בדצמבר אשתקד (2021) הודיע הפדרל ריזרב, הבנק הראשי של אמריקה, על התערבות דרמטית בשוק הכספים לאחר שנתוני האינפלציה של נובמבר התפרסמו וחרגו מהתחזיות. באותה ההודעה נאמר כי מתוכננות שלוש העלאות ריבית במהלך שנת 2022 ועוד מספר לא מבוטל של אירועי העלאת ריבית גם בשנתיים שלאחר מכן.

בעוד הפדרל ריזרב לא פרסם עדיין תאריך יעד להעלאת ריבית ראשונה (זאת בניגוד, למשל, לבריטניה, שכבר פעלה וביצעה העלאת ריבית ראשונה) שער הדולר מגיב להודעות באופן דרמטי: בעוד בשבוע הראשון של דצמבר איבד הדולר מעל 2%, לאחר ההודעה ועד לסוף אותו חודש עלה שער הדולר בכמעט 3%. אמנם, מחג המולד ועד היום איבד הדולר 1.5%, והוא נסחר כעת סביב שער של 3.11 ₪ – אולם ניראה כי החלטות הריבית משפיעות על תנודתיות מחיר הדולר ביחס לשקל, כך שהוא עוד יעלה ויירד בשנה הקרובה.

גל של העלאות ריבית

כאמור, במחצית השניה של דצמבר הודיע הפדרל ריזרב על העלאות ריבית מתוכננות ל – 2022. אמריקה לא היתה היחידה שפרסמה הודעות כאלה: גם גוש האירו ובריטניה, שאינה חלק מהגוש לאחר הברקזיט, הודיעו על כוונתן להעלות ריבית עם נתוני אינפלציה של מעל 5.5% ועד 7%. העלאות הריבית מעלות את הביקוש למטבע המקומי מפני שהריבית היא הביטוי המדוייק ביותר לערך הכסף, או למחירו המקומי: כאשר משקי הבית משקיעים את הכספים במקום להוציא אותם, הם מרוויחים את הריבית. משכך, אנחנו רואים עלייה צפויה ברכישות המט”ח לקראת העלאות ריבית, לעומת ירידה בערך הכסף בתהליך האינפלציה, הגורם לשחיקה של המטבע המקומי. אפשר לשים לב שהעלאת ריבית ואינפלציה הם כוחות מנוגדים הפועלים בכיוונים הפוכים על השוק, הביקוש וההיצע, ערך המטבע המקומי והיחס בין הוצאה להשקעה, אלו הן בדיוק הסיבות שאנחנו רואים בעולם נטייה להעלאת ריבית כצעד לבלימת האינפלציה.

מה קורה בישראל מבחינת העלאות ריבית ושער הדולר?

כשאנחנו בודקים את גרף הדולר מול האירו (במקום הדולר מול השקל), עולה תמונה של מטבע יציב יותר והרבה פחות הפכפך. למעשה, מול האירו אפשר לספר כי מאז תחילת ספטמבר ועד היום עלה שער הדולר בכ – 4%. דוגמה זו ממחישה עד כמה הערכת שוויו של מטבע מקומי היא עניין של מטבע הייחוס שמולו נערכת ההשוואה. ואכן, לא רק הדולר והאירו נחלשו – השקל עובר ייסוף ומתחזק בעולם, עם כלכלה ישראלית יציבה, ייצוא שעשה חייל בשנת 2021, ותהליך אינפלציוני שנמצא לחלוטין במסגרת השיעורים הנורמליים על פי הערכות בנק ישראל.

בתחילת ינואר פרסם נגיד בנק ישראל את החלטתו להותיר את הריבית במשק ללא שינוי, בשיעור של 0.1%. הפעם האחרונה בה שינה נגיד בנק ישראל את הריבית היתה באפריל 2020, אז הופחתה הריבית במשק משיעור של 0.25% לשיעור של 0.1%. לפני כן, הריבית במשק עמדה על שיעור של 0.25% מאז נובמבר 2018, אז העלה הנגיד את הריבית משיעור של 0.1%.

אם כן, הריבית במשק הישראלי היא נמוכה אך יציבה. מחיר הכסף, למשל בהלוואות או חסכונות, אינו גבוה (וזו הסיבה שרבים בוחרים לנהל תיק השקעות בשוק ההון על פני לחסוך את הכספים במוצרי חיסכון בנקאיים בריביות נמוכות), ותהליך האינפלציה מבוקר וללא חריגות. נגיד בנק ישראל הודיע שעל פי נתונים אלה לא צפוי שינוי בריבית המשק וביחד עם זאת, בנק ישראל מבצע רכישות של מאות מיליוני דולרים על מנת לייצב את שערו של אחד המטבעות הנפוצים בעולם אל מול השקל.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.