הנחושת טיפסה לרמות שיא היסטוריות במושב המסחר האחרון, כאשר מחירים דווחו מעל 13,000 דולר לטון מטרי בחלק מהמדדים הגלובליים, על רקע רטוריקה פוליטית ואי-ודאות מאקרו-כלכלית שהגבירה את הביקוש לנכסים מוחשיים. המהלך משקף העדפה הולכת וגוברת של משקיעים למתכות על רקע חששות בנוגע לעצמאות מוניטרית, יציבות מטבע ועמידות הצמיחה הגלובלית.

רטוריקה פוליטית ואמינות מוניטרית מטלטלות את השווקים

הגל האחרון של העליות בנחושת הגיע בעקבות חידוש ביקורת פומבית על הפדרל ריזרב מצד נשיא ארה”ב לשעבר דונלד טראמפ, לצד אמירות נוקבות כלפי בעלות ברית ותיקות של ארה”ב. אף שההתבטאויות לא הצביעו על שינוי מדיניות מיידי, השווקים הגיבו לסיכון המרומז של התערבות פוליטית במדיניות המוניטרית, גורם הנוטה לערער את האמון במטבעות פיאט.

עבור שווקי המתכות, אי-ודאות מסוג זה מהווה לרוב רוח גבית. הנחושת, למרות אופייה התעשייתי, נסחרת יותר ויותר כנכס רגיש למאקרו, המגיב לשינויים בדולר, בריביות הריאליות ובאמון המשקיעים במסגרת המדיניות. סביבת דולר חלשה יותר וחששות גוברים לגבי עצמאות מוסדית יכולים להגביר זרימות לסחורות הנתפסות כמאגרים של ערך או כהגנה מפני אינפלציה.

ביקוש תעשייתי ומגבלות היצע מבניות

מעבר לפוליטיקה, הראלי בנחושת נתמך על ידי דינמיקות היצע הדוקות וציפיות ביקוש חזקות לטווח הארוך. שנים של תת-השקעה בקיבולת כרייה, בשילוב עם ירידה באיכות העפרות, הגבילו את קצב גידול התפוקה. במקביל, הביקוש הקשור ל-חשמול, אנרגיה מתחדשת ותשתיות נתונים נותר חזק מבחינה מבנית.

יסודות אלו הפכו את הנחושת לרגישה במיוחד לכל זרז המשנה את הסנטימנט המאקרו-כלכלי. כאשר לכך מצטרף רעש גיאופוליטי, התוצאה היא לעיתים תגובת מחיר מוגזמת. הפריצה מעל 13,000 דולר, אף שהיא חדה, משקפת עד כמה קיבולת עודפת דלה ומלאים מוגבלים יכולים להעצים תנודות מחירים כאשר המשקיעים מעריכים מחדש את הסיכון הגלובלי.

השפעה חוצת-נכסים והדהוד בשווקים

הזינוק בנחושת הדהד באפיקי נכסים שונים. מניות כרייה ומדדים הקשורים למתכות הציגו ביצועים עודפים על פני השוק הרחב, בעוד שמטבעות של מדינות יצואניות סחורות קיבלו תמיכה. במקביל, עליית מחירי המתכות התעשייתיות חידשה את הדיון סביב לחצי עלויות תשומה והשלכותיהם האפשריות על מסלולי האינפלציה.

עבור משקיעים בישראל ובעולם, המהלך מדגיש את תפקידה של הנחושת הן כ-ברומטר כלכלי והן כהגנה מפני תנודתיות מונעת מדיניות. חשיפתה של ישראל למגמות גלובליות בטכנולוגיה, תשתיות ומעבר אנרגטי הופכת את ההתפתחויות במתכות התעשייתיות לרלוונטיות במיוחד, גם ללא ייצור סחורות ישיר. מחירי נחושת עולים יכולים לאותת על מחזורי השקעות הון חזקים יותר בעולם, אך גם להוות סיכון לשולי רווח בסקטורים עתירי ייצור.

בהמשך, תשומת הלב תתמקד בשאלה האם הנחושת תוכל לשמור על רמות מעל 13,000 דולר או שמא יופיעו מימושי רווחים בטווח הקצר לאחר העלייה המהירה. בין המשתנים המרכזיים למעקב: אמינות המדיניות המוניטרית בארה”ב, כיוון הדולר ואותות מסין בנוגע לתשתיות ולביקוש תעשייתי. הסלמה בלחץ הפוליטי או הידרדרות נוספת ביחסים הדיפלומטיים עשויות להאריך את התמיכה במתכות, בעוד שהבהרה במדיניות והפחתת מתחים מאקרו-כלכליים עשויות למתן את המומנטום. לעת עתה, הפריצה של הנחושת מדגישה עד כמה הסחורות שזורות בפוליטיקה, בסיכון מדיניות ובזרימות ההון הגלובליות.