בעוד חודש צפויה להיכנס לתוקפה תקנת הקיצוץ במסגרות האשראי – מה זה אומר ואיך מתכוננים?
נכון להיום, סך החוב של משקי הבית בישראל עומד על כ – 622 מיליארדי שקלים. על פי נתונים של בנק ישראל, בין 40% ל – 50% מכלל משקי הבית בישראל מדווחים שהם נמצאים במצב של משיכת יתר (אוברדראפט, או מינוס בחשבון הבנק) במשך רוב חודשי השנה.
בשנת 2017 עבר בכנסת החוק המכונה "חוק שטרום" להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל. חלק מהתקנות החדשות שנקבעו על פי חוק שטרום הוא צמצום האשראי שהבנקים מעניקים ללקוחותיהם בסדר גודל של כ – 50%. המשמעות היתה שכל משק בית, או כל חשבון עו"ש, יוכל להשתמש במסגרת אשראי בשיעור של כמחצית ממסגרת האשראי שניתנה לו בחשבון הבנק. הבנקים קיבלו ארכה להכנסת התקנות לתוקף עד סוף שנת 2020, וממש בימים אלה, לאחר שהבנקים באופן טבעי התמהמהו עם מימוש ההחלטה, מקבלים לקוחות הודעות על צמצום מסגרת האשראי שלהם.
הקיצוץ צומצם וישפיע רק על חלקים מן האוכלוסייה
על מנת ליצור מצב שוויוני יותר, הודיע משרד האוצר כתיקון לתקנות בנק ישראל במסגרת חוק שטרום כי מסגרות אשראי בגובה 7,500 ₪ או פחות מזה, לא יושפעו מן החוק ולא יצומצמו. כך שלקוחות מוגבלים בגובה מסגרת האשראי שלהם לא ייפגעו אלא מי שייפגע יותר הם דווקא הלקוחות בעלי דירוג אשראי גבוה ומסגרת אשראי נדיבה. ביחד עם זאת, מנתונים שפרסם בנק ישראל עולה כי מסגרת אשראי גבוהה ודירוג אשראי גבוה לא תמיד חופפים לקבלת בחירות פיננסיות יעילות: שיעור ניכר מבעלי דירוג אשראי גבוה נוטל הלוואות מיידיות בריביות של בין 8% ל – 12%, אלו הן ריביות גבוהות שמתאימות להלוואות לכל מטרה ואינן מיטביות בדרך כלל. חלק ניכר מהלוואות אלה ניטלות כשהסיבה המדווחת היא סגירת מסגרת משיכת היתר בחשבון העו"ש.
כמה הלוואות יש לנו ומה נעשה עם צמצום מסגרת העו"ש?
מנתונים נוספים שפורסמו עולה כי מעל 40% מהישראלים נמצאים במצב תמידי או כמעט רצוף של משיכת יתר והגובה הממוצע של משיכת היתר עומד על מעל 12,000 ש"ח. 30% מהנשאלים דיווחו כי יש להם הלוואת משכנתא בגין נכס שרכשו ועוד 40% מהנשאלים סיפרו כי הם נטלו הלוואה מיידית בסכום של עד 50,000 ₪. מעל 10% מהנשאלים דיווחו כי יש להם שלוש הלוואות כאלה או יותר שאת ההחזרים שלהן, הם עדיין משלמים.
מי שמתרגלים לממן את הוצאות משק הבית באמצעות משיכת יתר, סוגרים את המינוס עם הלוואה מיידית בריביות גבוהות אולם ממשיכים להגיע לאותם מצבים של משיכת יתר, עלולים למצוא את עצמם עם כניסת התקנה כשהם מתמודדים מול קיצוץ תקציבי משמעותי. ביחד עם ההכרח לשנות את הרגלי הצריכה, חשוב לזכור כי משיכת יתר היא ההלוואה היקרה ביותר, בדרך כלל, שמשקי הבית בישראל נחשפים אליה, ועל כן – ייתכן שקיצוץ במשיכות היתר הוא דווקא צעד בכיוון הנכון
הפיתרון: כואב בהתחלה, משתלם בטווח הארוך
חשוב לדעת כי בריבית ממוצעת של מעל 8% על הלוואות מיידיות ובריבית גבוהה מזו עבור משיכת יתר, קיצוץ מסגרת האשראי תחסוך למשקי הבית בישראל הרבה תשלומים עבור ריביות. אמנם, כפי הניראה הלקוחות שבנו על מסגרת משיכת היתר יוכלו לממן את הקיצוץ בעזרת עוד ועוד הלוואות חוץ בנקאיות שיקטינו עוד ועוד את ההכנסה הפנויה החודשית שלהם, אולם הדרך הנכונה להשתמש כמקפצה באישור התקנות החדשות היא לצאת מהמינוס, לצמצם את כמות ההלוואות ואם אפשר לאחד אותן להלוואה אחת בתנאים אטרקטיביים, ולהתחייב לתהליך של הבראה פיננסית. כדאי לזכור שמי שאינם יודעים איך להתחיל, יכולים להשתמש בשירותי ייעוץ פיננסי שיסייעו להם לתכנן עתיד כלכלי יציב יותר.
לבדיקה , השוואה וניתוח בין בתי ההשקעות השאירו פרטים ומומחה מטעמינו יחזור אליכם בהקדם
*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.
