חזרה מפתיעה של האינפלציה: שינוי מגמה או תופעה זמנית?

לאחר תקופה של יציבות יחסית במדדי המחירים, נתוני יוני 2025 הציתו מחדש את הדיון בשאלת האינפלציה באירופה. שיעור האינפלציה השנתי בשוודיה עלה ל־0.8%, ובכך חרג מהתחזיות שעמדו על 0.4% בלבד. מדובר בנתון שנראה אולי שולי במבט ראשון, אך הוא מהווה שינוי מגמה חשוב – במיוחד לנוכח הקונצנזוס שנבנה בשווקים סביב האטה אינפלציונית. הנתון מתווסף לעלייה של 0.2% במדד החודשי, לאחר ארבעה חודשים של יציבות או ירידות. ככל שמביטים בעומק הנתונים, עולה השאלה האם מדובר באנומליה סטטיסטית או בתחילתו של גל מחירים חדש, שיאלץ את הבנק המרכזי לשנות כיוון.

מבט אל תוך המדדים: סימני לחץ מובהקים

המדדים מצביעים על שורה של תתי־תחומים שתרמו לזינוק. מדד המחירים לצרכן (CPI) נותר כמעט ללא שינוי – 416.95 נקודות לעומת 416.69 בחודש הקודם – אך מאחורי המספר הסטטי מסתתרים כוחות כלכליים חזקים. מחירי התחבורה, לדוגמה, עלו ב־0.7%, על רקע עליית מחירי הדלק והתייקרות שירותי תחבורה ציבורית. מדד הדיור, שמושפע מעלויות שכירות, תחזוקה וחשמל, טיפס ל־540.18 נקודות לעומת 546.54 – עלייה שקטה אך מתמשכת.

גם המדד ללא אנרגיה, שמנטרל את הרכיב התנודתי של מחירי החשמל והדלק, הראה עלייה ל־253.54, בהשוואה ל־253.09 במאי. למרות ירידה מסוימת במחירי המזון (מ־5.48 ל־5.22), ברור כי הליבה האינפלציונית – כלומר, התחומים שאינם זמניים – עדיין נמצאת בעלייה. מדד CPIF, שאינו כולל ריביות על משכנתאות, רשם עלייה של 2.9% לעומת 2.3% – הרבה מעל יעד ה־2% של הבנק המרכזי.

השפעה ישירה על השווקים: סקטורים נחלשים, אחרים מתחזקים

לנתוני אינפלציה יש השפעה ישירה ומהירה על שוק המניות. ראשית, כל עלייה במדד המחירים מגבירה את הסבירות להעלאת ריבית. המשמעות היא עלייה בעלות ההון לחברות, קושי בגיוס אשראי, והשפעה שלילית על הרווח הנקי. סקטורים ממונפים – כמו נדל”ן, תשתיות, טכנולוגיה וקמעונאות – נמצאים בקו האש. מניות של חברות שבנו את צמיחתן על מינוף או ריבית נמוכה עשויות לספוג ירידות חדות גם אם הביצועים שלהן לא השתנו בפועל.

במקביל, יש סקטורים שדווקא נהנים מהאינפלציה. חברות אנרגיה, שמוכרות סחורה שמתייקרת יחד עם המדד, רושמות בדרך כלל שיפור בשורת הרווח. גם מניות הגנה (defensives) – כמו תרופות, מזון ושירותים ציבוריים – נהנות מביקוש יציב גם בתקופות של עליית מחירים. השקעה נכונה בתקופה אינפלציונית אינה רק שאלת תשואות, אלא שאלה של סיכון מובנה – האם החברה תדע להעביר את העלויות לצרכן, לשמר רווחיות ולתפקד היטב גם תחת תנאים מוניטריים הדוקים יותר?