ב – 20 למרץ השנה (2022) אישר בית המשפט הגשה של תביעה ייצוגית נגד חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל, מגדל, ומנורה מבטחים. בתביעה הייצוגית נטען כי עמיתים שניהלו קרנות פנסיה בחברות הנ”ל ושילמו דמי ניהול בשיעור של 0.3%, גילו להפתעתם כי לאחר הפרישה עלה גובה דמי הניהול ל – 0.5%, הגובה המרבי המותר על פי חוק של דמי ניהול לגבייה בקרנות פנסיה, וכל זאת – מבלי ליידע את החוסכים. ולא רק זאת, אלא שהחוסכים, לאחר גיל הפרישה, הם לקוחות לכודים מפני שאינם יכולים לנייד את החיסכון הפנסיוני שלהם לחברת ביטוח או מוסד פיננסי אחר. כך יוצא שחברות הביטוח פגעו בתנאי החיסכון לקראת פרישה של מאות אלפי עמיתים ללא יכולת לבחור או להגיב.

לו רק היו החוסכים מקבלים הודעה מראש

באי כוחם של התובעים מכנים את התביעה שאושרה, כאמור, רק לאחרונה לאחר שהוגשה כבר בשנת 2014 לאישור בתי המשפט – התביעה הייצוגית הכי מוצדקת שנראתה בעולם המשפט והחיסכון בשנים האחרונות. זאת בשל העובדה הפשוטה כי העלאת דמי הניהול בוצעה ללא יידוע מספק של החוסכים: לו היו העמיתים החוסכים בקרנות הפנסיה שדמי הניהול בהם הועלו מיודעים אודות ההעלאה הצפויה של דמי הניהול, הפעולה ההגיונית לבצע הייתה ניוד של החיסכון הפנסיוני לכזה הגובה פחות דמי ניהול לאחר הפרישה. מבחינה חוקית הניוד של מוצר חיסכון פנסיוני הוא אפשרי בקלות וללא עלויות או אבדן של זכויות העמית החוסך – רק עד הגיע החוסך לגיל הפרישה. לאחר ההגעה לגיל הפרישה והפסקת ההפקדות למוצר החיסכון הפנסיוני, לא יכול העמית עוד לנייד את הקרן.

בנוסח התביעה מצוין כי לאורך כל ההתקשרות עם חוסכים, לא מצוין כי שיעור דמי הניהול עולה מ – 0.3% לשיעור המרבי המותר לגבייה על פי חוק, 0.5%, לאחר גיל הפרישה. נתון זה אינו מצוין בתקנון הקרן ואינו מוזכר במשא ומתן לקראת ההצטרפות של העמית לחיסכון בקרן הפנסיה או בכל שלב אחר במהלך החיסכון. משכך, נטען בתביעה הייצוגית, יכולתו של החוסך לבחור את תגובתו לעלייה בדמי הניהול – היא מוגבלת.

ההצעה לרפורמה בדמי הניהול של הפנסיה עלולה לגרום לזינוק בעלויות הניהול של המוצר

בדצמבר השנה הוצגה רפורמה על ידי רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון, המאפשרת חישוב שונה של דמי הניהול בקרנות הפנסיה עם מדרגות דיפרנציאליות של דמי הניהול על פי השנים שנותרו לחוסך עד לגיל הפרישה. הרפורמה “מחביאה” אפשרות לייקר את דמי הניהול במוצרי החיסכון הפנסיוניים באופן משמעותי וההנחה היא כי הרפורמה לא תצליח לקבל את האישורים הנחוצים לכניסתה לתוקף בכנסת בשל כך. הרפורמה כוללת העלאת דמי ניהול בעיקר במוצרי ההשקעה הפנסיוניים בניהול אקטיבי – קרנות פנסיה המכילים 70% מניות ומעלה.

ומה עם ביטוח שארים?

לא רק דמי הניהול הגבוהים או המשתנים לאורך חיי קרן הפנסיה (שהם בדרך כלל ארוכים) משפיעים על רווחיות מוצר החיסכון הפנסיוני. עוד נושא שעלה לכותרות לאחרונה הוא תשלום קצבת שארים לצד עלויות נוספות שהן אוטומטיות בחיסכון הפנסיוני – גם כאשר אין שום סיבה לתנאי חיסכון כאלה. באוקטובר אשתקד (2021) הגישו שישה עותרים בקשה לתביעה ייצוגית בנוגע לתשלום קצבת שארים כאשר הם רווקים ללא ילדים. במקרה כזה, קצבת השארים הפוגעת באופן דרמטי בגובה החיסכון שנצבר בקרן לעת הפרישה, נצברת ללא סיבה – כאשר החוסכים הם עוד לא בעלי משפחה ואין סיבה לקצבת שארים. העתירה, אגב נדחתה, ובית המשפט קבע כי הנתונים הנחשפים לחוסכים הם מספקים. במקרה הזה – האחריות הייתה של העותרים, לגלות את תנאי החיסכון ולשפר אותם.

חשוב להכיר את תנאי החיסכון הפנסיוני

המסקנה העולה מכל הנתונים הללו היא כי חשוב להכיר את תנאי החיסכון הפנסיוני על מרכיביו, דמי הניהול ושינויים צפויים בגובה דמי הניהול, וחשוב לעשות כן לאורך כל חיי החיסכון ובפרט לקראת ההגעה לגיל הפרישה לגמלאות. גם נתונים שניתן לגלות במעבר יסודי על פרטי החיסכון, למשל בדו”ח השנתי המגיע אל החוסכים על פי חוק לקראת סוף כל שנה אזרחית מטעם המוסד הפיננסי המנהל את קרן הפנסיה, לעיתים מאפשרים חיסכון משמעותי עם שיפור תנאי החיסכון או ניוד הקרן לאחת המוצעת בתנאים טובים יותר.

אור שושן

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.