מהפכת השקעות בביו-פארמה – ענקיות התרופות מסתערות על אמריקה
ביום שני, 21 ביולי 2025, פרסמה אסטרהזניקה, אחת מחברות הפארמה הגדולות בעולם, את אחת ההתחייבויות הפיננסיות הגדולות שנראו בענף: השקעה של 50 מיליארד דולר עד 2030 בשוק האמריקאי. המהלך לא מתרחש בחלל ריק – הוא מגיע בגל של התחייבויות דומות מצד חברות פארמה בינלאומיות, שמגיבות למהלכי הממשל האמריקאי תחת הנשיא טראמפ, ובראשם העלאת מכסים חדה של עד 200% על תרופות ומרכיבים מיובאים. בהודעת החברה מודגש כי מהלך זה מהווה לא רק תגובה טקטית למכסים, אלא פנייה אסטרטגית שממחישה את השינוי המעמיק שעוברת תעשיית התרופות הגלובלית.

סדרי גודל חדשים בהשקעות הביו-פארמה
סכום ההשקעה – 50 מיליארד דולר עד סוף העשור – ממחיש קפיצה אדירה ביחס להיקפים המוכרים בתעשייה. מוקד ההשקעה יהיה מתקן ייצור חדש בוירג’יניה בהיקף של מיליארדי דולרים, שישמש לייצור פורטפוליו תרופות חדשות לניהול משקל וחילוף חומרים, כולל פיתוח גלולת GLP-1 פורצת דרך לטיפול בהשמנה. לצד זאת, אסטרהזניקה צפויה להרחיב פעילות מחקר, פיתוח וייצור של טיפולים תאיים במדינות נוספות: מרילנד, מסצ’וסטס, קליפורניה, אינדיאנה וטקסס – מהלך שיצור, על פי ההערכות, עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים בארה״ב.

יש לציין כי רק בנובמבר האחרון, לאחר הבחירות לנשיאות ארה”ב, הכריזה אסטרהזניקה על השקעה אמריקאית של 3.5 מיליארד דולר – כלומר, בתוך פחות משנה, סדרי הגודל קפצו פי 14, והופכים את המהלך לאחד הגדולים שנראו בתעשייה אי פעם.

יש לציין כי רק בנובמבר האחרון, לאחר הבחירות לנשיאות ארה”ב, הכריזה אסטרהזניקה על השקעה אמריקאית של 3.5 מיליארד דולר – כלומר, בתוך פחות משנה, סדרי הגודל קפצו פי 14, והופכים את המהלך לאחד הגדולים שנראו בתעשייה אי פעם.

המכסים כמנוע השינוי: למה ענקיות הפארמה עוברות לארה״ב?
אסטרהזניקה אינה לבד. הגל הנוכחי של השקעות ענק אמריקאיות כולל גם את נוברטיס, סנופי, רוש, אלי לילי וג’ונסון אנד ג’ונסון, שכולן הכריזו לאחרונה על הרחבת פעילותן בארה״ב. הגורם המרכזי – מדיניות מכסים נוקשה ואיומים מצד ממשל טראמפ להטיל היטלים של עד 200% על תרופות מיובאות, לצד דרישה לעבור לייצור מקומי. החברות נערכות כעת לשינוי הזה גם בטרם פורסמו המסקנות הסופיות של חקירת סעיף 232, הצפויות לסוף החודש.

האמריקאים הציבו את ה-1 באוגוסט כתאריך יעד “קשיח” להתחלת גביית המכסים, אך גורמים בממשל רומזים כי יש מקום להידברות. מנכ”לים וגורמים בענף מתריעים שתקופת ההסתגלות שהוצעה – 12 עד 18 חודשים – קצרה מדי ליישום בפועל, שכן הקמת קווי ייצור מורכבים בתעשיית התרופות דורשת לרוב שלוש עד ארבע שנים. “אנחנו פועלים מהר ככל האפשר ומראים את ההשקעות שהתחייבנו אליהן”, הדגיש מנכ”ל נוברטיס, ואס נרסימהאן, בשיחה למשקיעים.

ניתוח אסטרטגי: ייצור מתקדם, בינה מלאכותית ושאיפה להובלה עולמית
ההשקעה של אסטרהזניקה ממוקדת בבניית מרכז ייצור מהמתקדמים בעולם – מפעל דגל חדש בוירג’יניה שיתמקד בתרופות מתקדמות להורדה במשקל ומטבוליזם. החברה מבטיחה כי “אבן הפינה” תהיה שילוב טכנולוגיות מתקדמות: אוטומציה, רובוטיקה, בינה מלאכותית וניתוח נתונים בזמן אמת לייעול תהליכי ייצור, בקרת איכות וחדשנות תעשייתית.

