קרנות גידור הן מוצר השקעה אלטרנטיבי שמוצע על ידי בתי השקעות פרטיים ומאפשר ניהול, לעיתים אגרסיבי למדי, שמצטיין במיוחד בתשואות חיוביות גבוהות בשוק תנודתי. קרנות הגידור בישראל השיגו תשואה ממוצעת של 14.5% במהלך שנת 2020, שהיתה תנודתית במיוחד – אבל השנה, כפי הנראה, הן לא מצליחות להמריא.

עולם ההשקעות האלטרנטיביות נמצא בחיפוש מתמיד אחר אפשרויות בשוק ההון שיחשפו את המשקיעים לרווחים, גם באופן מנותק מהתנודתיות הטבעית של מוצרי שוק ההון המסורתיים, שנוטים להציג תנודות פחות או יותר באותו הכיוון.

אחת האסטרטגיות החשובות בניהול תיקי השקעות היא גידור – השקעה במגוון כזה של מוצרים שיאפשר רווחים גם כששוק ההון יורד, כשאפשר להניח שאם בתיק ההשקעות המנוהל של משקיע מסוים אפשר למצוא רק מוצרי השקעה מסקטור מסוים – כשאחת מהם תימצא בירידה, סביר שגם השאר יפסידו.

קרנות גידור נחשבות למוצר השקעה אלטרנטיבי אגרסיבי יחסית, שמטרתו להשיג תשואות גבוהות למשקיעים גם בתקופות תנודתיות. הן מנוהלות על ידי בתי השקעות פרטיים ורק משקיעים “מסווגים” ו”כשירים” יכולים להצטרף אליהן, בדרך כלל במסגרת שותפות מוגבלת כאשר מנהל ההשקעות הוא היחיד המבצע פעולות בתיק ההשקעות של הקרן. מי יכול להשקיע בקרנות גידור, והאם הן באמת רווחיות כפי שאולי נהוג לחשוב?

המשקיעים המסווגים של קרנות הגידור

בתחילת המאה ה – 20 ועם התאוששות העולם ממשבר הקורונה, אנחנו רואים שינויים מרחיקי לכת גם במאפיינים השונים של שוק ההון. למשל, אנחנו רואים שפע מגוון של משקיעים קטנים, המנהלים באמצעות פלטפורמות כמו “רובין הוד” תיקי השקעות בסכומים לא גבוהים. קרנות גידור הן מוצרי השקעה אלטרנטיביים שנועדו למשקיעים מסיביים יותר, שיש להם הון פנוי משמעותי להשקעה: משקיע מסווג הוא משקיע שעומד בתנאי חוק ניירות הערך והמקיים לפחות אחד מהכללים הבאים:

• יש לו נכסים נזילים בשווי כולל של לפחות 8,095,444 ₪
• יש לו הכנסה שנתית שלפחות בשנתיים האחרונות עלתה על 1.2 מיליוני שקלים או הכנסה למשק בית בגובה של לפחות 1.8 מיליוני שקלים בשנתיים האחרונות
• יש לו נכסים נזילים בשווי של לפחות 5 מיליוני שקלים וגם גובה ההכנסה שלו בלבד בשנתיים האחרונות גבוהה מ – 600,000 ₪ או גובה ההכנסה המשפחתית גבוהה מ – 900,000 ₪.

רק משקיעים מסווגים וכשירים יכולים להשקיע בקרנות גידור.

עד כמה קרנות גידור באמת מהוות אלטרנטיבה לתיק ההשקעות המסורתי בשוק ההון?

שנת 2020 הייתה שנה נהדרת לקרנות הגידור – הטובה ביותר מאז 2013. התנודתיות בשוק ההון שאיפיינה את השנה החולפת אפשרה דווקא לקרנות הגידור המנוהלות בדרך כלל בגישה אגרסיבית כלפי יצירת רווחים בשווקים תנודתיים, להשיג תשואות דו ספרתיות. מדד צור גלבוע, המדד המשקלל תשואות של כ – 160 קרנות גידור ישראליות, דיווח על 14 קרנות גידור שהשיגו במהלך השנה החולפת תשואה של מעל 30%, עם תשואה כללית ממוצעת של כ – 14.5%. קרן קוליברי, קרן גידור ישראלית, בראש הרשימה עם תשואה שנתית של 60% במהלך שנת 2020.

זה אולי הזמן לציין כי בעוד דמי הניהול השנתיים של קרנות הגידול עומדים על כ – 2%, סכום לא רחוק מזה הנגבה עבור חלק ממוצרי ההשקעה המנוהלים האחרים, כמו למשל קופות גמל או אפילו קרנות פנסיה – בקרנות הגידור נהוג גם לגבות “דמי הצלחה”, העומדים על סביב 20% מהרווחים השנתיים.

שנת 2021 – פחות מוצלחת לקרנות הגידור הישראליות

ביולי השנה, התפרסמו נתונים מטעם רשות שוק ההון ומהם עלה כי רק כמחצית מקרנות הגידור בארץ הצליחו להשיג תשואה שהכתה את מדד תל אביב 125. המשמעות היא תשלום דמי ניהול ודמי הצלחה, עבור ביצועים בינוניים שלא השיגו תשואה עדיפה למשקיעים, בדרך כלל בסכומים גבוהים.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.