Virtu Financial, אחד מעושי השוק המשפיעים ביותר בארצות הברית, הסכימה לשלם קנס של 2.5 מיליון דולר כדי ליישב טענות שהעלתה רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), שלפיהן יחידת הברוקר-דילר שלה אפשרה גישה פנימית רחבה ולא תקינה למידע לקוחות סודי. הפשרה, שאושרה על ידי שופט פדרלי במנהטן, מדגישה לחץ רגולטורי הולך וגובר על חברות הנמצאות בלב תשתית השווקים בארה״ב — שם שלמותם והגנתם של נתוני המסחר הם אבן יסוד לאמון המשקיעים. לפי ה־SEC, כמעט כל העובדים ב־Virtu Americas — שאז הייתה אחראית לביצוע כ־25% מהוראות המסחר של משקיעים קמעונאיים בארה״ב — יכלו לגשת למידע על זהות לקוחות ועל פעולות המסחר שלהם.

הרגולטורים מערערים על טענותיה של Virtu להגנות נתונים חזקות

הכתביעה של ה־SEC התמקדו בסתירה בין הצהרותיה הציבוריות של Virtu לבין אמצעי הבקרה הפנימיים שלה. Virtu הבטיחה ללקוחותיה פעם אחר פעם כי היא מסתמכת על חומות מידע חזקות והפרדה מערכתית בין יחידות עסקיות כדי להגן על נתוני מסחר רגישים. אך הרגולטורים קבעו כי מדובר בהצהרות מטעוֹת. בין ינואר 2018 לאפריל 2019, עובדים יכלו לגשת לשמות לקוחות ולמחירים, לנפחים ולניירות הערך שבהם סחרו — פשוט באמצעות שם משתמש וסיסמה גנריים שהיו ידועים לכלל הארגון.

ה־SEC טענה כי מצב זה יצר סיכון משמעותי לשימוש לרעה במידע מהותי שאינו ציבורי, גם אם לא נטען כי אכן התרחש שימוש כזה.

המקרה מצטרף למגמה רגולטורית רחבה יותר: דרישה מחברות שלהן נתח שוק גבוה — כגון סוחרי סיטונאות מרכזיים ועושי שוק — להחזיק מערכות המתאימות להיקף פעילותן. העובדה ש־Virtu Americas טיפלה בחלק כה גדול מתנועות המסחר של משקיעים קמעונאיים בתקופה הנדונה מדגישה את ציפיית ה־SEC כי מתווכים מרכזיים יוכיחו לא רק יכולות טכנולוגיות מתקדמות, אלא גם ממשל נתונים חסין ומובהק.

תגובת Virtu ותפקיד הגילויים הפנימיים

Virtu לא הודתה ולא הכחישה את ההאשמות במסגרת הסכם הפשרה, ולא פרסמה תגובה פומבית בנושא. החברה הצהירה בעבר כי דיווחה מיוזמתה ל־SEC בשנת 2019 על בעיית הגישה, לאחר שגילתה כי יותר עובדים מהמתוכנן יכלו לצפות בנתוני מסחר של לקוחות. הדיווח עלה בקנה אחד עם מעבר מערכת שהיה קשור לעסק שנרכש לאחרונה — הסבר המרמז על המורכבות התפעולית שחברות ברוקראז׳ ומסחר גדולות מתמודדות איתה בעת שילוב פלטפורמות טכנולוגיות שונות.

למרות שדיווח וולונטרי עשוי להקל בעונשים, הפשרה הנוכחית משקפת את נכונותם הגוברת של הרגולטורים שלא לקבל הפרעות תפעוליות כהצדקה לליקויים בבקרות מידע.

עבור Virtu — חברה הידועה במערכות מסחר אלקטרוני מתקדמות ובתשתיות בעלות השהייה נמוכה — האירוע מעלה שאלות לגבי אופן ניהול מערכות מורשות, רכישות וממשקי גישה פנימיים בעת תקופות של שילוב טכנולוגי. משקיעים ולקוחות עשויים לבחון מקרוב כיצד עושי שוק מבטיחים את הגנת הנתונים שבבסיס שירותי הביצוע שלהם, במיוחד בסביבה שבה סודיות נתונים והגינות מסחר נמצאות תחת ביקורת גוברת.

השלכות רגולטוריות עתידיות

הפשרה מגיעה בתקופה של הידוק רגולטורי סביב השימוש וההגנה על נתוני מסחר שאינם ציבוריים. ככל שה־SEC מגבירה את הפיקוח על גישה לנתונים, טכנולוגיות ניטור וחובותיהם של ספקי נזילות מרכזיים, ייתכן כי חברות בתחום יצטרכו לעמוד בדרישות ציות נוספות בשנים הקרובות.

משתתפי השוק יעקבו לראות האם מקרה זה יהפוך לתקדים עבור פעולות אכיפה נוספות, כאשר הרגולטורים מבקשים למנוע סיכונים שעלולים לפגוע באמון המשקיעים או לעוות את דינמיקת המסחר. לעת עתה, הפשרת Virtu מחזקת מסר פשוט: בשווקים המודרניים, היקף פעילותה של חברה חייב להיות תואם לקפדנות של מסגרת אבטחת המידע שלה.