מאז כניסתו הראשונה לתפקיד בשנת 2017, טראמפ הוביל מדיניות כלכלית מבוססת הגנה על תוצרת מקומית. אחד המהלכים המזוהים עמו ביותר היה יציאתה של ארה”ב מהסכם הסחר הטרנס־פסיפי (TPP) – מהלך שפגע משמעותית בשאיפות הכלכליות של יפן. בהמשך הטיל טראמפ מכסים על פלדה ואלומיניום מרחבי העולם, כולל מיפן, ופתח בעימות ממושך עם סין שכלל מכסים הדדיים במאות מיליארדי דולרים.

יפן, הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, ניסתה אז לשמר קשרים יציבים עם וושינגטון – כולל דרך השקעות ישירות ופתיחת שווקים חלקית – אך טראמפ דרש תמיד איזון מיידי במאזן הסחר, תוך איום בהטלת מכסים גבוהים כקלף מיקוח.

הנתונים המדאיגים: עודף סחר וחסמי ייבוא

לפי נתונים עדכניים, יפן נהנתה מעודף סחר עם ארה”ב בסך של כ־63 מיליארד דולר בשנת 2024, בעיקר בזכות ייצוא רכבים, רכיבים אלקטרוניים, וציוד תעשייתי. מנגד, השוק היפני ממשיך להיות סגור יחסית לתוצרת חקלאית אמריקאית, דוגמת אורז, תפוחים ובקר, ומציב חסמים רגולטוריים בתחום הרכב.

טראמפ מציין את הפער הזה כהוכחה ל”חוסר הדדיות” ומבקש מנגנון פיצוי ברור בהסכם, כולל הפחתת הייצוא היפני ופתיחת שווקים ליבוא אמריקאי – תנאים שטוקיו מתקשה לקבל.

לוח זמנים ולחץ דיפלומטי

המועד הקרוב – 9 ביולי 2025 – מהווה את סוף תקופת החסד שהוכרזה באפריל, אז הוקפאו זמנית מכסים כלליים של 10% על סחורות מיפן. אם לא תושג התקדמות ברורה עד למועד זה, טראמפ מאיים להטיל מכסים כבדים על פלדה, רכב, מוצרי צריכה וטכנולוגיה – באופן שעלול להשפיע על כלל הכלכלה הגלובלית.

השווקים כבר החלו להגיב: מדד ניקיי בטוקיו איבד מערכו בימים האחרונים, המטבע היפני (ין) נחלש מול הדולר, וחברות רכב יפניות כמו טויוטה והונדה מדווחות על חשש מהפסדים עתידיים עקב ירידה בביקוש בארה”ב.

עמדת יפן: זהירות מתמשכת

ראש ממשלת יפן, שיגרו אישיבה, הדגיש כי יפן תגן על אינטרסיה הלאומיים, אך פתוחה לדיאלוג בונה. הוא ציין כי תאגידים יפניים השקיעו לאורך השנים מאות מיליארדי דולרים בשוק האמריקאי, מה שמצביע לדבריו על שותפות אסטרטגית רחבה, ולא רק על מאזן סחר צר.

טוקיו מבקשת שההסכם החדש יכלול ערבויות שלא יוטלו מכסים נוספים בעתיד, ומסרבת לאולטרה־פרוטקציוניזם שמוביל טראמפ. עמדות אלו מציבות את הצדדים בעימות חזיתי – כאשר כל ויתור עשוי להיחשב ככישלון פוליטי פנימי.

השלכות כלכליות רחבות

אם יוטלו המכסים, ההשפעה תהיה מיידית על מחירים לצרכן בארה”ב, במיוחד בתחום הרכב והמכשור האלקטרוני. יחד עם זאת, גם חברות אמריקאיות הפעילות ביפן עלולות להיפגע מהשבתות הדדיות, רגולציה נוקשה יותר או פגיעה תדמיתית.

במקביל, סוחרים וקרנות השקעה ברחבי העולם נערכים לתנודתיות גוברת – בשערי מט”ח, במדדי מניות ובתשואות אג”ח. תרחיש של הסלמה עלול לפגוע גם באמון בשווקי אסיה, במיוחד ברקע ההתמודדות של סין עם האטה וצמצום השקעות זרות.

בין כלכלה לפוליטיקה

יש לזכור כי האיום מגיע בעיתוי פוליטי משמעותי: הבחירות לנשיאות ארה”ב בפתח, וטראמפ פונה לבייס התעשייתי בארה”ב – במיוחד במדינות מפתח כפלורידה, מישיגן ואוהיו. עימות מול יפן – בדומה לעימות מול מקסיקו או סין בעבר – עשוי לשפר את עמדתו הפוליטית, גם אם בטווח הארוך יגרום נזק לכלכלה.

סיכום

האיום במכסים על יפן מהווה פרק חדש בהתנהלות המסחרית האגרסיבית של טראמפ, והוא מאותת על חזרתה של גישה חד־צדדית לכללי המשחק הגלובליים. 9 ביולי עשוי להפוך לתאריך מפתח – או כנקודת מפנה חיובית להסכם חדש, או כהתחלה של גל עימותים כלכליים שיזעזע את השווקים.