האג"ח הזרות יוצאות מהמדדים בבורסת תל אביב
מדדי תל בונד הם המדדים של בורסת תל אביב לאג"ח קונצרניות. משפחת המדדים מכילה כ – 20 מדדי אג"ח שונים, ביניהם המרכזיים מדד תל בונד 60, תל בונד 20 ותל בונד 40, מדד תל בונד גלובל, מדד תל בונד שקלי ודולר, ועוד. בהודעה מסקרנת מהימים האחרונים, פורסם כי החל משנת 2025 לא יכילו עוד מדדי התל בונד אג"ח זרות בדירוג הגבוה ביותר (AAA) או השני הגבוה ביותר (AA). המשמעות הלכה למעשה היא שהחל מנובמבר אשתקד (2021), אג"ח חדשות שנרשמות בבורסה בתל אביב ולא עומדות בקריטריונים – לא ייכנסו למדדי התל בונד בכל עדכון שלו, זאת פרט לשלושה מדדים עליהם לא תחול ההחלטה. מה ההשלכות על איזון המדד? מה זה אומר על מדדי האג"ח החזקים בבורסה של תל אביב מבחינת המשקיעים? ועל כמה אג"ח או כספי משקיעים מדובר?
דירוג אג"ח קובע באופן ממוסד את רמת הסיכון בהשקעה בהן
אג"ח הוא כלי השקעה שנחשב סולידי יותר ממניות. ביחד עם זאת, חשוב לזכור כי מדובר בהלוואה לארגון, עם ריבית ותאריך תפוגה נקובים. המקרה של אוורגראנד, ענקית הנדל"ן בסין אולי יכול היה להעיר בכל משקיע בשוק ההון את המחשב, שגם הגדולים בארגונים עלולים להפוך חדלי פירעון ולהותיר את המשקיעים באג"ח בהפסדים כבדים. בדיוק לשם כך מתקיימת מערכת של דירוגי אג"ח הקובעת את יכולת ההחזר של הארגון, דירוג אג"ח כזה קיים לכל איגרת חוב שנסחרת בבורסה, והוא מעניק ציון לכל אג"ח מ – AAA, הציון הגבוה ביותר המסמן יכולת פירעון מעולה, ועד C – המנפיק עומד בפני מצב של חדלות פירעון.
ארגונים מדרגים של אג"ח פועלים גם בשווקים בין לאומיים גדולים, מדרג משמעותי שאפשר לציין הוא חברת ההשקעות סטנדרד אנד פורס האחראית גם על מדדי ה – S&P, בארץ פועלות שתי חברות לדירוג אג"ח, הן חברת "מעלות" שהיא חברת בת של סטנדרד אנד פורס, וחברת "מידרוג" מבית סוכנות דירוג האשראי העולמית מודי'ס.
שינוי הדירוג של אג"ח זרות כבר החל בסוף השנה שעברה
בנובמבר 2021 קבעה הרשות לניירות ערך כי כל אג"ח של חברה בדירוג נמוך מ – AAA בסולם הדירוגים המקומיים בלבד, ואשר לחברה המנפיקה אותו אין זיקה למדינת ישראל, תיחשב אג"ח בסיכון גבוה. אג"ח של ארגונים ישראלים, אגב, נחשבות אג"ח בסיכון גבוה רק מדירוג CC, שש דרגות מתחת לדירוג המינימאלי לאג"ח זרות, דירוג ספקולטיבי שמשמעותו סבירות גבוהה לאי עמידה בתשלומים לנושים ולמחזיקי האג"ח.
כאמור, כללים אלה חלים על הדירוג המקומי בלבד. החברות הישראליות האחראיות על דירוג האג"ח אמנם מקבלות החלטות בנפרד מאלה המתקבלות עבור אותם ארגונים בשוק הבין לאומי, וביחד עם זאת, ברור שקשה מאוד להניח כי בדירוג הבין לאומי תקבל חברה דירוג ספקולטיבי ואילו על פי הדירוגים שתקבל בישראל, היא תיחשב אג"ח בסיכון מינימאלי.
מעל 10 מיליארד שקל כבר נסחרים באג"ח שלא עומדות בתקנות החדשות
כאמור, כל מדדי התל בונד מיועדים לפלוט החוצה מתוכן אג"ח של חברות ללא זיקה לישראל שאינן עומדות בקריטריונים החדשים לדירוג. זאת, פרט לשלושה מדדי תל בונד שנקבע מראש כי ההחלטה החדשה לא תחול עליהם: מדד תל בונד גלובל, המכיל 100% אג"ח של חברות זרות; מדד תל בונד תשואות שקלי, המכיל כ – 15% אג"ח של חברות זרות, ומדד תל בונד תשואות המכיל כ – 1% בלבד של אג"ח זרות. כיום נסחרות בארץ כ – 20 סדרות שונות של איגרות חוב הצפויות לצאת ממדדי התל בונד לאחר קבלת ההחלטה, בשווי כולל של יותר מ – 10 מיליארדי שקלים. לפיכך הוחלט כי הוצאת האג"ח הזרות ממדדי התל בונד תתרחש רק בשנת 2025.
לבדיקה , השוואה וניתוח בין בתי ההשקעות השאירו פרטים ומומחה מטעמינו יחזור אליכם בהקדם
*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.
