העימות המתעצם בין אילון מאסק לבין נשיא ארה”ב דונלד טראמפ סביב הצעת התקציב השאפתנית – ‘One Big Beautiful Bill Act’ – עשוי לסמן לא רק קרע פוליטי חריג אלא גם נקודת מפנה בשיח הכלכלי בארה”ב. מאסק, שבעבר נחשב למתואם עם האגף הפרו-עסקי של המפלגה הרפובליקנית ואף כיהן בתפקיד ממשלתי, יצא השבוע בפומבי נגד ההצעה, אותה כינה “תועבה מבחילה” – מהלך שעלול לערער את הלכידות בתוך המפלגה עצמה, דווקא בשלב קריטי של גיבוש מדיניות פיסקלית.

תקציב בגובה 3.8 טריליון דולר: בין הבטחות למציאות
הצעת החוק, שעברה בבית הנבחרים בהפרש של קול בודד, כוללת חידוש והרחבה של קיצוצי המס מ-2017 לצד תוספת של מאות מיליארדים לתקציבי ביטחון, גבולות ותמריצים לעסקים. לפי ה-CBO, ההשלכות הפיסקליות של המהלך צפויות להוסיף 3.8 טריליון דולר לחוב הלאומי, שעומד כבר היום על 36.2 טריליון – גידול של כ-10.5% בתוך עשור בלבד. עבור משקיעים, המספרים הללו מציבים סימן שאלה לגבי יציבות האג”ח הממשלתיות בטווח הבינוני, לאור האפשרות לעליית תשואות ולחץ על עלויות גיוס הון.
הצעת החוק כוללת העלאת תקרת החוב הלאומי ב-2.5 טריליון דולר, מה שיבטיח את תשלום החובות הפדרליים לפחות עד 2030. אך זאת לצד חוב ממשלתי שנמצא בעלייה מתמדת, עם יחס חוב לתוצר העומד כיום על כ-120%, אחד הגבוהים בקרב מדינות ה-OECD, מצב המעורר חששות בקרב כלכלנים לגבי יכולת התשלום העתידית.
בנוסף, ההוצאות הפדרליות עומדות על כ-6.2 טריליון דולר בשנה, כאשר שיעור הגירעון התקציבי לשנת 2024 מוערך בכ-5.7% מהתמ”ג, הגבוה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. העלייה הזו בגירעון מובילה לצפי לעלייה בריבית היסודית (Fed Funds Rate) – הבנק הפדרלי האמריקאי כבר העלה את הריבית ל-5.25%–5.5%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007, במטרה לבלום אינפלציה שעדיין מתקרבת ליעד של 2%.

