השקעה במיקוד גיאוגרפי מהווה יתרון יחסי? השוואת קרנות השתלמות של המוסדיים

ככלל, אנו מתקרבים למוכר לנו ומתרחקים מהזר לנו. אנו מרגישים בנוח בסביבה בה גדלנו, אוהבים לבלות בחברת אנשים מוכרים, ולעבוד בתחומים בהם יש לנו ניסיון, היכרות וידע מוקדם, המספקים לנו יתרון תחרותי ותחושת ביטחון.

הכלכלה הישראלית צומחת והבורסה בת"א מציגה ביצועים טובים מתחילת השנה ביחס לבורסות אחרות בעולם. האם גם בהשקעות עדיף להתמקד בקרוב ובמוכר לנו? האם למשקיע הישראלי יתרון יחסי שיצדיק השקעה בישראל על פני השקעה בחו"ל?

הטיעונים בעד ונגד מיקוד גיאוגרפי

רבים תומכים בהשקעה במיקוד גיאוגרפי בהתאם למקום מגוריו של המשקיע. סביר  שמשקיע ישראלי יכיר טוב יותר את הכלכלה בישראל ואת האינטרסים והכוחות הפועלים בה מאשר את הכלכלה האמריקאית למשל. ההיכרות עם החברות והנפשות הפועלות, הסיקור השוטף בעיתונות וברשת, היכולת לחוות ולהתנסות בשירותים ומוצרים של חבורת שונות, כל אלה עשויים להוות כלים תומכי השקעות. למשל, חברת מזון ישראלית שנסחרת בבורסה משווקת את מוצריה בארץ וכך המשקיע הפוטנציאלי יכול להעריך בעצמו את איכות המוצרים והשירות ולהשקיע בהתאם.

בנוסף, במקרה של השקעה מקומית הנגישות למידע גבוהה יותר ביחס להשקעה מרוחקת. המידע מוגש בשפת האם של המשקיע והשיח השוטף ברשתות החברתיות ובתקשורת מוכוון לשוק ולקהל המקומי. המשקיע יכול לקרוא בקלות את הדוחות הכספיים של החברות, להגיע בקלות יחסית לאסיפות בעלי המניות וכדומה. כמו כן ההיכרות עם התרבות המקומית ועם בעלי תפקידים שונים מאפשרים לבצע הצלבות מידע ולהימנע מהונאות, תרמיות, או מאופטימיות יתר בנוגע לעסקי החברה.

לעומת טיעוני ה'בעד', מומחים רבים מדגישים כי לאורך זמן אין יתרון למיקוד גיאוגרפי על פני פיזור ההשקעות. לפיהם, הקצאת נכסים רחבה מקטינה את התנודתיות של תיק ההשקעות מבלי לפגוע בפוטנציאל התשואה, ולכן היא עדיפה בכל מקרה. בעידן של גלובליזציה, בה כל כלכלה מבטאת את היתרון היחסי שלה, ישנו יתרון מובהק להשקיע בכלכלות רבות ככל הניתן על מנת למזער סיכונים ולמצות את הצמיחה העולמית. ובכלל, מדוע להשקיע רק באופן מקומי כאשר אפשר להיות בעל מניות של החברות המובילות בעולם.

המוסדיים – השוואת אסטרטגיות

בישראל המוסדיים והגופים הפיננסיים נהנים מגישה ישירה לבעלי החברות ונושאי המשרות הבכירים. הם בעלי מחלקות מחקר ואנליזה, ומקפידים להחזיק תמונה עדכנית, בעיקר לגבי השוק המקומי. האם המיקוד הגיאוגרפי משחק לטובתם? בדקנו מספר קרנות השתלמות במסלול המנייתי של הגופים הגדולים כדי לנסות ולענות על השאלה.

כפי שניתן לראות החשיפה הנמוכה ביותר לנכסים מקומיים, בישראל, נמצאת אצל אלטשולר שחם שמציג עד כה את הביצועים הנמוכים מתחילת השנה ובשלוש השנים האחרונות. חשוב לציין כי עד לפני כחצי שנה, בית ההשקעות הציג דווקא את הביצועים הטובים ביותר בשלוש השנים האחרונות. השינוי הדרמטי מקורו בביצועי החסר של השווקים הגלובליים מתחילת השנה ובמיוחד של וול-סטריט לעומת הבורסה בת"א. החשיפה הגדולה להשקעות בחו"ל הורידו את אלטשולר לתחתית הטבלה.

עם זאת בתי ההשקעות הפניקס ואנליסט מחזיקים נתח לא מבוטל של נכסים בחו"ל, 25%-30% ומציגים בהתאמה ביצועים טובים בטווח שלוש השנים האחרונות. הפניקס מציג ביצועים טובים יחסית מתחילת השנה והוא שלישי לבתי ההשקעות מור וילין לפידות, המאופיינים במיקוד השקעות בישראל ומציגים ביצועים טובים מאוד בשתי הקטגוריות.

השורה התחתונה – האמת היא איפשהו באמצע

האם לנקוט בניצול היתרון היחסי או בפיזור השקעות רחב היא שאלת מהותית ואסטרטגית העומדת בפני המשקיע. לצד הטיעונים השונים בעד או נגד כל גישה, מבט בפילוח הגיאוגרפי של בתי ההשקעות המובילים בקרנות ההשתלמות המנייתיות חושף תמונה מעניינת. בחודשים האחרונים מיקוד גיאוגרפי ביטא עליונות על פני הפיזור, אולם בטווח הבינוני-ארוך הפיזור ביטא יתרון מסוים בפני עצמו (כפי שניתן לראות בביצועי בית ההשקעות אנליסט). נראה כי התשובה לשאלה, בהתבסס על הנתונים שלעיל, היא שנדרש לשלב בין שתי הגישות עם משקל יתר למיקוד גיאוגרפי.