מהם הסוגים השונים של שעבודים?

הבנת שעבודים ובטוחות היא קריטית לכל מי שמעורב במימון תאגידי או בהשקעה באגרות חוב. שעבוד מעניק לנושים זכות על נכסים ספציפיים אם החברה מפרה את התחייבויותיה. ביטחון זה יכול להפחית את הסיכון עבור נושים ולהוביל פוטנציאלית לדירוגי אשראי גבוהים יותר ולשיעורי ריבית נמוכים יותר. במאמר זה נחקור את הסוגים השונים של שעבודים, את השפעותיהם על הסיכון, וכיצד יחס ההלוואה לערך (LTV) משחק תפקיד. בסופו של דבר, תקבל תמונה ברורה יותר על אופן פעולתם של כלים פיננסיים אלה ומדוע הם חשובים.

מהו שעבוד וכיצד הוא פועל?

שעבוד הוא תביעה או זכות משפטית שיש לנושה על רכושו של הלווה, המוענקת עד להשלמת חובת החוב. כאשר חברה משעבדת נכס לטובת סדרת אגרות חוב, היא למעשה מעניקה למחזיקי האגרות זכות על אותו נכס אם היא אינה עומדת בתשלומי החוב שלה. הסדר זה מסייע להפחית את הסיכון עבור הנושים, מכיוון שיש להם נכס ספציפי לתבוע במקרה של חדלות פירעון.

שעבודים מגיעים בצורות שונות, כל אחת עם רמות הגנה שונות לנושה. הסוג הבטוח ביותר הוא השעבוד הקבוע או הספציפי, הקשור לנכס מסוים כמו מזומנים או נכס מניב הכנסה. סוג זה של שעבוד מציע את רמת האבטחה הגבוהה ביותר מכיוון שהוא מכוון לנכסים שקל יחסית להעריך ולממש.

לעומת זאת, שעבוד צף או מתמשך מכסה את כל הנכסים שלא שועבדו באופן ספציפי. סוג זה של שעבוד פחות בטוח מכיוון שהוא אינו מעדיף נכס ספציפי כלשהו, מה שמקשה על הנושים לתבוע את המגיע להם במקרה של חדלות פירעון. לבסוף, שעבוד שלילי מונע מהלווה ליצור שעבודים נוספים על נכסיו ללא הסכמת מחזיקי האגרות, ומציע רמה מסוימת של הגנה אך לא כמו שעבוד ספציפי.

מהם הסוגים השונים של שעבודים?

כאשר עוסקים באגרות חוב, הבנת הסוגים השונים של שעבודים היא קריטית הן עבור נושים והן עבור לווים. שעבודים משמשים כאמצעי בטחון, המעניקים לנושים את הזכות לתבוע נכסים ספציפיים אם חברה מפרה את חובותיה. להלן פירוט של סוגי השעבודים העיקריים שעשויים להתקל בהם:

שעבודים קבועים/ספציפיים

שעבודים קבועים או ספציפיים נחשבים לצורת השעבוד החזקה ביותר עבור נושים. שעבודים אלה קשורים לנכסים ספציפיים של החברה, כגון מזומנים, נדל”ן או נכסים מניבי הכנסה אחרים. העדיפות ניתנת בדרך כלל למזומנים בשל נזילותם, אחריהם נכסי נדל”ן מניבי הכנסה, ולבסוף מניות. מניות של חברות ציבוריות הן מועדפות יותר בשל סחירותן ושקיפותן בהשוואה למניות של חברות פרטיות או של חברות בנות. שעבודים קבועים מספקים בטוחה ברורה ומוגדרת, מה שהופך אותם לאטרקטיביים מאוד עבור נושים כיוון שהם מציעים דרגה גבוהה יותר של ודאות לגבי השבת נכסים במקרה של הפרה.

שעבודים צפים/מתמשכים

שעבודים צפים או מתמשכים מכסים את כל נכסי החברה שאינם משועבדים באופן ספציפי. בניגוד לשעבודים קבועים, שעבודים צפים אינם מצמידים עצמם לנכס מסוים אלא מקיפים את כל הנכסים הלא משועבדים של החברה. סוג זה של שעבוד נחשב בדרך כלל לחלש יותר כיוון שהוא חסר ספציפיות ותיעדוף. לנושים המחזיקים בשעבודים צפים יש פחות בטחון, כיוון ששעבודים אלה אינם מבטיחים עדיפות על נכסים ספציפיים. עם זאת, שעבודים צפים עדיין יכולים להיות שימושיים בתרחישים בהם לחברה יש כמות ניכרת של נכסים לא משועבדים, ומספקים רשת בטחון רחבה.

