ההתאוששות המרשימה בשוק העבודה האמריקאי, כפי שנראתה בדוח התעסוקה האחרון, מובילה לשיח ער סביב הציפיות למדיניות הפד. לפי Piper Sandler, הסנטימנט בשווקים השתנה – המשקיעים אינם צופים הפחתת ריבית לפני ספטמבר, אם בכלל במהלך 2025. האם מדובר בהערכת מצב ריאלית או באופטימיות מוגזמת? להלן ניתוח מעמיק של הסיבות שמאחורי העמדה הזו וההשלכות הפוטנציאליות לשווקים.

רוח גבית מהשוק: נתוני התעסוקה והצמיחה
הדו”ח האחרון של הלשכה לסטטיסטיקה בארה”ב הציג נתוני תעסוקה חזקים מהצפוי, תוך הוספת מאות אלפי משרות חדשות לשוק והמשך ירידה בשיעור האבטלה. מגמה זו, לצד עמידות הצרכן האמריקאי, יוצרת רוח גבית לכלכלה, למרות חששות ממיתון טכני. נתונים אלה מחזקים את טענת Piper Sandler כי המומנטום עדיין קיים, גם ללא הפחתות ריבית מיידיות. חשוב להדגיש כי שוק העבודה הוא אינדיקטור מרכזי לאיתנות כלכלית, והמשך התחזקותו עשוי להוריד מהלחץ על הפד להקל במדיניות.

עיכוב בהשפעת הפחתות הריבית – הגיון מאחורי הסבלנות
Nancy Lazar מ־Piper Sandler טוענת כי השפעת הפחתות הריבית שבוצעו אשתקד טרם הורגשה במלואה. היסטורית, ההשפעה של מהלכי ריבית על הצמיחה, ההשקעות והאשראי מתבטאת בפיגור של בין חצי שנה לשנה. מכאן, ייתכן שעדיין צפויה לכלכלה “הזרקה” של תמיכה שנובעת מהפחתות קודמות – תמיכה שיכולה להאט את הלחץ הנוכחי על משקי הבית והעסקים. מכיוון שכך, החלטה להמתין לפני ביצוע מהלך נוסף של הורדת ריבית מתיישבת עם ניהול סיכונים נכון של הפד, במיוחד כאשר הנתונים אינם מצביעים על חולשה עמוקה.

מגמות ממשלתיות: צמצום ציבורי כחיזוק למגזר הפרטי
נקודה נוספת שמעלה Piper Sandler נוגעת לצמצום פעילות הממשלה הפדרלית – תהליך שבפוטנציאל ישחרר כוח עבודה למגזר הפרטי ויאיץ פריון. תופעה זו, בשילוב שוק עבודה הדוק ויציב, יכולה לחזק את הפעילות העסקית ולספק כלים נוספים לשימור הצמיחה, גם מבלי להזדקק לכלי המוניטרי המרכזי של הפד – הורדת הריבית. אולם, יש להדגיש כי תהליך כזה לרוב אורך זמן ודורש התאמות מבניות, כך שההשפעה אינה מיידית.

האם “התמתנות רכה” אכן מצדיקה המתנה? בחינה ביקורתית
הנרטיב שמובילה Piper Sandler נשען על ההנחה כי “הכלכלה האמריקאית נהנית ממנועים חזקים” – אולם המציאות מורכבת יותר. מדד המחירים לצרכן מראה על האטה מסוימת באינפלציה, אך רמת המחירים עדיין גבוהה ביחס לשנים האחרונות, ותחושת השחיקה בקרב הצרכנים גוברת. בנוסף, שוק הדיור מראה סימני האטה, כאשר עליית הריבית פגעה בזמינות האשראי. ניכר כי קיימות מגמות סותרות – מצד אחד, שוק העבודה חזק; מצד שני, ההאטה באינדיקטורים מובילים מצריכה ערנות.

השפעות המכסים והאי־ודאות הסחרית
נקודה חשובה שמעלה Lazar היא השפעת מדיניות המכסים והלחצים הגלובליים. ההתנהלות של ממשל ביידן מול סין ומדינות נוספות יצרה אי־ודאות רגולטורית, שמכבידה על יצואנים ועל רמות המחירים. “Today’s soft patch is a function of the tariff policy roller coaster”, היא כותבת – כלומר, החולשה היחסית נובעת בעיקר מהתנודתיות הסחרית, ולא מבעיה מערכתית עמוקה. גישה זו מתייחסת לבעיות כאל זמניות, אך יש לקחת בחשבון כי סביבה של סיכונים גיאופוליטיים עלולה להשפיע לרעה על הצריכה וההשקעות גם בטווח הארוך.

מסקנה: האם הפד צריך להמתין?
בהינתן הנתונים, ניתן להבין את עמדת Piper Sandler – הפחתות הריבית אינן הכלי המתבקש כרגע, במיוחד לנוכח שוק עבודה איתן, השפעה מושהית של הפחתות קודמות ותקווה להסרה הדרגתית של חסמי סחר. עם זאת, תמונה זו תלויה מאוד באינדיקטורים המובילים בחודשים הקרובים: אם תימשך ההאטה בצמיחה, או תורגש התכווצות באשראי ובצריכה, ייתכן שהפד ייאלץ לשנות גישה.

הקו התחתון – יש בסיס לעמדה לפיה הכלכלה האמריקאית אינה זקוקה כעת להפחתות ריבית נוספות, אולם כל שינוי בתנאים הכלכליים או בהתפתחויות גיאופוליטיות עשוי לטרוף את הקלפים במהירות. מכאן שמעקב צמוד אחר נתוני המאקרו חיוני לשמירה על מדיניות פד מושכלת, ותגובתיות גמישה לשינויים היא ערך עליון בתקופה תנודתית זו.