מה קורה לשוק כשמדד הפחד מתרסק? ניתוח עומק של ירידת VIX ביותר מ־60% והשפעותיה על ה־S&P 500

בשוק ההון העולמי, מדד הפחד (VIX) נחשב לאחד הברומטרים המרכזיים להבנת סנטימנט המשקיעים והמצב הפסיכולוגי של וול סטריט. המדד, שמייצג את התנודתיות הצפויה על פי מחירי האופציות במדד S&P 500, נתפס “כמד חום” של הפחד או אי הוודאות בשוק. אחת התופעות המעניינות מתרחשת כאשר ה־VIX צונח בעשרות אחוזים תוך זמן קצר – תרחיש נדיר שמספק הצצה להתנהלות השוק ברגעי שינוי קיצוניים.

ירידה של 60% במדד הפחד – אירוע נדיר

על פי נתונים היסטוריים, רק לעיתים נדירות נרשמת ירידה של מעל 60% במדד ה־VIX בפרק זמן של 9 שבועות. הדוגמה הבולטת האחרונה אירעה ב־6 ביוני 2025, אז נפל המדד מ־45.31 ל־16.77 – צניחה של 63%. מהלך כזה מגיע לרוב אחרי תקופות של זעזועים כלכליים, חששות מפני מיתון או אירוע גאופוליטי חריג – כשלאחריהם המשקיעים חוזרים בהדרגה לאופטימיות.

ניתוח התשואות אחרי נפילות VIX

סקירה של עשרים הירידות הגדולות ביותר במדד ה־VIX מגלה תמונה מעניינת. בממוצע, התשואה של S&P 500 שישה חודשים אחרי נפילה חדה ב־VIX עומדת על 5.4%, ואילו בשנה שלאחר מכן התשואה מטפסת ל־15.8%. גם בטווחים של שנתיים, שלוש וחמש שנים, התשואות הממוצעות גבוהות – 28.5%, 44.3% ו־95.6% בהתאמה.

בהשוואה לכל התקופות האחרות בהן לא נרשמה ירידה חדה כל כך, הממוצע עומד על 5.8% חצי שנתי, 12.1% שנתי, ו־74% תשואה תוך חמש שנים. כלומר, תקופות של התרסקות במדד הפחד לא שינו מהותית את הסיכוי לרווח, אך לעיתים אף שיפרו את התשואה לטווח הארוך.

מתי התרסקות הפחד לא מתורגמת לעליות?

למרות הממוצע המרשים, היו גם תקופות חריגות בהן הירידה במדד הפחד לא הביאה לעליות במדדים – ואף להפך. דוגמה בולטת לכך היא משבר 2008: לאחר ירידת VIX חריגה במאי 2008, ה־S&P 500 רשם תשואות שליליות גם חצי שנה, שנה ושנתיים קדימה, בשל המשבר הפיננסי הגלובלי. לעומת זאת, ברוב התקופות שנבחנו, ירידת ה־VIX סימנה גלי אופטימיות שהובילו לעליות מרשימות במדדי המניות.

חשיבות ניהול הסיכונים

ירידה חדה במדד הפחד אמנם מאותתת על סיום תקופה סוערת, אך אינה מבטיחה יציבות מוחלטת. עבור משקיעים, מדובר בהזדמנות לבחון מחדש את מבנה התיק, לוודא פיזור סיכונים ולבחון האם תחושת השוק תואמת את המציאות הכלכלית. לעיתים, רגולציה חדשה, שינוי במדיניות פדרלית, או אירוע חיצוני עשויים להביא לתיקון מהיר גם לאחר ירידת ה־VIX.

מה תפקיד הרגולציה ומוסדות פיננסיים?

הירידה בתנודתיות יכולה לנבוע גם משינויי רגולציה, התערבות בנקים מרכזיים או מדיניות ממשלתית שמטרתה לייצב את השוק. לדוגמה, רכישות אג”ח, הורדת ריבית או הכרזות על תוכניות סיוע – כל אלה יכולים להחזיר אמון לשווקים, להוריד את ה־VIX ולעודד עליות בשוקי המניות.

המלצות מעשיות למשקיעים

לא לרוץ אחרי רגשות: גם כשהשוק רגוע, חשוב להיזהר מאופטימיות יתר שעלולה להוביל להערכת חסר של סיכונים.

פיזור השקעות: לשמור על תיק מגוון, לא להתפתות למהלך חד-צדדי.

מעקב שוטף: להמשיך לעקוב אחר מגמות מאקרו, מדדי תשואה ואירועים גלובליים שעשויים לשנות את התמונה.

מסקנה: מדד הפחד הוא ברומטר – לא כדור בדולח

ירידות חדות במדד ה־VIX הן תמרור חשוב לסנטימנט המשקיעים, אך הן לא מבטיחות תוצאות אחידות. ההיסטוריה מראה כי ברוב המקרים – שוק רגוע לאחר סערה הוא פתח לעליות, אך תמיד יש לזכור את הסיכון, במיוחד באירועי קצה. למשקיעים מומלץ לשלב את קריאת ה־VIX עם ניתוח מגמות מאקרו, תמחור שוק, ותיאבון הסיכון האישי.