וורן באפט, האיש והאגדה שמוביל את ברקשייר האת’ווי למעלה משישה עשורים, התייצב בסוף יוני 2025 בראש הכותרות הכלכליות, כשביצע את תרומת המניות השנתית הגדולה ביותר בתולדותיו – העברת מניות ברקשייר B בשווי 6 מיליארד דולר לקרן גייטס ולארבעה ארגוני צדקה נוספים בניהולה של משפחתו. מדובר בצעד שמעמיק את חותמו של באפט לא רק כבונה הון בלתי רגיל, אלא גם כמחולל שינוי מהותי בעולם הפילנתרופיה. המהלך מהדהד היטב בשוק ההון, מעלה שאלות על עוצמת ההשפעה של ההון הפרטי, ומסמן קו חדש במאבק לחברה צודקת ואפקטיבית יותר.

היקף התרומה והפירוט: פילנתרופיה חסרת תקדים בסדרי גודל

ביום שישי, 27 ביוני 2025, תרם באפט 12.36 מיליון מניות ברקשייר מסוג B, בהיקף כולל של 6 מיליארד דולר – סכום שמצטרף לסך של למעלה מ-60 מיליארד דולר שתרם מאז 2006. עיקר המניות – 9.43 מיליון – הוקצו לקרן גייטס, השותפה הוותיקה של באפט לקידום בריאות, חינוך ומאבק בעוני ברחבי העולם. בנוסף, 943 אלף מניות נתרמו לקרן סוזן תומפסון באפט (הקרויה על שם אשתו הראשונה), ועוד 660 אלף מניות לכל אחת מהקרנות בראשות ילדיו – הווארד, סוזי ופיטר – המתמקדות בנושאים חברתיים מגוונים, החל מרעב עולמי ומאבק בסחר בבני אדם, ועד קידום נשים וקהילות מוחלשות.

לאורך השנים ביסס באפט את המסורת של תרומות שנתיות, כאשר כל תרומה גדולה מקודמתה – זינוק מהתרומה של 5.3 מיליארד דולר ביוני 2024, ותרומה נוספת של 1.14 מיליארד דולר שבוצעה בנובמבר האחרון.

באפט וההון: פילנתרופיה כדרך חיים, לא רק יעד עיתונאי

וורן באפט, שכיום בן 94 ומדורג כאיש החמישי בעושרו בעולם (עם שווי נקי של כ-152 מיליארד דולר טרם התרומה), מקיים מאז 2006 את התחייבותו הבלתי מתפשרת להחזיר את עיקר הונו לחברה – מסלול ייחודי בעולם העסקים המודרני. בצוואה שעדכן בשנה שעברה התחייב באפט להקצות 99.5% מהונו הנותר לאחר מותו לקרן משפחתית שתנוהל על ידי ילדיו, כאשר האחריות המרכזית שלהם – לחלוק את הסכום הגדול פה אחד, בתוך עשור מפטירתו.

הפילנתרופיה של באפט אינה מהלך חד-פעמי, אלא אסטרטגיה רב-שנתית, מתוך אמונה כי הון מצטבר אינו נועד רק להעשרה אישית, אלא ליצירת אימפקט חברתי עמוק – במדע, ברפואה, בהשכלה, ובתחומי שוויון וצדק.

ברקשייר האת’ווי: מכונת צמיחה פיננסית כמנוע לתרומה

ברקשייר האת’ווי, קונגלומרט ההשקעות שבסיסו באומהה, נברסקה, הוא הגורם שאיפשר לבאפט להצטיין כפילנתרופ. שווי החברה חצה לאחרונה טריליון דולר, והיא מחזיקה בכ-200 חברות ובנתחי שליטה בעשרות חברות ציבוריות – בהן אפל, אמריקן אקספרס, GEICO וחברת הרכבות BNSF. תחת ניהולו של באפט, ברקשייר האת’ווי עקפה ב-60 השנים האחרונות את מדד S&P 500, כששיעור הצמיחה הממוצע גבוה משמעותית מהממוצע בשוק.

המשמעות: בכל שנה שבה ממשיך באפט לתרום מניות, השווי הממומש לטובת הציבור גדל, הודות לביצועי ההשקעה יוצאי הדופן של החברה. באפט עצמו מחזיק עדיין ב-13.8% ממניות ברקשייר, כלומר – יש עוד שווי ניכר שצפוי להגיע לצדקה בעשור הקרוב.

