הבית הלבן הודיע ביום רביעי כי יטיל מכסים נוספים בגובה 25% על יבוא מהודו – זאת בנוסף למכסים קיימים, מה שמביא את שיעור המס הכולל על מוצרים הודיים לרמה חריגה של 50%. ההסלמה נובעת מהמשך רכישת נפט רוסי על ידי ממשלת הודו, חרף אזהרות מפורשות מצד ארה”ב.

טראמפ מממש איומים – הודו נענשת

בצו נשיאותי שפורסם, טען דונלד טראמפ כי “ממשלת הודו מייבאת נפט מהפדרציה הרוסית, ישירות או בעקיפין”, ובשל כך הוא מורה על הגדלת המסים על כלל המוצרים ההודיים הנכנסים לארה”ב. הצו קובע שהמכסים החדשים ייכנסו לתוקפם בעוד 21 ימים, ובכך מאותת טראמפ כי אין מדובר באיומים רטוריים בלבד – אלא במדיניות סחר מעשית ואגרסיבית.

מכה לתעשיות מרכזיות – מהפארמה ועד הטקסטיל

המכסים צפויים לפגוע בשורת תעשיות הודיות ששורדות הודות לגישה נוחה לשוק האמריקאי: תעשיית התרופות הגנריות תיתקל בעלויות ייצור ויבוא גבוהות, מה שיאיים על הרווחיות שלה; ענף השירותים וה־outsourcing, שמספק כוח אדם טכנולוגי לתאגידים אמריקאיים, עלול לסבול מהאטה בהיקפי העבודה והעברות הכספים.

בנוסף, תעשיית הטקסטיל – מהוותיקות בהודו – מסתמכת על השוק האמריקאי כיעד ייצוא עיקרי. מכסים בגובה 50% עשויים להוביל לירידה דרמטית בביקושים, למעבר הייצור למדינות מתחרות כמו בנגלדש ווייטנאם, ולפיטורים המוניים בתעשייה המקומית.

שווקים רועדים: הרופי נחלש, תשואות קופצות

השפעות המתיחות כבר מורגשות בשווקים: המטבע ההודי נחלש מול הדולר, תוך חשש מהאטה בייצוא. תשואות אג”ח ממשלתיות לזמן ארוך החלו לזנק, מה שמעיד על עליית הסיכון הנתפסת בקרב משקיעים זרים. שוק ההון ההודי כולו מתנהל תחת לחץ הולך וגובר.

הודו נקרעת בין עצמאות לבין תלות

למרות הנזק הכלכלי, הודו ממשיכה להציג קו מדיני עצמאי – מה שמעמיד אותה על קו התנגשות ישיר עם ארה”ב. לפי פרשנים, ההתעקשות על רכישת נפט מרוסיה מבטאת את רצונה של הודו לשמר מרחב פעולה גיאופוליטי עצמאי – אך השאלה היא האם הכלכלה המקומית תוכל לשאת את המחיר.

טראמפ משתמש בסחר כנשק – והודו היא היעד החדש

לאחר מלחמות הסחר מול סין, מקסיקו והאיחוד האירופי, הודו הפכה כעת למוקד הבא של מדיניותו ההתקפית של טראמפ. לפי הדיווחים, הוא שוקל להטיל גם “קנסות נוספים” על הודו בשל רכישת ציוד צבאי מרוסיה – מה שעשוי להחריף את המשבר אף יותר.

סיכון לדימוי בינלאומי – ואובדן משקיעים

המשבר אינו מוגבל להיבטים מסחריים בלבד. הדימוי של הודו כמדינה “שקולה ולא מזדהה” נסדק לנוכח העמדה הפרו־רוסית. שחקנים בינלאומיים עלולים לראות בהודו שותפה פחות צפויה – והדבר עלול להבריח השקעות זרות ולהקשות על שילובה ביוזמות גלובליות כמו G20 או OECD.

הסכמות חדשות – רק אחרי הבחירות?

ככל הנראה, פתרון למשבר לא יגיע לפני הבחירות הקרובות בארה”ב. אם טראמפ ייבחר מחדש, ייתכן שיכריח את הודו לוויתורים משמעותיים כדי לשוב לשולחן המו”מ. אם יבחר מועמד דמוקרטי, עשוי להיפתח מסלול חדש לדיאלוג פרגמטי והפחתת מכסים. עד אז, הודו תמשיך ללכת על חבל דיפלומטי מתוח.