חבית הנפץ של שוק הנפט

האירועים של 13 ביוני 2025 מחדדים עד כמה שוק הנפט הגלובלי רגיש להתפתחויות גיאופוליטיות במזרח התיכון. הבוקר, מחירי הנפט קפצו עד 10% לאחר שישראל פתחה בתקיפות אוויריות ישירות על יעדים באיראן. מדובר בהסלמה דרמטית, המקרינה מיידית על סוחרי האנרגיה, משקיעים וממשלות בכל העולם. ברקע: חשש מפני פגיעה ביציבות אספקת הנפט, איום על מצר הורמוז, ועליית מדרגה במתיחות האזורית.

ניתוח כמותי: נתוני המסחר והמדדים

מיד לאחר התקיפות, החוזים העתידיים על נפט ברנט עלו מעל 78 דולר לחבית – זינוק של מעל 10% תוך שעות. מחירי ווסט טקסס (WTI) הגיעו לשיאים של 77 דולר. בהמשך, לאחר תיקון מסוים, התייצבו המחירים סביב 74–73 דולר, אך התנודתיות נותרה גבוהה והסוחרים עקבו בדריכות אחר תגובות איראן והמערב.

המסחר ביום שישי התאפיין בהיקפים גבוהים ובמעורבות גוברת של קרנות גידור ומשקיעים מוסדיים. האנליסטים מציינים כי בעוד שמחירי הנפט עלו באופן חריג, חלק מהזינוק נבע גם מסגירת פוזיציות שורט ומהפעלת מנגנוני “הגנה עצמית” של סוחרים בשוק הסחורות.

המניעים: מה דוחף את המחירים?

שוק האנרגיה העולמי נמצא זה שנים על קצה הסכין – תלות גוברת ביצואניות נפט מרכזיות, משבר מתמשך ברוסיה, מגמות ביקוש עולמיות ותלות חסרת תקדים במצר הורמוז, שדרכו עוברים כ-20 מיליון חביות ביום (כ-20% מהסחר העולמי). איראן, יצרנית הנפט השלישית בגודלה באופ”ק, מפיקה למעלה מ-3 מיליון חביות ביום – מתוכן 1.6–1.8 מיליון מופנות ליצוא.

כל פגיעה ישירה בתשתית האנרגיה של איראן, או איום ממומש על חסימת המצר, עלולה לגרום לשוק להתהפך. איומי טהרן על חסימת המצר אינם חדשים, אך המשמעות במקרה של עימות צבאי כוללת השבתה מיידית של חלק מהאספקה, זינוק במחירי הביטוח הימי, והסטת מכליות למסלולים חלופיים – כולם תרחישים המכבידים מיידית על ההיצע הגלובלי.

הרקע האסטרטגי: יעדי התקיפה והחשש מאסקלציה

ישראל הצהירה כי מטרת התקיפות – “מנעות ומדויקות” – היא למנוע מאיראן התקדמות בתוכנית הגרעין ובפיתוח טילים בליסטיים. דובר צה”ל ציין כי “הבוקר צה”ל החל בתקיפות מנע ומדויקות, כנגד תוכנית הגרעין האיראנית”. ראש הממשלה נתניהו הדגיש כי המבצע יימשך “כמה ימים שיידרשו כדי להסיר את האיום”.

בתגובה, איראן שיגרה מעל 100 רחפנים לעבר ישראל, עם אפשרות להסלמה נוספת – כולל ירי טילים ישיר או פגיעה בתשתיות אזרחיות ואנרגטיות. בשוקי האנרגיה קיים חשש מוחשי לגלישת העימות לאזור רחב יותר, ולאיום ממשי על תנועת מכליות במפרץ הפרסי.

השלכות על השוק: תגובות בזירה הכלכלית והפוליטית

ההשפעה המיידית בשוק: זינוק חד במחירי הנפט, עלייה בתנודתיות במסחר, קפיצה במחירי הביטוח הימי, ושינויים בציפיות האינפלציה הגלובלית. המשקיעים חוששים מהשפעה עקיפה גם על שוקי המניות – במיוחד בענפי התעופה, התעשייה, התובלה והכימיה – שבהם עלות האנרגיה מהווה רכיב מרכזי.

