גם אתם ביקרתם בהודו בטיול של אחרי הצבא? עם תרמיל על השכם ושק שינה מתחתיו, בוודאי הייתם בחלק מהיעדים הפופולאריים של המדינה, כמו רצועות חוף הים המרהיבות שלה, הערים הסואנות במיליוני בני אדם שמתרוצצים לכאן ולשם, יעדי המדיטציה והרוחניות אליהם מגיעים מבקרים מכל העולם – ומה עם עמק הסיליקון של הודו? מזה מעל עשור שהעיר בנגלור במחוז נהנית מן הכינוי “עמק הסיליקון של הודו” – ויש מי שיאמרו, שאפשר למצוא את כל התנאים שיאפשרו התקדמות של עמק הסיליקון של הודו ואפילו הובלה של אזור זה על פני אזורי תעשייה, טכנולוגיה וחברות סטארט-אפ אחרים בעולם. מה סוד הקסם של בנגלור והאם זה המקום שבו כדאי לכם לפתוח את הסטארט אפ הבא שלכם (או להשקיע באחד)? כל הפרטים – לפניכם.

בנגלור – מהמטרופולינים הבולטים בהודו

בנגלור נמצאת בחלק הדרומי של הודו, לא רחוק מטונמאקורו, צ’נאי במזרח ובאלם בדרום. מדובר בעיר הבירה של מחוז קרנטאקה, עם לא פחות מאשר 11,000,000 תושבים שגרים בעיר – זוהי העיר השלישית בגודלה (מבחינת כמות התושבים שלה) בכל הודו הענקית. בנגלדור ידועה כמרכז כלכלי מן החשובים שתוכלו למצוא בהודו. מספר אזורי תעשייה ומסחר בעיר מייצרים לא פחות מאשר 38% מכלל מוצרי ההייטק המיוצאים מן המדינה. בעיר אפשר למצוא מפעלי תעשייה כבדה, אווירונאוטיקה, תעשיות חשמל ואפילו מפעלים לתעשיית החלל. לצד מפעלי התעשייה בעיר, אפשר למצוא מגוון עצום של חברות טכנולוגיית מידע (IT) מקומיות ובין לאומיות, כמו למשל InfoSys, Wipro, אינטל ו – IBM. השכר הממוצע לתושבי בנגלור – הוא הגבוה ביותר בכל הודו.

אם זה בהודו – זה אפשרי

לאורך שנת הקורונה, עסקים רבים ברחבי העולם התמוטטו וסגרו את שעריהם. עמק הסיליקון המקורי, זה שבקליפורניה, עבר תהפוכות משמעותיות בשנה האחרונה – לא רק שחלק ניכר מהעמק נכחד, כולל מבנים היסטוריים בו, לאחר תקופה לא מבוטלת של שריפות שפקדה את העמק; אלא גם שעסקים רבים בעמק הסיליקון צמצמו משמעותית את כוח האדם שלהם (כמו למשל חברות התחבורה אובר, וליפט) – וחלק מהקסם שלו אבד. בבנגלור, לעומת זאת, ניראה שהעסקים משגשגים. מייקרוסופט הודיעה שתרחיב את הפעילות העסקית מהעיר, ובנוסף פרסמה כי היא מתכוונת לבצע השקעות משמעותיות באזור העסקי של הודו ובהודו בכלל. גם חברת המלונאות החברתית אייר בי אנד בי, ענקית המוזיקה ספוטיפיי ואפילו אובר שברחה מעמק הסיליקון קליפורניה – הודיעו שהן מתכוונות להשקיע במרכז העסקים של בנגלור ולפתוח סניפי פעילות בו.

האם בנגלור היא אכן הדבר הגדול הבא?

המקטרגים בנוגע למעמד של הודו כעמק הסיליקון הבא של העולם, מספרים על עיר ללא תשתיות, על מרכז משגשג כשלצידו פרוורים צפופים ובהם העוני והדלות האופייניים לאזורים אחרים של הודו. בנגלור משכה אליה אנשי עסקים ומשקיעים במהירות, בשל מזג האוויר המזמין, ההשקעה המדינית של ממשלת הודו במקום ונוחות ההגעה עם שדה תעופה בקרבת מקום. לצד כל אלה, ניתן לראות ברגע שיוצאים מאותו אזור המכונה עמק הסיליקון של הודו, את המחיר שאולי משלמים המקומיים על גידול בתעשייה, באוכלוסייה ובביקושים במרכז בנגלור בלבד. תשתיות רעועות, כבישים מוצפים וסדוקים ומיליוני אנשים שרק רואים לפניהם את היום הבא – הוחרפו כולם בשל הפופולאריות של בנגלור כעמק הייטק וחממה טכנולוגית. כאשר קיים כזה קונפליקט בין האזור הטכנולוגי לבין סביבותיו, קשה להניח כי האזור ימשיך להתפתח ללא הפרעה – מבלי לקחת את הזמן הנדרש על מנת לייצב את המצב גם עבור מי שנמצאים בפאתי עמק הסיליקון ההודי וסובלים מאיכות חיים נמוכה. ייתכן שראייה ארוכת טווח והשקעה מדינית לשיפור איכות החיים גם בעוטף בנגלור, יפחיתו את הדיסוננס, ויאפשרו לאזור העתיד של הודו לפרוח לכדי מיצוי הפוטנציאל שלו.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור מהווה יעוץ מקצועי להשקיע בתחום כזה או אחר