רקע – לאס וגאס, ממדבר לעיר השעשועים הגדולה בעולם

אומרים שבחיים הכול זה עניין של מזל, צריך לדעת להיות במקום הנכון ובזמן הנכון, ללאס וגאס היה את המזל הגדול ביותר הרבה לפני שהגיעו מיליוני מהמרים וסובבו את הרולטה או זרקו את קוביות המזל. לאס וגאס הוקמה ב-15 במאי 1905, העיר שימשה כמרכז רכבות קטן המחבר בין לוס אנג’לס לסולט לייק סיטי, תחנת מנוחה קטנה ולא משמעותית. אז מה הפך את לאס וגאס מעיירה קטנה במדבר לאחת הערים המפורסמות והמשגשגות בעולם? במילה אחת, יזמות. המהפך התאפשר בזכות השקעות אלטרנטיביות גדולות בתחום התשתיות, בתחילה מסילות ברזל שחיברו בין ערים גדולות ומשמעותיות בארה”ב, בהמשך חוברו קווי מים, אשר אפשרו לעיר להפוך לתחנת מנוחה אידיאלית, חוקים ותקנות מתירנים אשר נחשבו בזמנו לפורצי דרך ומשכו תושבים רבים לעיר. כל אלה יחד הפכו את תחנות המנוחה הקטנות לבתי מלון מרהיבים עם בתי קזינו מהגדולים בעולם, מקומות בילוי של פעם בחיים, ומופעי תרבות  שאפשר לראות רק בלאס וגאס.

חולות הזהב של נאבדה

לאס וגאס היא סיפור קלאסי של יזמות ורצון לשנות, מאז תחילת המילניום ביקרו בעיר כ-850 מיליון תיירים, לרשות העיר תשתית יוצאת דופן עם כ-150 אלף חדרי מלון זמינים, מופעי תרבות מיוחדים, חיי לילה שופעים כמו שרק לאס וגאס יודעת, ומיליוני פנסים ואורות אשר צובעים את הלילה המדברי בצבעי מזל ושמחה.
במישור הכלכלי מדובר במספרי עתק אשר מכניסים לעיר ולתושבי העיר מאות מיליארדי דולרים. בעיר מתגוררים בסך הכול כ-700 אלף תושבים אשר רובם עוסקים בתיירות ובשירות. ב-1931 החל בנייתו של סכר הובר, מדובר בפרויקט לאומי שהביא לעיר זרם של עובדי בניין, תקופת הבנייה בלאס וגאס הגיע בזמן הטוב ביותר עבור ארה”ב, בזמן השפל הכלכלי הגדול, קוביות המזל כבר אמרנו?
פיתוח התשתיות הגדול הפך את העיר לאטרקטיבית ביותר, לאס וגאס מודל 2020 היא כלכלה עצומה, מדובר באחד מיעדי החופשה המובילים בארצות הברית ובעולם, העיר מצליחה למשוך יותר מבקרים מהגרנד קניון או מהפארק הלאומי ילוסטון.

חוק קטן ותשתיות גדולות

בתחילת דרכה של לאס וגאס, החקלאות היוותה את הבסיס לכלכלת העיר, ב-1931 לצד פיתוח תשתיות לאומיות בעיר עבר חוק אחד קטן שעשה את ההבדל הגדול, ב-1931 הפכה נאבדה את הימורי הקזינו לחוקיים בשטחי המדינה. לצד תשתיות חדשות ומודרניות צמחה בעיר תעשיית המלונות ובתי ההימורים אשר הפכו את העיר לאחד ממרכזי התעסוקה הצומחים במדינה, עבור האוכלוסייה העיר הציע מאגר עבודה בלתי נגמר, אקלים נוח והזדמנויות עסקיות נהדרות. יתרונות אלה לצד חוקים ותקנות, גרמו לרבים להפוך את לאס וגאס לבית הקבע שלהם על פני קליפורניה. בשנות ה-40 הגיעו אנשי המאפיה האיטלקית בניהם באגסי סיגל ומאיר לנסקי שפתח את בית המלון המפואר “הפלמינגו”. בשנות ה-60 הווארד יוז נכס לתעשיית בתי המלון ופיתח אותה בצורה משמעותית, הוא רכש ומיזג מבנים רבים בשווי של כ-300 מיליון דולר.
בשנות ה-80 סטיב ווין פתח את המגה-ריזורט הראשון בעיר, בעקבות שינוי זה בתי מלון ישנים נהרסו וחדשים נבנו במקומם, המבנים עוצבו בהשראת מקומות שונים בעולם כמו רומא העתיקה, מצרים, פריז, ונציה, ניו יורק ועוד. בעקבות הפיתוח והאפשרויות בעיר היגרו  מכל מדינה בארצות הברית ללאס וגאס. כיום, בתי המלון בעיר זוכים לשבחים בינלאומיים בזכות החוויה המיוחדת שהם מציעים למיליוני מבקרים בכל שנה. בתחילת שנות ה-90 הגיע לעיר אחד היהודים העשירים והמפורסמים בעולם, שלדון אדלסון, הוא רכש את מלון סנדס בעיר, הרס אותו כדי לבנות את אחד מבתי המלון המפוארים בעולם, “וינשיאן” בהשקעה מוערכת של כ-1.5 מיליארד דולר.

לסיכום, אפשר לראות שלא צריך להמציא את הגלגל, השקעות אלטרנטיביות בתחום התשתיות לפני מספר עשורים הפכו את לאס וגאס למעצמה כלכלית יוצאת דופן, לאס וגאס מודל 2020 היא לא עוד תחנת ביניים בין ערים גדולות, היא עיר שמגיעים אליה כ-40 מיליון תיירים בשנה ממגוון מקומות בעולם. לכן, ההשקעות של היום הם הפירות של המחר, התשתיות, היזמות של הממשל האמריקאי הפכו אזור יבש ונידח במדבר לאחת הערים המפורסמות והמצליחות בעולם.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור מהווה יעוץ מקצועי להשקיע בתחום כזה או אחר