במהלך שני העשורים וחצי האחרונים, תוצר לנפש – אחד המדדים המרכזיים לרמת החיים – עבר שינויים מהותיים במרבית כלכלות העולם. בעוד שמדינות מפותחות רבות שמרו על יציבות ועלייה הדרגתית, מדינות מתפתחות כמו סין והודו הפתיעו עם קפיצות דרמטיות בצמיחה לנפש. המאמר שלפניכם מציג השוואה בין אחת-עשרה מדינות – ישראל, ארה”ב, גרמניה, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, שווייץ, איטליה, ספרד, הודו וסין – בין השנים 2000 ל-2024.

ישראל: עלייה הדרגתית ובטוחה

ישראל החלה את המאה עם תוצר לנפש של כ־21,700 דולר, והגיעה ליותר מ־54,000 דולר בשנת 2024 – כמעט פי שתיים וחצי. העלייה הייתה עקבית, למעט ירידות נקודתיות בשנים של משברים עולמיים. הגידול משקף שילוב בין חדשנות טכנולוגית, גידול בפריון העבודה, והשתלבות הולכת וגוברת בכלכלה העולמית.

סין והודו: קפיצה כלכלית מרשימה

הכוכבות האמיתיות של התקופה הן ללא ספק סין והודו. סין זינקה מ־960 דולר לנפש בתחילת התקופה, ליותר מ־13,300 דולר ב-2024 – קפיצה של פי 14. הודו, אף שהיא התחילה מרמה נמוכה אף יותר – כ־440 דולר בלבד – הצליחה להגיע לכ־2,700 דולר לנפש. שני המקרים מייצגים צמיחה מואצת בשווקים מתפתחים, כשהציבור נהנה מהתיעוש המהיר, השקעות זרות, ומעבר מהכנסה חקלאית להכנסה עירונית.

ארה”ב, שווייץ ואוסטרליה: האליטות שומרות על יתרון

בצד המדינות המפותחות, ארה”ב המשיכה לשמור על מקום בצמרת – מ־36,300 דולר לנפש ב־2000 ליותר מ־85,800 דולר ב־2024. שווייץ עקפה את כולן והגיעה ליותר מ־104,000 דולר לנפש – הגבוה ביותר בקבוצה. אוסטרליה, שזינקה מ־20,900 ל־67,900 דולר, מציגה ביצועים יציבים, במיוחד לאור האיזון בין סקטור השירותים לתעשיות משאבים טבעיים.

מדשדשות: איטליה, ספרד ובריטניה

בזמן שסין והודו צמחו במהירות, חלק מהמדינות המפותחות דשדשו. איטליה, לדוגמה, רשמה עלייה זעירה בלבד בתוצר לנפש, מרמה של כ־20,000 דולר בתחילת התקופה לכ־40,000 דולר כיום – רוב הצמיחה הייתה באחרונה, אחרי עשור של קיפאון. ספרד ובריטניה נפגעו ממשבר 2008 ובמהלך שנות העשור האחרון התקדמו בקצב איטי יחסית. בריטניה, שמוקדם יותר הייתה צמודה לגרמניה, פיגרה לאחר הברקזיט.

גרמניה וקנדה: עקביות ויציבות

גרמניה הראתה עלייה יציבה בתוצר לנפש – מ־24,000 דולר ב־2000 לכ־55,000 כיום. קנדה עקבה אחריה עם נתונים דומים. שתיהן מצטיינות במדיניות מקרו כלכלית אחראית, בסיס תעשייתי יציב, ורמת פריון גבוהה יחסית.

מסקנה: צמצום פערים אך לא השוואת תנאים

התמונה הכללית מצביעה על מגמה ברורה: הפערים בין המדינות המתפתחות למפותחות הצטמצמו – אך לא נמחקו. הצמיחה המהירה במזרח לא הובילה להשוואת תנאים, אך בהחלט יצרה עולם כלכלי רב-קוטבי. בעשורים הבאים, ההבדל כבר לא יהיה בין “צפון לדרום”, אלא בין אלו שמבצעים רפורמות מבניות ונכנסים לעידן הטכנולוגי, לאלו שמדשדשים במבנים מסורתיים. ישראל, בהקשר הזה, מדורגת בצמרת הגלובלית, וממשיכה להתקדם אל עבר כלכלת על לנפש.