תחום ההייטק בעולם, ובישראל בפרט, עשה היסטוריה בשנתיים שבין 2020 ל – 2021, ובפרט עם תום הרבעון הראשון של 2020, לאחר חלוף ההשפעות הדרמטיות של נגיף הקורונה על שוק ההון, היו אלה מניות הטכנולוגיה שדחפו, ראשונות בטור, את המדדים הגדולים לעליות שערים.

אם ניקח את מניית וויקס לדוגמה, נוכל לראות כי המניה עלתה ממרץ 2020 עד יולי 2021 במעל 200%. שנת 2021 הסתיימה בהנפקות ענק של חברות סטארט אפ טכנולוגיות, כמו למשל מאנדיי המפתחת פלטפורמה לניהול פרויקטים, קלטורה שהונפקה ביולי אשתקד והמפתחת פלטפורמה לשימוש בווידאו בענן, או ריסקיפייד המנהלת סיכון בפלטפורמות מסחר מקוון. מרבית מניות הסטארט אפ של החברות החדשות שהונפקו בסוף 2021 – התרסקו בנסדא”ק ונסחרות היום במחירים נמוכים משמעותית. עבור העובדים של אותן חברות סטארט אפ, עשרות אלפי עובדי הייטק, המדובר בהפסד מצרפי של שווי האופציות שקיבלו עם ההנפקה או הקבלה לעבודה, בשווי מצרפי שנאמד בעשרות מיליארדי דולרים.

במהלך שנת 2021, מוערך כי מעל 5,000 עובדי הייטק ישראלים מימשו אופציות בסכום לאדם של מעל מיליון דולרים, ועוד כ – 10,000 עובדי הייטק מימשו אופציות בסכום לאדם של כחצי מיליון דולרים. מרבית עובדי ההייטק שהתאפשר להם להמתין להנפקות נוספות ולעליות ערך של מניית החברה שאת האופציות שלה קיבלו – התרסקו בשווי האופציות שהם מחזיקים ב – 40% – 80%. מדובר כאמור באובדן של מאות אלפי דולרים בחלק מן המקרים לעובד, ועשרות מיליארדים באופן מצרפי.

מה זה אפקט העושר ואיך זה משפיע על הצריכה ועל שוק ההון?

אפקט העושר הוא מונח שמנסה לאמוד את תחושתו של אדם בנוגע לשפע הכלכלי שהוא חווה. תחושת שפע כלכלי משפיעה על בחירותיו של אדם גם בהיבטים של צריכה אישית (ומוכח כי אפקט העושר מגביר את הצמיחה במשק) והשקעות בשוק ההון. לא תמיד אפקט העושר נטוע היטב במציאות – למשל, כשמחירי הנדל”ן עולים במעל 13% בממוצע לשנה, בעלי הנדל”ן למגורים מחזיקים בנכסים יקרים יותר – אבל בדרך כלל מדובר בתחושת גריפת תשואות שהיא תיאורטית – בשל העלייה הרוחבית בעלי הנכסים לא יכולים לשפר מגורים (כי כמו הנכס שלהם, מחירי כל הנכסים עלו) או למכור את הנכס ולהפוך אותו להון נזיל.

השכר הממוצע של עובדי ההייטק בישראל עלה במהלך שנת 2021 בכ – 6.5% בממוצע והוא גבוה פי 2.5 מהשכר הממוצע במשק. שביעות הרצון של עובדי הייטק בחברות סטארט אפ ובחברות טכנולוגיה היא הכרחית להצלחת החברה מפני שתחלופת עובדים, בעיקר כאלה בתחומי התמחות נישתיים ולאחר היכרות עמוקה עם פרויקטים מורכבים, ועל כן חברות סטארט אפ רבות נלחמות על עובדים נאמנים בדרכים שונות – בין השאר, באמצעות חלוקת אופציות.

אופציה היא האפשרות לרכוש מניות של החברה במחירים קבועים מראש. האופציות הניתנות ללא תשלום לעובדים בדרך כלל מאפשרות לעובדים לרכוש מניות במחירים מוזלים, ועיקר הרווח של מחזיקי האופציות, הניתנות לעיתים קרובות לפני הנפקה או לקראת סבבי גיוס הון, נובע מעליית מחירי המניה של החברה בשוק ההון.

אבל כשהמניות יורדות – בעלי האופציות מפסידים רווחים פוטנציאליים, לעיתים בשווי של מאות אלפי שקלים. תחושת הנאמנות שלהם נפגעת ואפקט העושר יורד.

מה קרה לאופציות של החברות הגדולות בסקטור הטכנולוגי, ואיך יושפע אפקט העושר?

בינואר 2020 הגיע לראשונה סקטור עובדי ההייטק לשיעור של מעל 10% מכלל העובדים במשק. מדובר במעל 450,000 עובדים בהייטק, תחום שהשכר בו הוא כאמור גבוה מהממוצע במשק. במהלך שנת 2021 הונפקו או נרכשו 171 חברות הייטק ישראליות, זה כמעט פי שתיים ביחס לכמות ההנפקות של חברות ישראליות בשנה הקודמת לה. חברות הייטק שהצליחו חילקו לעובדים אופציות לרכישת מניות בשווי כולל של מעל 100 מיליארדי דולרים, על פי הערכות.

לקראת סוף 2021 קרסו חברות ההייטק הישראליות הצעירות בנסדא”ק, הנה כמה דוגמאות: מניית וויקס שהיא דווקא וותיקה איבדה בשנה האחרונה מעל 60% ממחירה, מניית מאנדיי שהונפקה ביוני אשתקד איבדה במהלך שנת 2022 מעל 44%, מניית קאלטורה שהונפקה ביולי 2021 איבדה מאז הנפקתה כ – 84%, מניית ריסקיפייד שגם היא הונפקה ביולי אשתקד איבדה מאז ההנפקה מעל 75%. ההתרסקות בבורסה מוחקת עשרות אחוזים משווי האופציות שבידי עובדי ההייטק ופוגעת באפקט העושר הכללי של המשק.

אור שושן

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.