיכונים: שינויים בלתי צפויים במדיניות הפד (למשל, הורדת ריבית מהירה יותר מהצפוי), התפתחות אינפלציונית, או אירועים גיאופוליטיים, עלולים להשפיע על דינמיקת התשואות. עבור משקיעים מוסדיים ופרטיים כאחד, התמקדות בניהול מח”מ (משך חיים ממוצע) האג”ח, פיזור תיק החוב, וניטור מתמיד של הנתונים המאקרו-כלכליים, הם המפתח לניווט מוצלח בשוק חוב מורכב זה. ההזדמנויות קיימות, אך הן דורשות הבנה מעמיקה וגישה מחושבת.