יחסי הסחר הטרנס-אטלנטיים נכנסו לשלב עימותי יותר לאחר שממשל טראמפ הזהיר כי הוא עשוי לנקוט צעדי תגמול נגד חברות אירופיות בשל מיסים דיגיטליים ואמצעי רגולציה המכוונים לחברות טכנולוגיה אמריקאיות. ההסלמה מגיעה בתקופה שבה מתיחויות הסחר הגלובליות נותרות גבוהות, והשירותים הדיגיטליים הופכים לחזית חדשה בתחרות הכלכלית בין כלכלות מפותחות.

וושינגטון מאותתת על נכונות להסלים

משרד נציג הסחר של ארצות הברית (USTR) מסר כי ארה״ב תשקול שימוש ב״כל הכלים העומדים לרשותה״ אם האיחוד האירופי ימשיך, לטענתו, בפעולות מפלות נגד ספקי שירותים אמריקאיים. גורמים רשמיים אישרו כי מתבצעות הכנות לפתיחת חקירה לפי סעיף 301 לחוק הסחר משנת 1974 — מנגנון המאפשר לוושינגטון להטיל אמצעי סחר, לרבות מכסים ומגבלות על שירותים.

בניגוד לסכסוכי סחר מסורתיים שהתמקדו בסחורות, העימות הנוכחי מתמקד באופן מובהק בשירותים ובמסחר הדיגיטלי. ה-USTR ציין במפורש חברות אירופיות כגון Accenture, Siemens, Spotify, SAP, DHL, Capgemini ואחרות ככאלה שעלולות לעמוד בפני אגרות חדשות או מגבלות אם צעדי התגמול ייושמו. המסר היה ברור: הגישה לשוק האמריקאי, שנחשבה לאורך שנים לפתוחה יחסית לספקי שירותים אירופיים, אינה מובטחת עוד.

המיסים הדיגיטליים בלב המחלוקת

שורש הסכסוך נעוץ בגישת אירופה לרגולציה ולמיסוי של פלטפורמות טכנולוגיה גדולות, שרבות מהן ממוקמות בארצות הברית. אף שהאיחוד האירופי לא הצליח להגיע להסכמה על מס שירותים דיגיטליים אחיד ברמת הגוש, מספר מדינות חברות — בהן צרפת, איטליה, ספרד, אוסטריה ובריטניה — יישמו היטלים לאומיים המכוונים להכנסות מפרסום מקוון, שווקים דיגיטליים ושימוש בנתוני משתמשים.

גורמים אמריקאיים טוענים כי צעדים אלה מכוונים באופן לא הוגן לחברות אמריקאיות כגון Alphabet, Meta ו-Amazon, ומתפקדים כחסמי סחר לא-מכסיים המעלים עלויות ומגבילים חדשנות. מנגד, קובעי מדיניות באירופה טוענים כי הכללים מיושמים באופן שוויוני ונועדו להבטיח תחרות הוגנת, הגנת צרכנים וריבונות דיגיטלית — ולא להפלות חברות זרות.

יחסי הסחר נתונים ללחץ רחב יותר

המחלוקת סביב המיסוי הדיגיטלי מתפתחת על רקע יחסים מתוחים ממילא בין ארה״ב לאיחוד האירופי. ממשל טראמפ הטיל מכסים רחבי היקף על סחורות אירופיות וביקר בפומבי את הנהגת האיחוד הכלכלית והפוליטית. במקביל, נמשכים מגעים סביב פטורים ממכסים, גישה לשווקי תעשייה ותיאום במסגרת יוזמות מיסוי גלובליות.

בעוד שהסכמות אחרונות במסגרת ה-G7 הפחיתו זמנית את הלחץ סביב מס המינימום הגלובלי, סוגיית הכלכלה הדיגיטלית נותרה בלתי פתורה. ארה״ב הצליחה בעבר לשכנע מדינות כמו קנדה לנטוש יוזמות למיסוי דיגיטלי, מה שמעלה את רף הסיכון עבור אירופה כאשר וושינגטון מאותתת על נכונות להסלים.

השלכות שוק ואסטרטגיה בהמשך הדרך

עבור משקיעים, הסכסוך מייצר אי-ודאות חדשה סביב שירותים חוצי-גבולות, רווחי חברות רב-לאומיות וסיכוני רגולציה. חברות אירופיות בעלות חשיפה משמעותית לשוק האמריקאי עשויות להתמודד עם עלויות ציות גבוהות יותר או מגבלות גישה לשוק, בעוד שחברות טכנולוגיה אמריקאיות נותרות חשופות לקנסות ולאכיפה רגולטורית באירופה.

במבט קדימה, השאלה המרכזית היא האם איום צעדי התגמול ידחוף את אירופה לפשרה או דווקא יקשיח עמדות. כאשר שירותים דיגיטליים נמצאים בלב הצמיחה הכלכלית וההשפעה הגיאופוליטית, תוצאות העימות צפויות לעצב לא רק את זרמי הסחר אלא גם את הכללים הגלובליים המסדירים את הכלכלה הדיגיטלית.