חזרתו של הנשיא דונלד טראמפ לבית הלבן בשנת 2025 סימנה את אחת השנים המטלטלות ביותר לסחר העולמי בעשורים האחרונים, ואילצה ממשלות, תאגידים ומשקיעים לבצע התאמות מהירות. גל רחב של מכסים העלה את מסי היבוא לארצות הברית לרמות שלא נראו מאז השפל הגדול, והפך את מדיניות הסחר לגורם מרכזי בתנודתיות השווקים, במשאים ומתנים דיפלומטיים ובאסטרטגיה התאגידית. אף שהשווקים הסתגלו בצורה חלקה מהצפוי, ההשלכות של איפוס הסחר הזה צפויות להישאר נושא מכונן גם בשנת 2026.

המכסים מגדירים מחדש את מפת הסחר העולמית

אסטרטגיית המכסים של טראמפ, שהוצגה כניסיון להחיות את הייצור האמריקאי ולאזן מחדש את יחסי הסחר, דחפה את שיעור המכסים הממוצע בארה״ב לכמעט 17%, לעומת פחות מ-3% בסוף 2024. צעדים אלה מניבים כיום הכנסות מוערכות של כ-30 מיליארד דולר בחודש לאוצר האמריקאי, ומדגישים את חשיבותם הפיסקלית. ההסלמה הפתאומית זעזעה את שרשראות האספקה הגלובליות והובילה למשאים ומתנים דחופים, כאשר שותפות סחר ביקשו פטורים או הפחתות בשיעורי המכס.

הסכמי מסגרת הושגו עם האיחוד האירופי, בריטניה, יפן, דרום קוריאה, שווייץ ומספר כלכלות אסייתיות. אף שהסכמים אלה הפחיתו אי-ודאות, הם כללו לעיתים קרובות מכסים בסיסיים גבוהים יותר והתחייבויות רחבות להשקעה בארה״ב, מה שהוביל מבקרים לטעון כי השותפות קיבלו את “הרע במיעוטו” ולא תוצאה מיטבית באמת.

מדוע הזעזוע הכלכלי לא התממש במלואו

למרות תחזיות קודרות, הכלכלה העולמית נמנעה ממיתון חמור. אירופה ספגה את הפגיעה בחוסן יחסי, בסיוע פטורים וגיוון לשווקים חלופיים. הערכות מצביעות על כך שהפגיעה הישירה מהמכסים בתמ״ג של גוש האירו הסתכמה בפחות מחצי נקודת אחוז. סין, מצדה, רשמה עודף סחר העולה על טריליון דולר, מה שמעיד על הצלחתה לנתב יצוא מחדש, לשדרג את בסיס הייצור ולנצל שליטה אסטרטגית במינרלים קריטיים.

בארה״ב עצמה, הצמיחה הוכיחה עמידות גבוהה מהצפוי. לאחר התכווצות קצרה בתחילת השנה שנבעה מהאצת יבוא טרם הטלת המכסים, הכלכלה התאוששה, בתמיכת צריכה פרטית חזקה ומחזור השקעות נרחב הקשור לבינה מלאכותית. האינפלציה נותרה גבוהה אך ניתנת לניהול, כאשר העלויות התפזרו לאורך שרשראות אספקה גלובליות ולא הועברו במלואן לצרכנים.

סיכונים משפטיים וגיאופוליטיים מרחפים מעל 2026

עמידות מסגרת הסחר של טראמפ צפויה לעמוד למבחן קריטי בשנת 2026. בית המשפט העליון של ארה״ב צפוי לפסוק בעתירות המאתגרות את הבסיס המשפטי של מספר מכסים, כולל היטלים המכונים “הדדיים”. פסיקה שלילית עלולה לאלץ את הממשל להסתמך על כלים משפטיים מצומצמים יותר, לפתוח מחדש משאים ומתנים ולהצית מחדש אי-ודאות.

מעבר לארה״ב, יחסי הסחר בין אירופה לסין נמצאים תחת בחינה גוברת. ככל שיצואנים סיניים משפרים תחרותיות באמצעות פיחות במטבע והתקדמות טכנולוגית, קובעי המדיניות באירופה דנים האם יש צורך באמצעי הגנה להתמודדות עם חוסר איזונים הולכים וגדלים. דינמיקה זו עשויה להוסיף שכבת מורכבות נוספת לזרימות הסחר העולמיות.

השווקים עוקבים אחר הסכמים, לא הסלמה

עבור המשקיעים, השאלה המרכזית היא האם שנת 2026 תביא להתבססות או לעימות מחודש. השיחות בין וושינגטון לבייג׳ינג נותרות שבריריות, כאשר הסדרים זמניים צפויים לפוג בהמשך השנה ופגישות בדרג גבוה מתוכננות באופן tentative. במקביל, בחינת הסכמי הסחר בצפון אמריקה עם קנדה ומקסיקו מוסיפה אי-ודאות חדשה לשרשראות אספקה חוצות גבולות.

מה שהתברר בבירור הוא שהשווקים הסתגלו לעולם של מכסים גבוהים יותר, אך לא לחוסר צפיות. יציבות, גם ברמות מכס מוגברות, הוכיחה עצמה כפוגענית פחות משינויים תכופים במדיניות.