על פי דו”ח של חברת הסייבר סקיוריטי הישראלית צ’ק פוינט, ברבעון האחרון של שנת 2021 דווחו בממוצע 1,100 תקיפות סייבר בשבוע בישראל, לעומת כמעט 20% פחות מזה בעולם – כ – 900 מתקפות סייבר בממוצע בשבוע בלבד. החל מהרבעון השלישי של 2021 נדמה שישראל נמצאת על הכוונת בכל הקשור למתקפות סייבר, והממוצע לעלות הכוללת במקרה של מתקפת סייבר בישראל, כולל אבדן זמני עבודה, ירידת ערך, בריחת לקוחות, תביעות לקוחות ואחזור מערכות המחשוב נאמד במעל 400,000 דולר – לחברה מכל גודל, זאת על פי הערכה של מומחים להיערכות נגד מתקפות סייבר. מה יש בישראל שקורץ כל כך להאקרים, באילו תחומים הארגונים חשופים במיוחד למתקפות סייבר, והאם ביטוח סייבר הוא הפתרון?

ישראל מובילה בעולם בקצב מתקפות הסייבר

כאמור, לקראת מחצית שנת 2021, השיגה מדינת ישראל את הממוצע העולמי במספר הממוצע של התקפות סייבר לשבוע, וכשבעולם רק בקושי מגיעים לממוצע של 900 מתקפות סייבר מדווחות בכל שבוע – בישראל נחצה רף ה – 1,100 מתקפות מדווחות בממוצע לשבוע. הסקטורים שהם חשופים במיוחד למתקפות סייבר בארץ ובעולם הם סקטור החינוך והמחקר – עם מספר שיא של 3,344 מתקפות סייבר בממוצע בשבוע, לאחריהן ארגונים ששייכים לסקטור הממשל והצבא, וכאלה השייכים לסקטור התקשורת. מתקפות סייבר על ארגונים מסקטור הבריאות הציגו עליה של יותר מ – 120%.

בכל העולם, עלה ממוצע מתקפות הסייבר לשבוע בכ – 50%. על פי אותו הדו”ח של צ’קפוינק, בישראל העלייה בקצב מתקפות הסייבר בממוצע לשבוע עומד על לא פחות מאשר 92%.

דו”ח של פורום הסייבר: ישראל לא ערוכה להתמודד עם מתקפות סייבר

דו”ח שפורסם בינואר השנה, ומסכם את התוצאות לשאלון שפרסם פורום הסייבר של איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים, חשף מידע מטריד: כ – 59% מהארגונים בישראל אינם ערוכים כלל להתמודדות עם פריצת סייבר. ורק קצת יותר מ – 40% מהארגונים שנשאלו דיווחו כי קיימת בארגון שלהם תכנית מעודכנת להתמודדות במקרה של פריצת סייבר. כאמור, מעל מחצית מהארגונים אינם מטפלים כלל באפשרות הסבירה באופן מטריד (שניים מתוך כל שלושה ארגונים בישראל התמודדו בשנה החולפת עם פריצת סייבר) להתמודדות עם אירוע רחב השפעה כזה.

2021 היתה ללא ספק שנה שוברת שיאים, וכנראה שכך תהיה גם 2022

במהלך שנת 2021, על פי נתונים שפורסמו, בוצע ניסיון למתקפת סייבר בכל 11 שניות. הנזק העולמי הכולל בעלויות מתקפות סייבר עקף את הסכום הדמיוני של שישה טריליוני דולרים – יותר מפי שתיים מהשווי הכולל של כל שוק הקריפטו. ההוצאה הכוללת על אבטחת סייבר בארגונים בעולם עמדה על קצת יותר מ – 200 מיליארדי דולרים, וכפי שעולה מן הנתונים, ייתכן שהיה משתלם להשקיע קצת יתר באבטחת סייבר, על מנת לחסוך הרבה בעלויות הישירות והעקיפות הנגרמות מכל פריצת סייבר.

הנה עוד נתונים בעניין פריצות סייבר בשנת 2021:

שניים מכל שלושה ארגונים בממוצע חוו מתקפת סייבר במהלך שנת 2021. 43% מהמתקפות היו מתקפות פישינג ועוד כשליש מהן היו מתקפות כופרה, כלומר: הפורצים דרשו תשלום כופר לשחרור המידע שנתפס. כ – 60% מהארגונים דיווחו ששילמו לפורצים את הסכום הנדרש על מנת לאחזר את המידע ולשוב לפעילות. מעל 10% מהמקרים בהם דווח כי הארגון שילם את סכום הכופר שנדרש – הסכום היה גבוה ממיליון דולרים.

