תחושת הסיכון בשווקים שוב עולה – כשדו”ח חדש של Moody’s מצביע על רמות דיפולט שלא נראו מאז 2023. מה גורם לגל ההתרסקויות, באילו מגזרים מדובר, וכמה מהחברות הללו הן ציבוריות?

בשבוע שעבר פרסמה חברת הדירוג Moody’s נתונים עדכניים שמעוררים דאגה בשווקים הפיננסיים. לפי הדו”ח לרבעון השני של 2025, מספר החברות המדורגות בסיכון הגבוה ביותר לחדלות פירעון (default) עלה ל-241 – המספר הגבוה ביותר מזה 11 חודשים. המסקנה ברורה: הסיכון בשוק החוב הקונצרני מתגבר, והגורם המרכזי לכך הוא העלייה באי-הוודאות סביב מדיניות המכסים של ארה”ב.

חוסר ודאות מסחרי מזניק את הסיכון

הדו”ח מדגיש כי העלייה במכסים האמריקאיים, במיוחד על יבוא מסין, מקשה על מאות חברות לנהל תזרים מזומנים יציב. עלויות ייצור ושינוע עולות, שולי הרווח נשחקים, והגישה למימון הופכת יקרה יותר. התוצאה היא צמיחה במספר החברות שעוברות מהגדרה של “סיכון אשראי גבוה” לקטגוריית “סיכון קונקרטי לדיפולט”.

16 חברות חדשות הצטרפו לרשימת הסיכון הגבוה ברבעון האחרון בלבד – עלייה משמעותית שמעידה על מגמה מתמשכת. חשוב להבין שהן מצטרפות ל-225 חברות שכבר דורגו בציון Caa1 או גרוע מכך, דירוג המשקף סיכון ממשי לאי עמידה בהתחייבויות.

כמה מהחברות האלה הן ציבוריות?

Moody’s עצמה לא חשפה את כל שמות החברות ברשימה, אך מבדיקות שוק עולה כי לפחות חלק מהן הן חברות ציבוריות בארה”ב. בין השמות שפורסמו ניתן למנות את Conair Holdings ו-Power Stop – שתיים מחברות הייצור שהושפעו ישירות מהתייקרות בייבוא.

בהתבסס על מגמות עבר ודוחות של חברות דירוג אחרות, ניתן להעריך כי כ-10% עד 15% מהחברות שנמצאות כיום בקטגוריית סיכון גבוה הן ציבוריות. מדובר בפוטנציאל של בין 24 ל-36 חברות הנסחרות בבורסות אמריקאיות, בעיקר במדדים הקטנים והבינוניים.

תעשיות על סף דיפולט

בניתוח לפי סקטורים, עולה בבירור שמגזרי הטכנולוגיה, התעשייה והצריכה הלא-חיונית נמצאים בלב הסיכון. על פי Moody’s, מגזר הטכנולוגיה ממשיך להוביל את העלייה בדירוגי הסיכון, בעיקר בקרב חברות קטנות המתמודדות עם האטה בהשקעות הון ועלייה חדה בעלויות האשראי.

בהמשך השנה, מעריכה Moody’s שגם חברות צרכניות, ובייחוד כאלה הפועלות בשווקים בינלאומיים, ייקלעו לקשיים תזרימיים. פגיעה במלאים, האטה בצריכה והשלכות של מכסים הדדיים מצד מדינות זרות – עלולים להפוך את שולי הרווח לשליליים.

הדיפולטים כבר כאן – והם עולים בקצב

הדו”ח מצביע על תופעה מדאיגה: מרבית החברות שיצאו מהרשימה ברבעון השני עשו זאת לא בזכות שיפור דירוג, אלא בעקבות חדלות פירעון בפועל. היחס בין דיפולטים לשדרוגים עומד כעת על 4:1 – נתון שמסמן מגמה שלילית חריפה ומאשר שהסיכון איננו תיאורטי בלבד.

אם המגמה הזו תימשך, שוק החוב האמריקאי עלול לחוות סדרת פשיטות רגל רחבת היקף עד סוף 2025. חשוב לציין כי גם בתרחיש אופטימי של רגיעה גיאופוליטית, חברות רבות לא יצליחו להחזיר את הגלגל לאחור.

הפתרון הזמני: הסדרים מחוץ לבית המשפט

מגמה בולטת נוספת היא העלייה במספר החברות הפונות להסדרי חוב מחוץ למסגרת המשפטית (Out-of-Court Restructuring). תהליך זה, המכונה לעיתים Distressed Debt Exchange, הפך לכלי מועדף במיוחד על חברות שבשליטת קרנות Private Equity – שם יש רצון להימנע מחשיפת יתר ציבורית.

לפי Moody’s, המגמה צפויה להתרחב גם במחצית השנייה של 2025. על רקע זה, משקיעים מוסדיים נדרשים כיום לניתוח עמוק יותר של פרופיל הסיכון של כל איגרת חוב קונצרנית.

השלכות על המשקיעים

בעוד חברות רבות נאבקות לשמור על יציבות פיננסית, המשקיעים מתבקשים להחמיר את מערך הבדיקות והמעקב אחרי תיקים קיימים. החמרת התנאים בשוק האג”ח עלולה לפגוע במיוחד בפורטפוליו שמבוסס על אג”ח בדירוג נמוך – אשר תמחורם לרוב אינו מגלם במלואו את הסיכון הקיים.

כמו כן, התגברות הפדיונות בקרנות HY (High Yield) מצביעה על ירידה באמון ובביטחון של שוק ההון באפיקי הסיכון, ומאיצה את מגמת הדיפרנציאציה בין חברות יציבות לחברות בסיכון.

סיכום: תמרור אזהרה שמחייב פעולה

דו”ח Moody’s לרבעון השני של 2025 מהווה תמרור אזהרה ברור: שוק האשראי מתקרב לנקודת רתיחה. גל העלאות המכסים, תנאי אשראי קשים וסיכון פוליטי גובר יוצרים סביבה שבה גם חברות בעלות מוניטין עלולות להיקלע לקשיים קיומיים.

לצד הסיכונים, מדובר גם בהזדמנות עבור משקיעים אסטרטגיים לנצל את הפערים שנוצרים במחירי אג”ח, ולבצע מיפוי מחודש של פרופיל הסיכון בתיקים.