מחירי הנפט רשמו עלייה מתונה ביום רביעי, כאשר משתתפי השוק ניווטו בין זעזועי אספקה פיזיים לבין החרפה במתיחות הטרנס־אטלנטית. אף שהתחזית הכוללת לשוק האנרגיה נותרת מעוננת על רקע ציפיות לעודף עולמי בשנת 2026, מגבלות קצרות טווח באזור הים התיכון ודולר נחלש סיפקו רוח גבית הכרחית למחירי הייחוס של הנפט.

זעזועי אספקה בים הכספי ובים השחור

שוק הנפט הפיזי התהדק בעקבות תקלות תפעוליות משמעותיות בקזחסטן. ההפקה בשדות הענק טנגיז וקורולב הופסקה זמנית לאחר ששריפות השביתו גנרטורים חשמליים, ופגעו באגן הפקה שהפיק בממוצע כ־890 אלף חביות ביום בשנת 2025. לכך נוספה פגיעה בקיבולת מסוף קונסורציום צינור הים הכספי (CPC) — עורק חיוני לכ־1% מהאספקה העולמית. תקיפות רחפנים על מכליות ותקלות טכניות ביחידות טעינה ימיות אילצו ירידה של כ־45% במשלוחי ינואר לעומת התחזיות המקוריות. המחסור המקומי דחף את פרמיות נפט ה־CPC Blend ליותר מ־1.20 דולר לחבית מעל Brent מתוארך, איתות לביקוש חריף לאספקה מיידית.

גורם ״מלחמת הסחר״ סביב גרינלנד

הסיכון הגיאופוליטי קיבל תפנית בלתי שגרתית עם החרפת דרישותיו של הנשיא טראמפ שארצות הברית תרכוש את גרינלנד. איום הממשל להטיל מכס של 10% על מדינות אירופה — בהן דנמרק, נורווגיה וגרמניה — אם לא יושג הסכם, הכניס את שוקי המניות הגלובליים למצב של ״Risk-Off״. עם זאת, בשוק הסחורות ההשפעה כפולה: המתיחות מגבירה את האטרקטיביות של נכסי מקלט ומפעילה לחץ כלפי מטה על מדד הדולר האמריקאי, שירד לשפל של שבועיים מתחת לרמה של 98.4. מאחר שהנפט מתומחר בדולרים, דולר חלש הופך את הסחורה לאטרקטיבית יותר עבור קונים בינלאומיים ותומך במחירים, חרף אי־הוודאות הדיפלומטית.

OPEC+ והיסודות ארוכי הטווח

למרות התמיכה הנוכחית במחירים, המשקיעים נותרים זהירים נוכח הרקע הפונדמנטלי. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) ומינהל המידע לאנרגיה האמריקאי (EIA) ממשיכים להתריע מפני עודף משמעותי שצפוי להתפתח בהמשך השנה, עם החזרת תפוקה הדרגתית מצד מדינות OPEC+. נפט Brent נסחר כעת סביב 64 דולר לחבית, בעוד WTI נותר מתחת לרף ה־60 דולר. אנליסטים מציינים כי אף שכותרות גיאופוליטיות יוצרות תנודתיות, ״רצפת״ המחירים האמיתית תיקבע לפי יכולת הביקוש העולמי לספוג את העלייה הצפויה בהפקת דלקים נוזליים, המוערכת בכ־1.4 מיליון חביות ביום השנה.

משקיעים צריכים לעקוב מקרוב אחר פורום הכלכלה העולמי בדאבוס השבוע, שם צפויה בהירות נוספת בנוגע למדיניות הסחר והאנרגיה של ארה״ב. בעוד שיבושי האספקה המיידיים בקזחסטן מספקים רצפת מחיר, הסיכון למלחמת סחר תגובתית בין ארה״ב לאיחוד האירופי נותר איום מרכזי כלפי מטה על הצמיחה הגלובלית ועל הביקוש ארוך הטווח לאנרגיה. על משתתפי השוק לאזן בין אירועים גיאופוליטיים עתירי השפעה לבין המציאות המבנית של עודף אספקה מתקרב.