אסטרטגיית תרומה: פיזור והעצמה משפחתית לצד מחויבות גלובלית

עיקר הכסף יגיע לקרן גייטס, אך בחלוקה הנוכחית הדגיש באפט גם את חשיבות הפילנתרופיה המשפחתית, כשהוא נותן לכל אחד מילדיו קרן נפרדת – עם תחומי פעולה מגוונים: קרן שרווד מתמקדת בעמותות נברסקה וחינוך לגיל הרך; קרן הווארד עוסקת במאבק ברעב ובסחר בבני אדם; וקרן נו-וו מתמקדת בנערות, נשים מוחלשות וקהילות ילידיות. קרן סוזן תומפסון באפט, בראשות בתו, פעילה במיוחד בתחום הבריאות והרבייה.

חלוקת האחריות – לא רק סכום התרומה – מהווה מודל של העצמה ומנהיגות משפחתית בעולם הפילנתרופיה, לצד העמקת המעורבות בקהילה המקומית והגלובלית.

נתונים כמותיים: מניות, שווי וצמיחה של תרומת באפט

התרומה הנוכחית של 12.36 מיליון מניות B של ברקשייר מהווה את הסכום השנתי הגבוה ביותר מאז החל באפט במהלך, ומגדילה את סך תרומותיו ליותר מ-60 מיליארד דולר – סכום שאין לו כמעט תקדים בעולם העסקים המודרני. מניות ברקשייר נחשבות לאחד הנכסים היציבים והצומחים ביותר בוול סטריט, מה שמקנה לעמותות שקיבלו את התרומה גמישות רבה בפעילותן, אפשרות לתכנן לטווח ארוך, ולהשפיע על תחומי פעילות נרחבים.

לאור העובדה שברקשייר נהנית מצמיחה עקבית ומדיניות דיבידנד שמרנית, יכולות הקרנות לבחור בין מכירת מניות למימוש פרויקטים, לבין המשך החזקה וצבירת ערך רב יותר לעתיד.

השפעת התרומה על עולם הפילנתרופיה והחברה האמריקאית

באפט, שהצטרף לפני שנים למיזם “The Giving Pledge” (יחד עם ביל גייטס), משמש סמל ומודל לחיקוי עבור אנשי עסקים עשירים בכל העולם. בעידן שבו הפערים החברתיים והכלכליים מעמיקים, המודל שמציע באפט מדגיש אחריות חברתית, צניעות, מחויבות בין-דורית והעצמה של הקהילה – לצד חידוש באסטרטגיית התרומות, המעדיפה הקצאה חכמה, פיזור והשפעה רב-תחומית, ולא תרומה נקודתית למטרה אחת.

ביקורת, דילמות ואתגרים: פילנתרוקפיטליזם ועתיד ההון הגדול

לצד השבחים, נשמעת גם ביקורת כלפי תופעת ה”פילנתרוקפיטליזם” – הרעיון שבו בודדים מחליטים כיצד לנתב מיליארדים לטובת מטרות חברתיות. יש הסבורים כי על המדינה, ולא על עשירים פרטיים, להיות האחראית העיקרית לפתרון בעיות עולמיות. בנוסף, סוגיות של פיקוח, שקיפות, אפקטיביות והשפעה על מדיניות עולות בכל פעם שמתווסף סכום עתק למערך הפילנתרופי.

באפט עצמו מתמודד עם הביקורת בעקביות: הוא מדגיש את הצורך בפעולה שקולה, בשקיפות ובניהול אחראי של הכספים – תוך השארת רוב ההחלטות בידי דור ההמשך, ובעיקר במעקב אחר מדדים ותוצאות אמיתיות בשטח.

סיכום: מורשת באפט, העתיד של ברקשייר ועתיד הפילנתרופיה הגלובלית

המהלך האחרון של באפט מדגיש את החזון שלו – לא רק להשקיע היטב, אלא גם להחזיר לחברה פי כמה וכמה ממה שקיבל. כשהוא בן 94, ועדיין מחזיק במניות ברקשייר בשווי עתק, מבהיר באפט כי ההון הגדול יכול להיות לא רק מכשיר לבניית עושר, אלא גם מנוף אדיר לשינוי עולמי.

בשנים הבאות, כאשר יתרת ההון תוקצה לניהול משפחתי, ייבחנו הדור הבא והקרנות האם יצליחו לתרגם את החזון לאפקטיביות ארוכת טווח, ולבחור את היעדים שישפיעו באמת על חיי אנשים. באפט ייזכר, לא רק כמנהל השקעות אגדי, אלא גם כמי שקבע סטנדרט חדש לאחריות חברתית וצדקה – מודל שעשוי לעורר השראה למנהיגים, משקיעים ופילנתרופים בדורות הבאים.