בעולם הכלכלה הגלובלי, הודעתו האחרונה של הבית הלבן בנוגע להטלת מכסים מעודכנים על ייבוא מ-14 מדינות עוררה גל של תגובות וגרמה לטלטלה בשווקים הפיננסיים. הנשיא דונלד טראמפ שיגר מכתבים לממשלות של מדינות שונות, שבהם פורטו שיעורי המכס החדשים ופורסם כי מועד ההחלה של המכסים ה”עתידיים” הוארך ל-1 באוגוסט 2025, במקום לאמצע יולי כמתוכנן. המהלך כולל לא רק העלאת מכסים, אלא גם הארכת אי הוודאות והגברת הלחץ הדיפלומטי והכלכלי על שותפות סחר מרכזיות של ארה”ב. כתוצאה מכך, נרשמה תנודתיות מחודשת בשווקים ונפתחה מחדש השאלה לגבי עתיד הסחר הבינלאומי במציאות של כלכלה גלובלית לא צפויה.

תמונת מצב כמותית: כך משתנים שיעורי המכס

טבלת המכסים החדשה, כפי שפורסמה ב-7 ביולי 2025, מציגה שורה של שינויים מהותיים במדיניות הסחר האמריקאית. המדינות שנפגעו כוללות את לאוס ומיאנמר, שמוטל עליהן כעת מכס בשיעור של 40% — שיעור גבוה, אם כי נמוך מהשיעור שנקבע בחודש אפריל (48% ולאוס, 44% למיאנמר). קמבודיה ותאילנד יעמדו מול מכס של 36%, ואילו בנגלדש וסרביה יתמודדו עם מכס של 35%. אינדונזיה, בוסניה והרצגובינה, דרום אפריקה, יפן, קזחסטן, מלזיה, דרום קוריאה ותוניסיה נמצאות כולן בין 25% ל-32%. חלק מהמדינות, דוגמת קמבודיה ולאוס, נהנות מהפחתה קלה לעומת מכס קודם, ואילו מדינות אחרות נותרות עם שיעור דומה או מעט נמוך יותר. ברוב המקרים מדובר עדיין בחסם משמעותי עבור יצואניות מרכזיות של מוצרי טקסטיל, אלקטרוניקה, כלי רכב, מזון ותשתיות.

ההחלטה על העלאת המכסים מתקבלת לאחר תקופה ארוכה של דיונים, איומים הדדיים וניסיונות גישור. בבית הלבן מבהירים כי המטרה כפולה: עידוד ייצור מקומי והפעלת לחץ ישיר על ממשלות שמדיניותן הכלכלית אינה נתפסת כידידותית מספיק לאינטרסים של ארה”ב.

תגובת השווקים: תנודתיות ותמונת מצב מעורבת

ההכרזה על שיעורי המכס החדשים ניכרה היטב בשווקים הפיננסיים, כאשר חוזים עתידיים על מדדים מרכזיים בוול סטריט הציגו מגמות מעורבות. חוזים עתידיים על מדד דאו ג’ונס ירדו ב-49 נקודות (0.11%), בעוד חוזים על S&P 500 נותרו כמעט ללא שינוי. לעומתם, חוזים עתידיים על נאסד”ק 100 עלו ב-0.17% — אינדיקציה לכך שמשקיעים רואים בחברות טכנולוגיה הגדולות מקום מפלט יחסי.

המהלך הגיע לאחר יום מסחר שלילי בשוק האמריקאי, כאשר הדאו ג’ונס נפל ביותר מ-400 נקודות (0.9%), מדד S&P 500 ירד ב-0.8% והנאסד”ק איבד 0.9%. התגובות הללו ממחישות את הרגישות הגבוהה של המשקיעים להתפתחויות בזירה הגלובלית ובעיקר לצעדים חד-צדדיים מצד ארה”ב, אשר נתפסת כמובילה את גל הפרוטקציוניזם בשנים האחרונות.

מי ברשימה ולמה דווקא הם?

רשימת המדינות עליהן הוטלו מכסים כוללת מדינות אסיה מובילות (תאילנד, קמבודיה, מלזיה, יפן, דרום קוריאה), לצד מדינות מתפתחות באפריקה, מזרח אירופה ואמריקה הלטינית. ארה”ב היא יעד מרכזי ליצוא של מוצרים רבים ממדינות אלה, ובפרט בתחומי האלקטרוניקה, הטקסטיל, המזון והמכוניות. על פי הניתוח, מדינות כמו קמבודיה, לאוס ומיאנמר מסתמכות רבות על ייצוא לארה”ב של ביגוד והנעלה; יפן ודרום קוריאה מספקות רכיבים לתעשיית הרכב והאלקטרוניקה; ואילו מדינות כמו סרביה ותוניסיה פועלות בעיקר במגזרי תשתיות ומזון.

בכמה מהמקרים ניכרת התחשבות במשא ומתן מאחורי הקלעים — שיעורי המכס הופחתו במעט לעומת ההצהרות הקודמות, אך המדיניות הכללית נותרת תקיפה, וארה”ב שומרת לעצמה מרחב תמרון לשינויים עתידיים בהתאם להתקדמות הדיאלוג.

