בספטמבר השנה פורסם “מדד המינוס” של הישראלים, והביא עימו בשורות טובות. בניגוד לשיעורים של 30% ומעלה מבית משקי הבית שהיו במינוס במהלך החודשיים שקדמו למדד זה – הפעם רק 28% ממשקי הבית דיווחו שהם נמצאים במשיכת יתר. הגובה הממוצע למשיכת יתר באוגוסט השנה עמד על קצת יותר מ – 11,000 ₪, וגם כאן אנחנו רואים ירידה של כ – 2.3% ביחס לחודש הקודם. ייתכן שההסבר לשיפור במצב הכלכלי של הישראלים נובע מהנחיות התו הירוק, שהגבילו את האפשרויות לצאת, לבלות – ולבזבז כספים.

אבל לצד הנתונים האופטימיים הללו, מדד החוב הציבורי שפורסם באוקטובר דווקא מצייר תמונה אחרת – הישראלים מוציאים בכל חודש סך הכל כ – 35.2 מיליארדי שקלים, במשיכות כספים מחשבון הבנק ובהוצאות בכרטיסי אשראי. אם מחלקים את המספר האסטרונומי הזה לימי החודש, מגלים כי בממוצע אנחנו מוציאים כ – 1.14 מיליארדי שקלים ביום. ההוצאות בכרטיסי אשראי מגלמות עלייה של מעל 10% ביחס להוצאות בחודש ספטמבר, ועלייה של מעל 35% ביחס להוצאות באוקטובר 2020, אז התקיים סגר במדינת ישראל.

על מה אנחנו מוציאים כספים?

סקטור אחד שאנחנו רואים עלייה ניכרת בהוצאות שלו הוא סקטור הדיור, עם גידול בקצב של כ – 3.7% לרבעון והיקף כולל של החוב בסך של כ – 16 מיליארדי שקלים. אבל את החוב לדיור קשה לצמצם ולעומת זאת כאמור, היקף ההוצאות באשראי תפח באוקטובר בשיעורים ניכרים: ההוצאות בכרטיס אשראי הן בעיקר הוצאות עבור אוכל, ביגוד, הסעדה, חוגים וילדים, וכדומה.

אנחנו מוציאים יותר – והחוב הציבורי תופח

ניראה שבמהלך אוקטובר משקי הבית בישראל בזבזו יותר כספים מהממוצע: 17.37% יותר עסקאות ללא כרטיס, 1.7% יותר עסקאות בבתי עסק ישראלים, כמעט 11% יותר משיכות כספים בכספומטים. לצד הנתונים הללו – החוב הציבורי שלנו תופח גם הוא, לכדי מעל 620 מיליארדי שקלים. בספטמבר השנה דווח כי היקפי החוב של משקי הבית הפרטים נמצאים בעליה חדה, וגם היקפי החובות של המגזר העסקי נוסקים ומגיעים כמעט לטריליון שקלים.

ניהול תקציב חכם – והשקעות שיעזרו לייצר עוד הכנסה

על פי החלוקה לעשירונים בישראל, אנחנו יודעים כי העשירונים 1 – 4 מוציאים בכל חודש יותר ממה שהם מכניסים. ההפרשים, ממומנים בדרך כלל מהלוואות מתגלגלות, עם חוב שהולך ותופח. חשוב לדעת, שמשיכת יתר היא הלוואה וככזו, היא ההלוואה הכי פחות אטרקטיבית שמשק הבית יכול לבחור לקחת (אם כי, כמובן, היא הכי קלה ומהירה לנטילה). שיעורי הריבית על משיכת יתר גבוהים פי כמה וכמה ביחס לשיעורי הריבית בהלוואות מהירות, ואפשר להשיג הצעות טובות אפילו יותר מאלה, בהגדלת החוב להלוואת המשכנתא או בנטילת הלוואה כנגד נכסים כמו למשל קופת גמל או החיסכון הפנסיוני.

כשליש ממשקי האב בישראל נמצאים במצב של משיכת יתר, ואנחנו כאן על מנת לספר, שניהול תקציב יעיל יותר והקצאת כספים לחיסכון והשקעה הן בחירות שעשויות להפוך את המציאות הכלכלית שלכם על פיה ולסייע לכם לצבור הכנסות גבוהות יותר וביטחון כלכלי.

כלל אצבע לעתיד כלכלי בטוח יותר

כאמור, שיעור ההוצאות העולה מביא לשיעורי חוב גבוהים יותר שעבורם משקי הבית משלמים שיעורי ריבים גבוהים, בשל ההלוואה הפחות אטרקטיבית בתנאי משיכת היתר. ריסון ההוצאות ושימוש ב – 10% מכלל ההכנסה העומדת לרשות משק הבית לטובת חיסכון או השקעה – יאפשרו למשפחה לחסוך בדרך כלל מעל 10,000 ₪ בשנה הראשונה, ולהתחיל לייצר תשואות מהריבית על השקעות נבונות, במקום להגדיל את המינוס ולשלם ביוקר.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.