לצד המפעל החדש, החברה מרחיבה את מרכזי המו”פ שלה באזורים המובילים לביוטכנולוגיה בארה”ב – מסצ’וסטס (בוסטון וקיימברידג’), קליפורניה (סן פרנסיסקו), טקסס, מרילנד ואינדיאנה – עם דגש על פיתוח טיפולים תאיים חדשניים. הדגש הגובר על מחקר ופיתוח אמריקאי תואם גם את החזון העסקי של אסטרהזניקה: יעד הכנסות שנתי של 80 מיליארד דולר עד 2030, חצי ממנו צפוי להגיע מהשוק האמריקאי, שכבר ב-2024 תרם מעל 40% מהמחזור הגלובלי של החברה.

מגמות מגזריות: שוק אמריקאי כמוקד החדשנות והייצור הגלובלי
המהלך של אסטרהזניקה הוא חלק ממגמה רחבה: כל הענקיות מחפשות נוכחות גדולה וחדשנית יותר בארה”ב – בין היתר בגלל התמריצים שמציעות המדינות, היכולת לגייס כוח אדם מיומן ויתרון בקרבה לשוק הצרכני הגדול בעולם. מגפת הקורונה והפרעות בשרשראות האספקה האיצו את התפיסה שלפיה יש יתרון עסקי ותפעולי בייצור מקומי, ובעידן של מלחמות סחר – החשיבות רק הולכת וגוברת.

בנוסף, הממשל האמריקאי פועל במקביל לדרישה לייצור מקומי גם לאיזון מחירי התרופות מול רמות המחירים במדינות אחרות – מה שיוצר מורכבות רגולטורית שדורשת מחברות רב-לאומיות לא רק להשקיע אלא גם לארגן מחדש את המודלים העסקיים והשרשרת הלוגיסטית שלהן.

תחרות, שוק עבודה וחדשנות – עידן המירוץ לקיבולת
הגל הנוכחי הוא לא רק תגובה רגולטורית – מדובר ב”מרוץ חימוש” תעשייתי: מי תצליח להקים מתקנים מתקדמים, להטמיע אוטומציה, לייצר ביעילות, ולהיות הראשונה שתענה לביקושים. מדינות כמו וירג’יניה, טקסס, אינדיאנה ומסצ’וסטס מציעות תמריצי מס, הכשרות עובדים ותמיכה לוגיסטית. במקביל, החברות לוקחות סיכון: השקעות הענק מגיעות עם אתגרים תפעוליים, רגולטוריים ותחרותיים – אך פוטנציאל התמורה עצום, במיוחד בשוק שצפוי לגדול בקצב מהיר בעשור הקרוב.

סיכונים ואתגרים: לוחות זמנים, שרשראות אספקה והשלכות עולמיות
בפועל, המעבר לייצור מקומי בהיקפים גדולים אינו עניין של חודשים – יש צורך בתכנון, גיוס, הסמכה ורגולציה, במיוחד כשמדובר בתרופות ביולוגיות מתקדמות. פרק זמן של 12–18 חודשים עשוי להספיק למוצרים פשוטים אך לא לתרופות חדשניות. קיימים גם חששות כי העלויות יגולגלו על הצרכן, או שתהיה פגיעה זמנית באספקה העולמית אם המעבר יהיה חד מדי. יש המזהירים מפני “הצטמצמות גלובלית” שתפגע בשווקים מחוץ לארה”ב.

ציטוטים ומבט ניהולי: אסטרטגיה גלובלית חדשה
המנכ”ל פסקל סוריוט מסביר כי ההתחייבות תואמת את “האמונה בחדשנות האמריקאית בתחום הביו-פארמצבטיקה”, ומציב את ארה”ב כליבת הצמיחה הגלובלית של אסטרהזניקה. ואס נרסימהאן מנוברטיס הוסיף: “עבור מרבית התרופות נדרש אופק של שלוש עד ארבע שנים למעבר – אנחנו עושים מאמצים אדירים להדגים יישום מואץ של ההשקעות”. אנליסטים מעריכים כי יישום מדיניות המכסים ייצור “מנצחים ומפסידים” עולמיים, ויחזק את הדומיננטיות של השוק האמריקאי.

סיכום ומבט לעתיד: שינוי פרדיגמה בענף התרופות
ההשקעה של אסטרהזניקה מסמנת נקודת מפנה עולמית במבנה הענף – מדגם של מעבר מהתמקדות גלובלית במערכי ייצור מבוזרים, להתכנסות למדינות בעלות יתרון רגולטורי ומסחרי. המדיניות האמריקאית החדשה מאלצת חברות להסתגל, לחדש ולשקול מחדש את פיזור ההון והחדשנות. הרווח ארוך הטווח – ייקבע על פי הצלחת ההטמעה, היכולת לעמוד ביעדי אספקה ותחרות, והיכולת להמשיך להוביל טכנולוגית ועסקית מול אתגרי רגולציה, עלויות ושרשראות אספקה.