מאסק נגד טראמפ: משבר אמון או אסטרטגיה עסקית?
מאסק, שהשקיע כ-300 מיליון דולר בקמפיין טראמפ ובמועמדים רפובליקנים בבחירות 2024, פרש לאחרונה מתפקידו כראש מחלקת Government Efficiency (DOGE). בכהונתו ניסה לקדם קיצוצים עמוקים בתקציבים פדרליים אך לא הצליח להראות חיסכון משמעותי. ייתכן שתחושת הכישלון וקרבתו להפסדים תקציביים מביאים אותו לאמץ גישה מיליטנטית יותר.
עם זאת, מאסק מציג עצמו כקרן אור בפוליטיקה האמריקאית – מחד גיסא פרו-עסקי ונגד גירעונות מופרזים, ומאידך נאמן לטכנולוגיה וחדשנות. תחום הרכב החשמלי, שמעסיק מיליוני אמריקאים ותורם ליצוא, הוא יעד ישיר ללחצים תקציביים הנובעים מהגרעון המתפתח, מה שמסביר חלק מהביקורת החריפה כלפי הצעת החוק. הקרע בתוך המפלגה הרפובליקנית בעוד מנהיג הרוב בסנאט, ג’ון ת’ון, מגן על ההצעה ודוחף לאישורה עד 4 ביולי, קבוצה של סנאטורים שמרניים בהובלת מייק לי ורון ג’ונסון מתריעה מפני קריסה פיסקלית. הם דורשים קיצוצים עמוקים יותר או דחיית רכיבים מתוך החוק. מנגד, סנאטורים ממדינות כפריות כמו ג’רי מואן מזהירים מפני פגיעה במערכת הבריאות הציבורית. “אני רוצה לוודא שאנשים עם מוגבלויות לא יפגעו – אבל גם בתי החולים תלויים בתקציב הזה,” אמר מואן, ברמיזה לקרב בין יעד הגירעון לבין אחריות חברתית.
במונחים של שוק, המחלוקות הפנימיות הללו מעלות את הסיכון הפוליטי לטווח הקצר – מה שיכול להתבטא בתנודתיות בשוקי האג”ח והעלאת פרמיות סיכון באג”ח ממשלתיות. מאז תחילת השנה, תשואות האג”ח האמריקאיות עולות, כאשר האג”ח ל-10 שנים מטפסות ל-4.3%, לעומת כ-1.5% לפני שנתיים – נתון המעיד על עלייה בציפיות האינפלציה ועלויות המימון.
המרווח בין אג”ח ממשלתיות לאג”ח קונצרניות ברמת השקעה ירד מעט ל-120 נקודות בסיס, אך שוק האג”ח ממשיך להראות תנודתיות גבוהה, עם סחר יומי שעומד בממוצע על כ-1 טריליון דולר.
מאסק כפקטור פוליטי-פיננסי
התנגשותו של מאסק עם טראמפ נבחנת גם כפוטנציאל לשינוי במפת ההשפעה של ההון הפרטי על הפוליטיקה האמריקאית. מאסק מאותת כי בכוונתו לצמצם את תרומותיו בעתיד, מה שעשוי להשפיע על קמפיינים עתידיים – אך גם על עמדתו כ”רעשן” תקשורתי שיכול לעצב סדר יום, במיוחד ברשת החברתית שבבעלותו.
יתרה מכך, הוויכוח סביב החוק עשוי לסמן סוף תקופה: האם המשק האמריקאי יוכל להמשיך לתפקד תחת מודל של קיצוצי מס ללא קיצוץ בהוצאות – או שמא נדרשת גישה מאוזנת יותר, כפי שמציעים חלק מהאנליסטים? ההשפעה ארוכת הטווח של מדיניות תקציבית לא אחראית עלולה להכביד על ההתחממות הכלכלית העולמית, במיוחד לנוכח עלויות הריבית שהן הגבוהות ביותר מזה שני עשורים.

השפעות על סקטורים בשוק:
ביטחוני: נהנה מהצעת החוק – אך עשוי להיפגע אם יידרשו קיצוצים. בתקציב הביטחון מוצעים תוספות של כ-200 מיליארד דולר לשנה הבאות.
טכנולוגיה ירוקה: בסיכון אם מאבקי התקציב יובילו לדחיית תמריצים. תעשיית הרכב החשמלי תיאלץ להתמודד עם הפחתה של עד 15% בתמריצי המס, לפי הערכות.
בריאות ציבורית: תלויה בגורל הרכיבים החברתיים של ההצעה, שעשויים לעבור קיצוצים של עד 10%.
אג”ח ממשלתיות: עלייה בסיכון להרחבת המרווחים והתגברות תנודתיות. מאז ינואר נרשמה עלייה של כ-40 נקודות בסיס במרווח הסיכון של אג”ח האוצר האמריקאי.

לסיכום:
המאבק סביב ‘One Big Beautiful Bill Act’ הוא יותר ממחלוקת על מספרים – הוא קרב על חזון כלכלי. קרב שבו אילון מאסק מציב את עצמו בעמדה בלתי שגרתית: בין משקיע, יזם, ועתה גם – סוג של מבקר תקציבי. משקיעים מנוסים ייטיבו לקרוא בין השורות ולזהות האם מדובר בזעזוע זמני או בשינוי עומק בגישה התקציבית של ארה”ב לשנים הבאות.