בעולם שבו כלכלה גלובלית היא לא רק מציאות אלא תשתית אסטרטגית, מדינות נמדדות לא רק על פי התוצר המקומי הגולמי אלא גם לפי יכולתן לייצא סחורות ולשלוט בשרשראות אספקה בינלאומיות. מפת היצואנים הגדולים בעולם לשנת 2023, כפי שפורסמה על ידי ארגון הסחר העולמי (WTO), מספקת תמונה עדכנית של איזון הכוחות בסחר הבינלאומי – ומעלה שאלות חשובות לגבי מגמות גיאו-כלכליות, מדיניות תעשייתית, ועתיד הסחר בעידן של מתחים גאופוליטיים הולכים וגוברים.

נתוני היצוא הגלובליים – מבט כמותי

היקף היצוא העולמי בשנת 2023 הסתכם בכ-23.8 טריליון דולר. מתוך סך זה, 30 המדינות המובילות אחראיות ל-19.7 טריליון דולר – כ-82.8% מהיצוא הגלובלי. המשמעות היא שרוב מוחלט של סחר הסחורות בעולם מרוכז בידי קבוצה מצומצמת של מדינות מתועשות, כאשר אסיה ואירופה תופסות את עיקר הנפח.

המדינה שבראשה ניצבת טבלת היצוא היא סין, עם סך יצוא של 3.38 טריליון דולר – כמעט פי שניים מהבאה אחריה, ארצות הברית, שייצאה סחורות בשווי 2.02 טריליון דולר. גרמניה, עם 1.69 טריליון דולר, סוגרת את השלישייה הפותחת. יחד, שלוש המעצמות הללו אחראיות לכמעט שליש מכלל הסחר הגלובלי – נתון שממחיש את עוצמתן התעשייתית.

אסיה: הענק הסיני ומעצמות משנה בצמיחה

הדומיננטיות של אסיה במפת הסחר ברורה. סין לבדה מהווה כ-14% מכלל היצוא העולמי. מדינות נוספות מהאזור, כמו יפן (717 מיליארד דולר), דרום קוריאה (632 מיליארד), הונג קונג (574 מיליארד), וסינגפור (476 מיליארד), משקפות מערך יצוא מגוון המשלב תעשייה כבדה, טכנולוגיה, אלקטרוניקה, ושירותים לוגיסטיים. גם מדינות כמו וייטנאם, מלזיה ותאילנד רשמו יצוא של מעל 280 מיליארד דולר כל אחת, מה שמצביע על העמקת שרשראות הייצור באסיה כולה.

המאפיין הבולט ביצוא האסייתי הוא התמחות תעשייתית גבוהה, בעיקר בתחומי האלקטרוניקה, רכיבים תעשייתיים ורכבים. טאיוואן, למשל, שמייצאת ב-432 מיליארד דולר, בולטת בייצוא שבבים מתקדמים. גם הודו, ששווה לה ביצוא עם טאיוואן, מתחזקת ככוח עולה עם דגש על טקסטיל, כימיקלים ו-IT.

אירופה: יצוא איכותי ומבוזר גיאוגרפית

אירופה ממשיכה להציג משקל גבוה בעולם הסחר, עם גרמניה כמובילה ברורה – יצוא של 1.69 טריליון דולר, בעיקר בתחום הרכב, מכשור תעשייתי, וכימיקלים. הולנד בולטת עם 935 מיליארד דולר – נתון מרשים במיוחד ביחס לגודל אוכלוסייתה, המוסבר בין היתר במעמדה כלוגיסטית מרכזית של האיחוד האירופי (Rotterdam).

איטליה (677 מיליארד), צרפת (648 מיליארד), בלגיה (562 מיליארד), והממלכה המאוחדת (521 מיליארד) מציגות כולן יצוא משמעותי, בעיקר בתחומי תעשייה מסורתית, מוצרי יוקרה, מזון, ותרופות. רוסיה אמנם נכללת בטופ 30 עם 424 מיליארד דולר, אך יש להניח כי חלק משמעותי מהיקף זה נובע מיצוא נפט וגז – תחום שצפוי להיות מושפע משמעותית מהסנקציות הבינלאומיות ומהמעבר לאנרגיה מתחדשת.