מניעים אסטרטגיים: המכס כקלף מיקוח וכתמרור אזהרה

העלאת המכסים אינה נובעת רק מהצורך לתקן את מאזני הסחר או להגן על יצרנים אמריקאים; זוהי אסטרטגיה רחבה שנועדה לייצר יתרון דיפלומטי מול שותפות סחר ולהעניק לבית הלבן מנוף לחץ בזירה הגלובלית. בחודשים האחרונים עולה שוב ושוב המונח “הדדיות” — כלומר, מדינות שיטילו מכסים על מוצרים אמריקאיים, ייתקלו בתגובה דומה. טראמפ אף רמז לאחרונה כי מדינות שיתייצבו לצד גוש BRICS ויקדמו “מדיניות אנטי-אמריקאית” יחויבו במכסים נוספים של 10%, וזאת כהמשך למאבק הגלובלי על השפעה כלכלית ומדינית.

ההצהרות החריפות, בצירוף הרחבת תחולת המכסים, משקפות לא רק ניסיון לעצב את סדר היום הבינלאומי אלא גם מהלך פוליטי פנימי. לקראת הבחירות לנשיאות בנובמבר 2025, מדיניות הסחר מקבלת משקל יתר בוושינגטון ותורמת לעיצוב התודעה הציבורית סביב המושגים של הגנה על תעסוקה, תעשייה וביטחון כלכלי.

תגובת המשקיעים: אי ודאות לצד תקווה לעונת דוחות חיובית

עבור המשקיעים, המהלך של הבית הלבן הוא מקור לאי-ודאות בטווח הקצר, אך לא בהכרח סימן לשינוי מגמה קיצוני. לצד התנודתיות, ישנם משקיעים שמאמינים שהשוק כבר ספג את עיקר ההשפעה של גל המכסים וכי עונת הדוחות הצפויה ביולי עשויה לספק נקודת איזון ולהחזיר את השוק לשיאים חדשים. כמו שציין אדם פארקר, מנכ”ל Trivariate Research, הגבולות בין הצהרות, יישום בפועל והשפעות אמתיות על חברות אמריקאיות או זרות אינם ברורים — ולפיכך, בשלב זה מדובר בעיקר בכיול מחדש ולא במפנה יסודי.

השלכות רחבות: שרשראות אספקה, יוקר המחיה וסיכונים גיאופוליטיים

לצד ההשפעה המיידית על שוקי ההון, למדיניות המכסים יש השפעה ארוכת טווח על שרשראות האספקה העולמיות. יצרנים אמריקאים רבים מסתמכים על רכיבים, חומרי גלם ומוצרים מוגמרים מהמדינות שהושפעו מהמכסים, והחלת תעריפים חדשים צפויה לייקר את העלויות עבור יבואנים, יצרנים וצרכנים. המשמעות היא שמפעלים אמריקאים ייאלצו למצוא מקורות אלטרנטיביים לאספקה או להאיץ השקעות בייצור מקומי — תהליך מורכב ועתיר סיכונים.

הארכת הדד-ליין לאוגוסט מוסיפה עוד חוסר וודאות. העסקים נדרשים כעת להיערך לאפשרות שמדיניות המכסים תשתנה שוב, להעריך את ההשפעה על המלאי והמחירים, ולהיות מוכנים להתאים את אסטרטגיות הרכש, השיווק והייצור על פי ההתפתחויות.

פרספקטיבה פוליטית: בחירות 2025 והדינמיקה בין סחר לביטחון לאומי

הדגש על מדיניות סחר תקיפה נובע לא רק משיקולים כלכליים אלא גם משיקולים פוליטיים מובהקים. בשנת בחירות, הממשל האמריקאי מבקש להציג עמדות תקיפות מול מדינות שנחשבות למאתגרות את ההגמוניה האמריקאית, ובייחוד כלפי גוש BRICS שמנסה להוביל חלופה למוסדות המערביים. ברקע, החשש מסנקציות גומלין והסלמה גיאופוליטית ממשיך ללוות את המשקיעים, כאשר כל מהלך חד-צדדי של ארה”ב עלול לעורר צעדים דומים מצד ממשלות אחרות ולפגוע בצמיחה הגלובלית.

ניגודים, מגמות ומה לחפש קדימה

מהלך המכסים החדש מאופיין בגישה בררנית ודינמית — מצד אחד הפחתה מסוימת בחלק מהמדינות, מצד שני החרפה כלפי מדינות אחרות. בכך, הממשל האמריקאי מותיר לעצמו מרחב תמרון לשינויים תוך כדי תנועה, תוך שהוא מנצל את המכס לא רק ככלי כלכלי אלא גם כפלטפורמה למשא ומתן גלובלי.

השווקים, היצואנים והיבואנים ימשיכו לעקוב אחר התפתחויות בשבועות הקרובים — המשא ומתן, עונת הדוחות של החברות הגדולות, השפעות אפשריות על שרשראות אספקה, סימנים לעליית מחירים ולשיבושים לוגיסטיים, והמשך האיתותים מהבית הלבן לגבי שינויים נוספים.

סיכום ומבט קדימה

סוגיית המכסים בארה”ב מדגישה את שבריריות מערכת הסחר הבינלאומית ואת יכולתה של מדיניות כלכלית חד-צדדית לשנות את סדר היום הגלובלי. הממשל האמריקאי מנסה לאזן בין אינטרסים פוליטיים, ביטחוניים וכלכליים, ואילו העסקים והמשקיעים נדרשים להתמודד עם סביבה בלתי יציבה, שבה כל הצהרה עלולה להוביל לגל תגובות עולמי. השאלה הגדולה — האם מדובר בשינוי עומק או בעוד מהלך טקטי? — תלווה את השווקים עד שתתברר מגמת השווקים, השפעות הדוחות והסכמות חדשות בין הגושים המרכזיים.