בשנת 2011 פתח ישראלי בשם איציק אלרוב קבוצת פייסבוק שגייסה צרכנים ישראלים למחאה שקיבלה עם השנים את השם “מחאת הקוטג'”. הרקע למחאה הייתה עליית המחירים של הקוטג’ ביותר מ – 48% לאורך שנתיים, לאחר הסרת הפיקוח על מחיר הקוטג’ כאשר מעל 70% מהשוק נשלט על ידי חברת “תנובה”. מחאת הקוטג’ עסקה לא רק בעליית המחיר של גבינת הקוטג’ בארץ אלא גם בהשוואת המחירים של מוצרי צריכה בכלל ומוצרי חלב בפרט, במרכולים מסביב לעולם – הנתונים שפורסמו הראו הפרשי מחיר אדירים לרעת החנויות הישראליות ועלויות מחיה גבוהות בעשרות אחוזים ביחס לעלויות של מוצרים זהים (כמו מילקי) במדינות באירופה למשל.

בתוך פרק זמן לא ארוך הצטרפו למחאת הקוטג’ מעל 100,000 איש. בספטמבר 2011 הכריזה הקבוצה על חרם צרכני נגד כל המוצרים המיוצרים על ידי תנובה. בעקבות החרם והרעש התקשורתי שהתלווה אליו, התפטרה בעלת השליטה על תנובה. תנובה שהודיעה רק חודשים ספורים קודם לכן שלא תיכנע או תפחית מחירים לאור המחאה – הודיעה על הפחתת מחירים של 15% בכלל המוצרים שלה ובכנסת נפתחו דיונים בנוגע לפתיחת שוק מוצרי החלב לייבוא ותחרות. במרץ 2020 התקבלה תביעה ייצוגית נגד תנובה והחברה חויבה לשלם כ – 20 מיליוני שקלים לקרן משרד המשפטים בשל גביית תשלום לא הוגן מצרכנים.

מחיר הביצים בארה”ב

ממש כפי שמחירי מוצרי החלב עלו בישראל סביב מחאת הקוטג’, האינפלציה הדוהרת בארה”ב מביאה להתייקרות מחירים ולהוצאה שבועית גבוהה בעשרות אחוזים עבור מוצרי צריכה בסיסיים – כמו למשל ביצים.

מחיר הביצים באמריקה התייקר במעל 13% מאז תחילת השנה. זאת, ביחס למדד המחירים לצרכן שהתייקר רק בכ – 7.5%. ביחס למחיר של תריסר ביצים בשנת 2000, מחיר הביצים בשוק האמריקאי היום כמעט הכפיל את עצמו. ביחס למחיר הביצים בשנת 2019, לפני המגיפה, מחיר תריסר ביצים בארה”ב היום גבוה בכ – 18.2%.

מדוע הביצים מתייקרות כל כך בארה”ב?

בניגוד למוצרי צריכה שיכולים להכיל את האיטיות בשינוע ואת העיכובים בשרשרת האספקה – ביצים נדרשות להובלה מהירה על מנת שישמרו על טריותם ועל צריכה בריאה ובטוחה שלהן. עם הקשיים שהעולם כולו רואה בשרשראות התובלה, ברור שמוצרים טריים הנדרשים לאספקה מעכשיו לעכשיו, יהיו אלה שרכיב העלות של האספקה שלהם תסבול באופן הדרמטי ביותר מעליות המחירים השערורייתיות בתחום.

לצד עליית מחירי הביצים בשל עליית המחירים של תובלה ואספקה, חשוב לזכור את המיתון העולמי בתחום הדגנים והשיבולים – המשמשים מזון לבעלי הכנף. המלחמה ברוסיה, הספקית הגדולה בעולם לחיטה, תירס ותבואות נוספות, קיצצה את היצע התבואות והזניקה את מחירי החיטה והתירס לגבהים שלא ראינו כמותם בעשור האחרון. הטיפול בתרנגולות המפיקות ביצים – התייקר, והתייקרות זו מגיעה בסופו של דבר אל הצרכן.

זה המקום להזכיר כי ביצים מהוות חומר גלם למוצרי מזון רבים, ביניהם מאפים, מתוקים, תבשילים ועוד ועוד. אין ספק כי בעוד מחיר הביצים עצמן התייקר כמעט פי שתיים מהתייקרות המדד בארה”ב – גם מחירי המוצרים בהם ביצים משמשות חומר גלם להכנה, יתייקרו מעבר לשיעורי האינפלציה.

האם האמריקאים מוחים בעניין עליות המחירים?

עד כה, נראה כי האמריקאים אינם מתאגדים על מנת לייצר גרסה משלהם למחאת הקוטג’. אולי זה מפני שביצים, בניגוד לקוטג’, הן מצרך שקשה לנהל בית בלעדיו; אולי זה מפני שהאמריקאים יכולים להבין את שרשרת האירועים המפתיעה שגרמה לגל ההתייקרויות שמשפיע על כל כיס בכל בית אב בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. אולי זה מפני שאותה אופוריה אופיינית לתקופת השחרור מימי הקורונה המגבילים עדיין נותנת את אותותיה או אולי זה בגלל שהאמריקאים מודאגים מהמצב במזרח אסיה מכדי לפעול בנוגע להתייקרויות המחירים בחצר האחורית של עצמם. כך או כך, על אף התערבות הפד להאטת האינפלציה, גורמים נוספים משפיעים על עליות מחירים ומדד המחירים לצרכן האמריקאי ממשיך ונוסק מעלה.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.