כתב: תמיר קומיסרוב

בעשורים האחרונים ניתן להבחין כי השיח הנוגע לאחריות תאגידית עולה יותר על סדר היום. השקעה בקהילה, בעובדים ובסביבה זוהי כבר איננה מילה גסה עבור תאגידים רבים, בשונה מגישתה של הכלכלה הישנה בה התאגיד מקדש את אינטרס בעלי המניות שלו ופועל אך ורק מאינטרסים כלכליים.
השקעה אחראית (ESG) נותנת משקל לגישותיהם של תאגידים בנושאי סביבה (Environmental), חברה (Social) וממשל תאגידי (Governance). בנושא הסביבתי נבחנים פרמטרים כגון זיהום סביבתי, דלדול משאבים, פליטת גזי חממה וכריתת יערות. בנושא החברתי יבחנו פרמטרים כמו יחס לעובדים בחברה, תנאי העובדים בחברה והתייחסות לקהילות מקומיות. הממשל התאגידי מתייחס למנגנוני הבקרה והפיקוח של הדירקטוריון על החברה אשר נועדו לשמור על עקרונות וכללים המגדירים איך החברה צריכה להתנהל.

תפקידה של חברה הוא להשיג רווחים לבעלי המניות שלה, אך האם זהו תפקידה היחיד?

אם שאלה זו הייתה נשאלת בשנת 1919 התשובה הייתה חד משמעית – מטרתה היחידה של חברה היא להשיג רווחים גבוהים ככל האפשר לבעלי מניותיה. פסק הדין המפורסם של הנרי פורד נגד האחים דודג’ מדגים אמירה זו באופן די מובהק, הנרי פורד (נשיא חברת פורד ובעל השליטה בה) דגל בהורדת מחירי המוצר העיקרי של החברה בזמנו (מודל T) למרות הביקוש ההולך וגובר אליו ובנוסף העלה את שכרם של עובדיו על חשבון חלוקת דיבידנד לבעלי המניות.
האחים דודג’ אשר החזיקו ב10% ממניות החברה (ההחזקה הגדולה ביותר בבעלות של יחיד אחרי פורד)
תבעו מפורד להפסיק להוריד את מחירי המוצר אשר הביקוש אליו רק הולך וגדל ובנוסף לשחרר דיבידנדים מיוחדים לבעלי המניות.
פורד, אשר השקפת עולמו הייתה סוציאליסטית במידה מסוימת טען מנגד: “השאיפה שלי היא להעסיק יותר אנשים, לפזר את הטבותיה של המערכת התעשייתית לכמה שיותר אנשים ולעזור להם לבנות את חייהם ואת בתיהם. כדי לבצע זאת אנחנו משקיעים רוב רווחי החברה בחזרה בחברה עצמה”. בית המשפט פסק לטובת האחים דודג’ בטענה כי חברה בע”מ פועלת אך ורק לרווחת בעלי המניות שלה ולא לרווחת העובדים או הציבור.

פסיקתו של בית המשפט במישיגן שבארצות הברית בשנת 1919 מלמדת אותנו דבר על גישתה של הכלכלה הישנה בנושא ולחיבורה לגישתו הכלכלית של מילטון פרידמן. פרידמן היה כלכלן יהודי אמריקאי וחתן פרס נובל לכלכלה אשר נחשב לאחד הכלכלנים החשובים ביותר של המאה ה-20.

לטענת פרידמן האחריות החברתית היחידה של עסק היא – להשתמש במשאביו ולעסוק בפעילויות שנועדו אך ורק להגדיל את רווחיו של העסק עבור בעלי המניות, כל עוד הוא עושה זאת בצורה חוקית ומשחק לפי חוקי המשחק.

הכלכלה החדשה

כיום, עם עלייתה של הכלכלה הגלובאלית והגברת המודעות לנזקים סביבתיים וחברתיים הדעה הרווחת בנוגע לתפקידה של חברה בע”מ משתנה. חברה בע”מ איננה חיה בתוך וואקום אלא היא חלק ממארג של אינטרסים וזכויות אשר נכללים בו בעלי עניין רבים.

באוגוסט של שנת 2019 ארגון הBR (Business Roundtable) אשר הוא ארגון ללא מטרות רווח (NPO) ומשתתפיו הם 200 המנכ”לים של החברות הגדולות בארצות הברית שחרר הצהרה די לא שגרתית ובה הוא מצהיר – “יצירת ערך ללקוחות, השקעה בעובדים, קידום רב גוניות והכללה, טיפול הוגן ואתי בספקים, תמיכה בקהילות שבהן אנחנו עובדים והגנה על הסביבה בעוד שכל חברה יחידה שלנו משרתת את המטרה התאגידית שלה, אנחנו חולקים מחויבות יסודית לכל בעל עניין שלנו. אנחנו מחויבים לספק ערך לכולם, למען ההצלחה העתידית של החברות שלנו, הקהילות שלנו והמדינות שלנו”. שינוי מהותי ביחס לשנת 1997 בה גישת הארגון הייתה שונה במקצת. הצהרת הארגון בשנת 1997 – “החובה העליונה של הנהלה ומועצת מנהלים היא לבעלי המניות של החברה. האינטרסים של בעלי עניין אחרים רלוונטיים רק כנגזרים מן החובה לבעלי המניות”.

קרנות ESG הופכות פופולריות בקרב משקיעים

על פי הערכות של Bank Of America כמות הכספים המושקעים בקרנות ESG יכולה לצמוח בכ-20 טריליון דולר בשני העשורים הבאים. ניתן להבחין כי מדד ה-S&P 500 ESG מראה ביצועים כמעט זהים למדד ה-S&P 500  המסורתי עם קורלאציה של כ-90%, השוני בין המדדים הוא שב- S&P 500 ESGנכללות רק חברות בעלות דירוג ESG גבוה מכל סקטור. דירוג ESG יכול להוות אינדיקטור לחדלות פירעון עתידית של חברה – 15 מתוך 17 החברות שנכנסו להליכי חדלות פירעון בשנים 2005-2015 מתוך מדד ה-S&P 500 קיבלו דירוג ESG נמוך 5 שנים קודם לכן.

לתאגידים השפעה עצומה על היבטים רבים בחיינו, במיוחד במצב הסביבתי שאנו נמצאים בו כיום. באמצעות השקעה אחראית נוכל לשלוט באופן טוב יותר על הסביבה בה אנו חיים.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.