משרד האוצר האמריקאי מתכוון להמשיך בהנפקות החוב הסדירות במקביל להרחבת רכישות האג”ח הממשלתיות ארוכות הטווח. בכך נוצרת גישה מורכבת יותר לניהול שוק החוב הריבוני הגדול בעולם. שר האוצר סקוט בסנט אמר ביום שני כי ההנפקות שנקבעו מוקדם יותר החודש יימשכו, כולל מכירת אג”ח בעלות מח”מ ארוך, בעוד שתוכנית הרכישות המורחבת צפויה להתחיל בספטמבר.

האוצר מאזן בין הנפקות סדירות לרכישות מוגברות

בסנט אמר כי משרד האוצר ישמור על תוכנית ההנפקות הרגילה, אף שהגדיל את היקף הרכישות הרבעוניות של אג”ח ממשלתיות לפדיון של 10 עד 30 שנים. המשרד טרם רכש אג”ח במסגרת התוכנית המורחבת, כאשר הפעילות הראשונה צפויה להתקיים ב-10 בספטמבר ותכלול אג”ח לפדיון של 10 ו-20 שנים.

ההחלטה מגיעה לאחר שבסנט הודיע בשבוע שעבר כי משרד האוצר יכפיל את היקף הרכישות הרבעוניות, לפחות ל-4 מיליארד דולר בכל פעולה. המהלך הגיע לאחר שתשואות האג”ח הממשלתיות ארוכות הטווח עלו לרמות הגבוהות ביותר זה כמעט שני עשורים, והגדילו את עלויות המימון של הממשלה הפדרלית ואת הלחץ על הוצאות שירות החוב.

התשואות ירדו בתחילה לאחר ההודעה, והעניקו הקלה זמנית בחלק הארוך של עקום התשואות. עם זאת, חלק ניכר מהירידה התהפך עד סוף השבוע. ההתפתחות מצביעה על כך שהמשקיעים עדיין מתמקדים בגורמים הרחבים המניעים את תשואות האג”ח, ולא רואים ברכישות שינוי קבוע בתנאי השוק הבסיסיים.

מימון הרכישות נותר סוגיה מרכזית

מנגנון המימון של הרכישות המוגדלות נותר שיקול מרכזי. אחד המקורות האפשריים הוא החשבון הכללי של משרד האוצר, Treasury General Account, חשבון התפעול של הממשלה הפדרלית המוחזק בבנק הפדרלי. שימוש בכספים אלה יאפשר להימנע ממימון הרכישות באמצעות הנפקה נוספת של אג”ח ממשלתיות קצרות טווח, אך במקביל יפחית את יתרות המזומן הזמינות לממשלה.

יתרת החשבון הכללי של משרד האוצר עמדה על כ-940 מיליארד דולר ביום רביעי שעבר, לעומת ממוצע של כ-840 מיליארד דולר במהלך השנה הקודמת. משרד האוצר שמר על יתרות מזומן גבוהות בין היתר לקראת החזרי מכסים בהיקף של כ-166 מיליארד דולר המגיעים ליבואנים, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בארה”ב בנוגע למכסי יבוא מרכזיים.

בניגוד לבנק הפדרלי, משרד האוצר אינו יכול ליצור כסף כדי לממן רכישות. לכן הוא נדרש להשתמש במזומן הקיים או לגייס מימון באמצעות הנפקת חוב. במקרה שיידרש מימון נוסף, סביר שהאוצר יפנה לאג”ח קצרות טווח, כדי שהמימון לא יפגע במטרה של תמיכה בנזילות בשוק האג”ח הארוכות.

התערבות בשוק מתרחשת על רקע לחצים על התשואות הארוכות

בסנט טען כי העלייה האחרונה בתשואות גבוהה מדי ביחס לעוצמתה של כלכלת ארה”ב ולמאמצי הממשל לצמצום ההוצאה הממשלתית. במקביל, משרד האוצר מתמודד עם צורכי מימון משמעותיים, לאחר שהחוב הפדרלי חצה את רף 40 טריליון הדולר.

השפעות נוספות מגיעות מהתחרות על הון המשקיעים בחלק הארוך של שוק האג”ח. שורה של תוכניות מימון תאגידיות בהיקפים גדולים, ובהן גיוסי חוב שנועדו לתמוך בהתרחבות המהירה של תשתיות הבינה המלאכותית, מגדילות את היצע החוב בשוק. היצע נוסף זה עשוי להגביר את התחרות על הון המשקיעים ולתרום ללחץ כלפי מעלה על עלויות המימון ארוכות הטווח.

מה יעקבו אחריו המשקיעים?

השקת תוכנית הרכישות המורחבת ב-10 בספטמבר תהיה מבחן ראשוני ליכולתו של משרד האוצר לשפר את הנזילות בשוק, מבלי לשנות באופן מהותי את אסטרטגיית גיוס החוב הרגילה. המשקיעים יעקבו גם אחר יתרת החשבון הכללי של משרד האוצר, הביקוש בהנפקות ותשואות האג”ח ארוכות הטווח, כדי לבחון אם המהלך משפיע על תנאי השוק.

אם התשואות יישארו גבוהות למרות הרחבת הרכישות, הדבר עשוי לחזק את ההערכה שצורכי המימון הפיסקליים והביקוש הרחב להון ממשיכים להיות גורמים חזקים יותר מהתערבות משרד האוצר לבדה.