צפון אמריקה: עצמה תעשייתית ואנרגטית

ארצות הברית, כאמור, היא יצואנית העל השנייה בגודלה. מבנה היצוא שלה מגוון במיוחד – תעשיות אווירונאוטיקה, תרופות, טכנולוגיה מתקדמת, מזון, ואנרגיה. קנדה ומקסיקו, עם יצוא של 569 ו-593 מיליארד דולר בהתאמה, נהנות מהסכמי סחר עם ארה”ב במסגרת ה-USMCA ומבוססות רבות על יצוא אנרגיה, מכוניות וחקלאות. התמונה הכוללת מצביעה על אינטגרציה עמוקה בין כלכלות צפון אמריקה.

המזרח התיכון ודרום אמריקה: עוגן באנרגיה

האיחוד האמירויות הערביות (UAE) וערב הסעודית מייצאות יחד מעל 800 מיליארד דולר – עיקרו של הסחר נשען על נפט, גז ומוצרי לוואי. בולטת גם נוכחותה של ברזיל עם 340 מיליארד דולר, אשר מגיעים בעיקר מיצוא תוצרת חקלאית, מינרלים וברזל. עם זאת, פרופיל היצוא של אזורים אלו נחשב לפחות מגוון ופחות מבוסס תעשייה עתירת ערך מוסף.

השוואות מפתיעות וניגודים מובהקים

אחת ההשוואות המעניינות במפה היא בין הולנד ליפן: הולנד מייצאת ב-935 מיליארד דולר לעומת יפן עם 717 מיליארד – למרות יתרונה של יפן בכוח אדם ובבסיס תעשייתי. הסיבה העיקרית נעוצה בעובדה שהולנד משמשת שער סחר עולמי, עם נמל רוטרדם כמרכז שינוע גלובלי.

עוד ניגוד בולט הוא בין רוסיה ובלגיה – שתיהן עם יצוא דומה (424 מול 562 מיליארד), אך הרכב שונה לגמרי: רוסיה נסמכת על משאבים טבעיים, בעוד בלגיה היא יצואנית תעשייתית וטכנולוגית, עם דגש על פארמה ואלקטרוניקה.

ישראל אינה מופיעה בטופ 30, דבר המצביע על כך שהיצוא שלה (נכון לשנים האחרונות סביב 140–160 מיליארד דולר) אינו מגיע לדרישות הסף של הרשימה, על אף התמחות בתחומים אסטרטגיים כמו סייבר, טכנולוגיות ביטחוניות ומוליכים למחצה.

כיצד נראית תחזית היצוא לעשור הקרוב?

אם נבחן את המגמות הגלובליות, ניתן לצפות לשינוי הדרגתי בפריסת מפת הסחר. מעבר לפוקוס טכנולוגי, דיגיטציה, צמצום תלות בשרשראות אספקה ריכוזיות (כמו אלו שמקורן בסין), והתחזקות רגולציה סביבתית – כל אלו עשויים לגרום לירידה בפרופיל היצוא של מדינות שנשענות על אנרגיה מזהמת.

מנגד, מדינות עם יתרון בתחום הטכנולוגיה, תעשיות ירוקות, וחדשנות תעשייתית צפויות לתפוס נתח הולך וגדל. בהקשר זה, יש לעקוב במיוחד אחר הודו, אינדונזיה ווייטנאם – מדינות צעירות, צומחות, עם פוטנציאל תעשייתי נרחב ותשתיות מתפתחות.

סיכום ומסקנות

שנת 2023 מראה כי הסחר הבינלאומי נשלט על ידי קונצנטרציה גבוהה של מדינות בעלות עוצמה כלכלית ותעשייתית מובהקת. סין, ארה”ב וגרמניה ממשיכות להוביל, אך הפערים בין המדינות הקטנות יותר מצטמצמים הודות לגידול ביצוא טכנולוגי ושירותים.

אירופה נהנית ממבנה יצוא מבוזר, אך תלוי מאוד בסחר תוך-אירופי, בעוד אסיה מעמיקה את שרשראות הייצור הבין-מדינתיות. דרום אמריקה והמזרח התיכון נשענות עדיין על יצוא משאבים, אך ללא גיוון משמעותי.

לא ניתן להבין את מאזן הכוחות העולמי מבלי לבחון את תמונת היצוא – זוהי תמונת ראי של יכולת מדינות לייצר ערך, להטמיע חדשנות ולהשפיע על הכלכלה הגלובלית.