תביעות האבטלה הראשוניות בארצות הברית ירדו באופן חד בתקופת הדיווח האחרונה, וסיפקו איתות נוסף לכך ששוק העבודה נותר חזק במיוחד גם כאשר קצב הצמיחה הכלכלית הכללית מראה סימני התמתנות. בשבוע שהסתיים ב-20 בדצמבר, מספר התביעות החדשות ירד ב-10,000 ל-214,000 — נמוך משמעותית מהציפיות בשוק ומהווה את הקריאה הנמוכה ביותר השנה מחוץ לתקופת חג ההודיה, המאופיינת בעיוותים עונתיים. הנתון מחזק את התפיסה כי שוק העבודה מתקרר בהדרגה ולא נשבר תחת תנאים פיננסיים מהודקים יותר.

איתות ברור מתביעות האבטלה הראשוניות

הירידה בתביעות החדשות בולטת לא רק בהיקפה אלא גם בתזמון שלה. תקופות חגים נוטות להכניס תנודתיות לנתוני התביעות השבועיים, אך הקריאה הנוכחית נמוכה באופן מובהק מהתחזית שעמדה על 223,000. מנקודת מבט היסטורית, רמות כאלה של תביעות תואמות שוק עבודה הפועל קרוב לתעסוקה מלאה. למעט ירידה זמנית במהלך שבוע חג ההודיה, מדובר באיתות החזק ביותר להידוק בשוק העבודה מאז ינואר.

נתונים אלה מצביעים על כך שהפיטורים נותרו מוגבלים ברוב הסקטורים, למרות האטה בגיוס עובדים ואי-ודאות מתמשכת סביב ריביות, גיאופוליטיקה וביקוש גלובלי. עבור מעסיקים, המשמעות היא זהירות בהפחתת מצבת כוח האדם לאחר קשיי הגיוס של השנים האחרונות, במיוחד בענפים שבהם קשה להחליף עובדים מיומנים.

התביעות המתמשכות מצביעות על דינמיקה שונה

בעוד שתביעות האבטלה הראשוניות משכו את מרבית תשומת הלב, התביעות המתמשכות מספרות סיפור מורכב יותר. מספר התביעות הפעילות עלה זה השבוע השני ברציפות ל-1.92 מיליון, מה שמצביע על כך שלמרות שפחות עובדים מאבדים את מקום עבודתם, מי שכן — נותר מובטל לפרקי זמן מעט ארוכים יותר. דפוס זה תואם שוק עבודה שמתייצב ולא מאיץ — כזה המאופיין בירידה בתחלופת עובדים ולא בחולשה מובהקת.

כלכלנים מתארים יותר ויותר את הסביבה הנוכחית כמשטר של “פיטורים נמוכים וגיוס נמוך”. חברות נראות מהססות להרחיב מצבת עובדים באגרסיביות, אך באותה מידה נמנעות מקיצוצים, מה שמשקף אי-ודאות לגבי הביקוש העתידי ולא לחץ פיננסי מיידי. עבור קובעי המדיניות, האיזון הזה מקשה על פירוש רמת הרפיון בשוק העבודה באמצעות אינדיקטורים מסורתיים.

השלכות על המדיניות המוניטרית והשווקים

החוזק בתביעות האבטלה הראשוניות מוסיף שכבה נוספת לשיקולי המדיניות של הפדרל ריזרב. השווקים ממשיכים לתמחר אפשרות להפחתות ריבית ב-2026, אך נתוני תעסוקה יציבים מגבילים את הדחיפות להקלה אגרסיבית. שוק עבודה שנותר הדוק מפחית את הסיכון לפגיעה בצריכה, ותומך בצמיחה הכלכלית גם כאשר לחצי האינפלציה נחלשים.

מבחינת פסיכולוגיית המשקיעים, הנתונים מחזקים את האמון בתרחיש של “נחיתה רכה” — כזה שבו התעסוקה נותרת חזקה מספיק כדי לתמוך ברווחי החברות, אך לא לוהטת עד כדי הצתת אינפלציה מחדש. עם זאת, העלייה בתביעות המתמשכות מהווה תזכורת לכך שהתנופה נחלשת בשוליים, ומשאירה את השווקים רגישים להפתעות בנתונים העתידיים.

מה חשוב לעקוב בהמשך

ככל ששנת 2025 מתקרבת לסיומה, תשומת הלב תעבור לשאלה האם היציבות הזו תימשך גם אל תוך השנה החדשה. נתוני ינואר ייבחנו בקפידה כדי לוודא שהשפעות עונתיות של החגים דעכו, ושמגמת היסוד של שוק העבודה נותרת בעינה. כל עלייה מתמשכת בתביעות המתמשכות, או היפוך מגמה בתביעות הראשוניות, עשויים לשנות במהירות את הציפיות לצמיחה ולמדיניות בשנת 2026.

לעת עתה, הנתונים האחרונים מצביעים על שוק עבודה אמריקאי שמתקרר בצורה מבוקרת ומסודרת — עוגן מרכזי התומך בחוסן הכלכלי ככל שהתנאים הפיננסיים משתנים.