שעבודים שליליים

שעבודים שליליים הם ייחודיים בכך שהם אינם כרוכים בהבטחת נכס ספציפי. במקום זאת, הם מונעים מהלווה ליצור שעבודים חדשים על נכסיהם ללא הסכמת הנושים או מחזיקי האג”ח הקיימים. סוג זה של שעבוד פועל יותר כאמצעי הגנה מאשר כבטוחה ישירה. שעבודים שליליים מבטיחים שנכסי החברה יישארו לא משועבדים על ידי תביעות נוספות, ובכך מגנים על האינטרסים של הנושים הנוכחיים. בעוד ששעבודים שליליים אינם מציעים בטחון ישיר כמו שעבודים קבועים או צפים, הם ממלאים תפקיד קריטי בשמירה על העדיפות וההגנה על האינטרסים של הנושים.

לסיכום, לכל סוג של שעבוד יש יתרונות ומגבלות משלו. שעבודים קבועים מציעים את הרמה הגבוהה ביותר של בטחון על ידי הצמדה לנכסים ספציפיים ובעלי ערך. שעבודים צפים מספקים תביעה רחבה יותר אך פחות מאובטחת על נכסים לא משועבדים. שעבודים שליליים, למרות שאינם מציעים בטוחה ישירה, מונעים מהלווה לדלל את הביטחון של הנושים הקיימים. הבנת ההבדלים הללו מסייעת בקבלת החלטות מושכלות לגבי ניהול סיכונים והגנה על נכסים בהקשר של אגרות חוב תאגידיות

כיצד יחס הלוואה לערך (LTV) משפיע על הסיכון?

יחס הלוואה לערך (LTV) משחק תפקיד מכריע בהערכת הסיכון הקשור לאגרות חוב. יחס זה משווה את סכום ההלוואה לערך הנכס המשועבד. יחס LTV נמוך יותר מצביע על כך שערך הנכס גבוה יותר ביחס לסכום ההלוואה, מה שמשמעותו סיכון נמוך יותר עבור הנושה. למשל, אם יחס ה-LTV נמוך מ-1, ערך הנכס עולה על סכום ההלוואה, ומציע ביטחון רב יותר.

עם זאת, חשוב לזכור שגם יחס LTV נמוך אינו מספק ודאות מוחלטת. בתקופות של מצוקה פיננסית, נכסים עשויים להימכר במחירים נמוכים יותר, מה שעלול להשפיע על הערך הניתן למימוש. זו הסיבה שהבנת הניואנסים של יחס ה-LTV חיונית לניהול סיכונים יעיל.

שילוב שעבודים באגרות חוב יכול להפחית עוד יותר את הסיכון. שעבוד על אגרות חוב לא רק מפחית סיכון אלא יכול גם להוביל לדירוגים גבוהים יותר ולשיעורי ריבית נמוכים יותר. נושים מעדיפים שעבודים קבועים או ספציפיים, הקשורים לנכסים מסוימים כמו מזומנים או נכסים מניבי הכנסה. אלה מספקים ביטחון רב יותר בהשוואה לשעבודים צפים, המכסים את כל הנכסים הלא משועבדים אך חסרים ספציפיות.

באופן כללי, יחס ה-LTV הוא מדד מפתח בקביעת הביטחון והסיכון של אגרת חוב. על ידי הערכה זהירה של יחס זה, ניתן לקבל החלטות מושכלות יותר לגבי ההשקעות שלך ולהבין את הסיכונים הפוטנציאליים הכרוכים בכך.

סיכום

במאמר זה למדתם על סוגים שונים של שעבודים על אגרות חוב וכיצד הם פועלים להגנה על נושים. סקרנו שעבודים קבועים/ספציפיים, שעבודים צפים/מתמשכים ושעבודים שליליים, תוך פירוט היתרונות והחסרונות שלהם. בנוסף, הודגשה חשיבותו של יחס הלוואה לשווי (LTV) בהערכת הסיכון הקשור לנכסים משועבדים. הבנת מושגים אלה מסייעת בקבלת החלטות מושכלות לגבי השקעות באגרות חוב וניהול סיכונים פוטנציאליים.