היחס בין מחירי הנחושת למחירי הזהב (Copper–Gold Ratio) ממשיך להימצא במוקד הדיון בקרב משקיעים וכלכלנים. לאחר חודשים של ירידות, המדד התקרב לקו מגמה יורד הנמשך מאז אמצע 2022. פריצה של הקו או לחלופין דחייה ממנו עלולה להוות אינדיקציה חשובה באשר לעתיד הכלכלה הגלובלית, מדיניות הבנקים המרכזיים ותנופת השווקים בחודשים הקרובים.

נחושת מול זהב – מדד כלכלי חיוני

היחס בין נחושת לזהב משמש כבר שנים כאינדיקטור מאקרו מרכזי. הנחושת מגלמת ביקוש לתעשייה, טכנולוגיה ותשתיות – ולכן נתפסת כ”מדד לצמיחה”. מנגד, הזהב נחשב לנכס מקלט מובהק שאליו נוהרים משקיעים בתקופות של אי־ודאות. כאשר היחס עולה, השוק מאותת אופטימיות וציפייה להתרחבות כלכלית; כאשר הוא יורד – עולה הסבירות להאטה ואף מיתון.

נכון לקיץ 2025, היחס מתקרב לנקודת הכרעה טכנית קריטית: רמות התנגדות שעד כה שימשו “תקרה” עבורו מאז המשבר של 2022. השאלה היא האם המגמה תתהפך כלפי מעלה ותפתח פתח לראלי סוף שנה, או שמא תישמר התבנית השלילית.

הקשר למדיניות מוניטרית ולשווקי האג”ח

מחקרים הראו קשר הדוק בין יחס הנחושת–זהב לבין תשואות האג”ח הממשלתיות ל־10 שנים בארה”ב. בפועל, יחס עולה מתואם עם עלייה בתשואות – סימן לאמון בצמיחה ולציפיות לאינפלציה מתונה אך יציבה. לעומת זאת, יחס יורד מעיד על חשש להאטה ועל מעבר ההון לנכסים בטוחים.

דו”ח FXStreet טוען כי המדד מאותת על פוטנציאל לשינוי מגמה במדיניות הפד. אם הבנקים המרכזיים אכן “מגיבים יתר על המידה” עם ריבית גבוהה מדי, הרי שפריצה חיובית ביחס עשויה לשדר לשווקים שהמציאות הכלכלית יציבה יותר מכפי שנראה – מצב שיתמוך במפנה חיובי גם בשוקי האג”ח וגם במניות.

ההשלכות על שוקי המניות

משקיעים עוקבים בדריכות אחר ההתנהגות של המדד, שכן פריצה מעלה יכולה לשמש אות לכניסה לראלי סוף שנה. ההיסטוריה מלמדת כי בחלק מהפעמים בהן נרשמה התאוששות ביחס הנחושת–זהב, שוקי המניות הגיבו בעליות משמעותיות ברבעון האחרון של השנה.

במיוחד, מגזרי התעשייה, הטכנולוגיה והאנרגיה צפויים ליהנות מתרחיש שבו נחושת – סמן לצמיחה – עולה בקצב מהיר יותר מהזהב. לעומת זאת, אם המדד ידחה מטה מהקו הטכני, הדבר עשוי לאותת על המשך חולשה ועל סיכוי נמוך יותר לראלי מתמשך.

האם זהו הבסיס לראלי סוף שנה?

בנקודת הזמן הנוכחית קשה לקבוע בוודאות, אך ישנם סימנים אופטימיים. מצד אחד, היחס מתקרב לנקודת הכרעה שעשויה לסמן היפוך מגמה חיובי. מצד שני, הבנקים המרכזיים עדיין נוקטים קו שמרני במדיניות המוניטרית, והאטה בצריכה באירופה ובאסיה ממשיכה להעיב.

בסופו של דבר, גורל הרבעון האחרון של 2025 עשוי להיקבע על פי התנהגות המדד: פריצה מעל לרמות ההתנגדות עשויה להוות איתות מוקדם לראלי סוף שנה, בעוד כישלון בפריצה יחזק את הנרטיב הפסימי ויעמיק את אי־הוודאות.

מבט קדימה

עיני המשקיעים נשואות לנתוני המאקרו הקרובים – ובראשם דוחות התעסוקה בארה”ב ונתוני הצמיחה בסין – אשר ישפיעו ישירות על הביקוש לנחושת ועל סנטימנט המשקיעים כלפי זהב. אם היחס יצליח להכות את קו המגמה היורד, השווקים עשויים לראות בכך איתות לאופטימיות ולפתיחת דלת לרבעון חיובי במיוחד.

במילים אחרות, יחס הנחושת–זהב איננו רק נתון טכני. הוא עשוי להיות המצפן שיכריע האם 2025 תסתיים בראלי מרשים – או דווקא בהמשך מגמת זהירות בשווקים.