מה מצפה לנו בשנת 2022?

כל דו”ח שפורסם בנוגע לסטטיסטיקה של פריצות סייבר בעולם, מעלה את הנושא הכאוב כי התכיפות של פריצות הסייבר והעליונות הטכנולוגית של הפורצים ביחס לפתרונות המצויים לאבטחת סייבר רק הולכים ועולים, כך ששיעורי הפריצות והיקפי הנזקים שייגרמו כתוצאה מפריצות סייבר במהלך שנת 2022 צפויים לעלות, על פי הערכות של מומחי סייבר שונים, בין 15% ל – 40%. ייתכן שזה הזמן הנכון לברר בנוגע לפוליסת ביטוח נגד פריצות סייבר לארגונים בישראל, ויפה שעה אחת קודם.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.


להשוואה, בדיקה וניתוח בין בתי ההשקעות

השאירו פרטים ומומחה מטעמינו יחזור אליכם בהקדם

    * אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.

    שפעת הירידה במדד המחירים לצרכן (16.10) מעבר לצפוי על ציפיות האינפלציה בבריטניה
    • אור שושן
    • 4 דק’ קריאה
    • לפני 12 שעה

    שפעת הירידה במדד המחירים לצרכן (16.10) מעבר לצפוי על ציפיות האינפלציה בבריטניה שפעת הירידה במדד המחירים לצרכן (16.10) מעבר לצפוי על ציפיות האינפלציה בבריטניה

    שפעת הירידה במדד המחירים לצרכן (16.10) מעבר לצפוי על ציפיות האינפלציה בבריטניה בפרסום האחרון של מדד המחירים לצרכן (CPI) בבריטניה,

    • לפני 12 שעה
    • 4 דק’ קריאה

    שפעת הירידה במדד המחירים לצרכן (16.10) מעבר לצפוי על ציפיות האינפלציה בבריטניה בפרסום האחרון של מדד המחירים לצרכן (CPI) בבריטניה,

    מהו חשבון נוסטרו וכיצד הוא פועל
    • אור שושן
    • 7 דק’ קריאה
    • לפני 14 שעה

    מהו חשבון נוסטרו וכיצד הוא פועל מהו חשבון נוסטרו וכיצד הוא פועל

    מהו חשבון נוסטרו וכיצד הוא פועל מהו חשבון נוסטרו? חשבון נוסטרו הוא חשבון פנימי שמשמש גוף, כמו בית השקעות, לניהול

    • לפני 14 שעה
    • 7 דק’ קריאה

    מהו חשבון נוסטרו וכיצד הוא פועל מהו חשבון נוסטרו? חשבון נוסטרו הוא חשבון פנימי שמשמש גוף, כמו בית השקעות, לניהול

    איזה תפקיד ממלא עושה שוק בשוק המניות?
    • אור שושן
    • 8 דק’ קריאה
    • לפני 15 שעה

    איזה תפקיד ממלא עושה שוק בשוק המניות? איזה תפקיד ממלא עושה שוק בשוק המניות?

    איזה תפקיד ממלא עושה שוק בשוק המניות? מהו עושה שוק MAKER MARKET? עושה שוק הוא שחקן מרכזי בבורסה לניירות ערך.

    • לפני 15 שעה
    • 8 דק’ קריאה

    איזה תפקיד ממלא עושה שוק בשוק המניות? מהו עושה שוק MAKER MARKET? עושה שוק הוא שחקן מרכזי בבורסה לניירות ערך.

    מהי ריבית הפיקדונות הבין-בנקאית (IBOR) וכיצד היא פועלת
    • אור שושן
    • 7 דק’ קריאה
    • לפני 16 שעה

    מהי ריבית הפיקדונות הבין-בנקאית (IBOR) וכיצד היא פועלת מהי ריבית הפיקדונות הבין-בנקאית (IBOR) וכיצד היא פועלת

    מהי ריבית הפיקדונות הבין-בנקאית (IBOR) וכיצד היא פועלת הבנת הריבית הבין-בנקאית המוצעת (IBOR) היא חיונית אם אתם מבקשים להבין כיצד

    • לפני 16 שעה
    • 7 דק’ קריאה

    מהי ריבית הפיקדונות הבין-בנקאית (IBOR) וכיצד היא פועלת הבנת הריבית הבין-בנקאית המוצעת (IBOR) היא חיונית אם אתם מבקשים להבין כיצד