ברמה הגלובלית, ארה”ב ושותפותיה במערב עוקבות מקרוב אחר ההתפתחויות. מזכיר המדינה האמריקאי הדגיש כי ארה”ב לא הייתה מעורבת בתקיפות, והזהיר את איראן מפני תגובה ישירה נגד אינטרסים אמריקאיים. הצהרות אלה משקפות ניסיון להימנע מהסלמה רחבת היקף, תוך שימור חופש פעולה צבאי-מדיני מצד ישראל.

השפעות אפשריות על יצוא הנפט האיראני והספקה עולמית

לדברי רבקה באבין, סוחרת אנרגיה בכירה ב-CIBC Private Wealth, “הסיכון המיידי ביותר הוא לייצוא האיראני, שעשוי לרדת בחדות מ-1.6 ל-1.8 מיליון חביות ביום אם תתגבר מדיניות הלחץ או יתרחשו שיבושים נרחבים יותר”. כל פגיעה משמעותית ביצוא האיראני, אף למשך ימים ספורים, עלולה לצמצם את ההיצע בשוק עולמי שגם כך מתמודד עם גירעון מתמשך. תרחיש נוסף – אפשרי אך לא ודאי – הוא תקיפה ישירה של תשתיות הנפט האיראניות מצד ישראל, מהלך שיגרור עליית מחירים חריפה ותגובה מיידית בשוקי האנרגיה.

השפעה על השוק הגלובלי ואיומים אסטרטגיים

מלחמות ומבצעים צבאיים במזרח התיכון משפיעים על מחירי הנפט דרך שלושה מנגנונים:

איום ישיר על תשתית ייצור והולכה (פגיעה בבארות, מסופים, בתי זיקוק).

איום עקיף – שיבוש מסלולי ייצוא, במיוחד דרך מצר הורמוז.

השפעה פסיכולוגית – ציפיות השוק, חשש ממחסור, תגובת שרשרת במטבעות ובשווקים פיננסיים.

מצב שבו איראן תממש את איומיה לחסום או לעכב תנועת מכליות דרך מצר הורמוז עלול להקפיץ את מחירי הנפט אף מעבר לרמות שנרשמו השבוע. עד כה, הממשל בטהרן נזהר מלהגיע להסלמה כזו, אך כל תקרית – גם מקומית – יכולה לשנות את הדינמיקה.

שוק הנפט ב-2025: מגמות עומק וההקשר המקרו-כלכלי

שנת 2025 נפתחה ברקע של יציבות יחסית במחירי הנפט, סביב 65–70 דולר לחבית. עליית הביקושים בסין ובהודו, הירידה ביצוא הרוסי, והסכמות אופ”ק להמשך קיצוצי תפוקה – כל אלו יצרו שוק הדוק יחסית, אך לא “מתוח”. האירועים הנוכחיים יוצרים איום ישיר על השיווי המשקל הזה. אם יתפתח עימות צבאי רחב, תצומצם ההספקה ויחד איתה תתחזק מגמת העלייה במחירים, לצד לחץ לעליית מחירי הגז והחשמל.

השפעה אפשרית נוספת היא לחץ על הבנקים המרכזיים לדחות הורדות ריבית – במיוחד במדינות מפותחות – עקב חשש לאינפלציה מחודשת שמקורה בעלויות האנרגיה.

מגמות קדימה: תרחישים וסיכונים

תרחיש סביר הוא המשך תנודתיות גבוהה במחירי הנפט בשבועות הקרובים, כל עוד לא תושג רגיעה או תיווך דיפלומטי. תרחיש של הסלמה רחבה – הכוללת פגיעה ישירה במתקנים אסטרטגיים, או תגובה קשה מצד איראן וסגירת נתיבי יצוא – עלול להוביל למחירים של מעל 85 דולר לחבית ואף יותר. לעומת זאת, הרגעת הרוחות תחזיר את המחירים לרמות של 70–75 דולר.

שוקי המניות והאג”ח צפויים להגיב בהתאם – מניות חברות האנרגיה והביטחון ירוויחו, בעוד סקטורים עתירי אנרגיה (תעופה, כימיה, רכב) יפגעו. מדדי הפחד יעלו, והדולר האמריקאי עשוי להתחזק.

סיכום

הסלמה צבאית בין ישראל לאיראן הטלטלה את שוק הנפט הגלובלי ויצרה גל עליות חד במחירים, לצד חשש מהתרחבות עימות אזורי. הנפיצות של מצר הורמוז, חשיבות איראן לאספקה עולמית, ומרכזיות המזרח התיכון בשוק האנרגיה – כל אלה מציבים את שוקי הסחורות בפני שבועות של אי-ודאות והגברת סיכון.