בערב יום שני ה – 14.3 השנה, נרשמה מתקפת הסייבר נרחבת ההיקף ביותר שראינו כאן בישראל, במהלכה קרסו הרוב המכריע של אתרי הרשויות ואתרים ממשלתיים בסיומת .gov.il אתרים אלה כוללים את אתרי האגפים השונים של הממשלות כמו אתרי משרד הבריאות, אתרי משרד הפנים, אתרי משרד הרווחה ואפילו אתר ראש הממשלה. בנוסף, כלל מערך הפגיעה גם מאגרי מידע ממשלתיים ואת אתר נט המשפט המכיל מידע רב בנוגע לתיקים ואירועים משפטיים והמאפשר הגשה וניהול של תביעות אונליין.

גורמים מעריכים כי מדובר במתקפה איראנית, לאור המתיחות הגוברת בין ישראל וחלק ממדינות המזרח התיכון לאחרונה, ביניהן איראן. מיד עם זיהוי המתקפה הוכרז על מצב חירום וגורמי אבטחת סייבר נקראו בדחיפות לנהל את האירוע. לאורך ערבו של יום האירוע, קרסו האתרים הממשלתיים ולא סיפקו שירותים ללקוחות או מידע לאזרחים.

המזל: מדובר במתקפה בטכניקה מיושנת

הטכניקה ששימשה את התוקפים במהלך האירוע נקראת טכניקת  DDoS, והיא נחשבת לטכניקה מיושנת לביצוע מתקפות סייבר. בשיטה זו, הפורצים גורמים לריבוי פניות לשרתי האתרים, להגדלה משמעותית של התעבורה אל האתרים – ולקריסתם. מתקפת DDoS המכונה גם מתקפת מניעת שירות, אינה גורמת לאובדן מידע, לנזק לאתרים או לשרתים או לחשיפה של פרטי משתמשים – היא רק יוצרת עומס זמני על השרתים. משכך, על אף שהוכרז על מצב משבר וגויסו המוחות האחראיים על אבטחת הסייבר הממשלתית, אירוע פריצת הסייבר לאתרי הממשלה בתצורה הנוכחית הסתיים עוד באותו הערב ועד כמה שידוע לנו, לא נגרם נזק ארוך טווח ולא נחשפו פרטים או נדרשו תשלומי כופר וכו’.

מתקפה הסייבר הגדולה ביותר בהיקפה שישראל חוותה

בעוד מדובר במתקפת סייבר שלא מותירה אחריה נזקים ארוכי טווח, חשוב לציין כי מדובר במתקפה רחבת היקף שגרמה לקריסת מספר רב של אתרי מפתח המספקים שירותים בירוקרטיים בביקוש גבוה לפרק זמן לא מבוטל. כמות השרתים ש”הופצצו” בתעבורה והיקף הפעילות היה ללא תקדים. זו אינה הפעם הראשונה בה שרתי אתרים ממשלתיים בישראל עומדים במרכזה של מתקפת סייבר בין לאומית: רק באוגוסט אשתקד הודיע  הממונה לשעבר על הביטחון מטעם משרד הפנים כי הוא מעריך שבוצעה מתקפת סייבר על שרתי האתרים הממשלתיים, זאת מטעם ארגוני האקרים – הפעם מסין.

מתקפות סייבר – הסוג החדש של הלוחמה המודרנית כבר כאן

אז אמנם, במהלך מתקפת הסייבר הנרחבת שהתרחשה הפעם לא נרשמו נזקים משמעותיים לטווח ארוך, אם כי היקף המתקפה והקלות הבלתי נסבלת שבה מתאפשר לגורמים עוינים להשפיע על תשתיות אונליין של ממשלת ישראל – הם מטרידים. ביחד עם זאת, כדאי לציין כי בעולם כולו אנחנו רואים עלייה בהיקפי ובשכיחויות מתקפות סייבר לא רק מטעם גופים פרטיים המנסים להגיע לנכסים דיגיטליים לטובת דרישת תשלום דמי כופר למשל – אלא גם בזירה הבין לאומית, ככלי להשפעה על מדיניות ולייצר לחץ על ממשלות. כך, לא רק איראן המצויה תחת איום מתמשך מטעם מדינת ישראל תוקפת, באופן מיושן אמנם, אתרים ממשלתיים מתוצרת כחול לבן – רק בתחילת החודש ראינו פנייה של גורמים רשמיים מטעם אוקראינה, המצויה תחת מתקפה פיזית רוסית כבדה, המבקשת לאסוף האקרים ומומחי סייבר לטובת ביצוע מתקפות כוללות על אתרים ונכסים של הממשל הרוסי להחלשת המדינה. ידוע כי האקרים רוסים לא רק תוקפים יעדים אסטרטגיים במרשתת האוקראינית אלא גם משתמשים בקבוצות האקרים ופורצי סייבר על מנת לייצר פעילות בשוק הקריפטו שתאפשר למדינה ערוץ לעקוף את החרם הבין לאומי וסגירת שווקים מעבר לים מול המדינה.

אבטחת סייבר – התחום שפורץ קדימה

גם בהיבטים מדיניים, ממשלתיים וארגוניים וגם בהיבטים פרטיים של משפחות ועסקים קטנים, חשוב לתת את הדעת על המידע המאוחסן בענן או בשרתים שניתן לפרוץ עליהם ועל רמת האבטחה הנדרשת על מנת למנוע נזקים כספיים, אבדן משאבים, תביעות ואחרים. תחום ביטוחי הסייבר ואבטחת הסייבר הוא תחום שנמצא בזינוק אדיר של ביקושים, ובתקופה של פריצות סייבר בהיקף מוערך של מעל 10 טריליוני דולרים בשנה – כדאי להקטין את הסיכון.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.