רבים תופסים מט”ח כתחום לסוחרים. בפועל, כמעט כל משקיע מחזיק חשיפה מטבעית – גם אם אינו מודע לכך.

כאשר השקל מתחזק או נחלש, ההשפעה אינה מוגבלת לחופשה בחו”ל. היא משפיעה ישירות על שווי השקעות גלובליות ועל ערך ההון הריאלי.

הטיית הביתיות: “אני חי בשקלים, אז למה צריך דולר?”

זו תפיסה נפוצה. אך בפועל, כל מי שמחזיק מניות בינלאומיות, קרנות סל זרות או נכסים מחוץ לישראל – חשוף למט”ח.

השאלה היא האם החשיפה הזו מנוהלת, או מקרית.

במצבים של אי יציבות אזורית או שינויים כלכליים, השקל עשוי להגיב באופן חד. מי שמחזיק חשיפה דולרית עשוי ליהנות מאיזון טבעי. מי שלא – חשוף להשפעה כפולה.

גידור מלא או חשיפה חלקית?

אין פתרון אחד נכון לכולם. גידור מלא מפחית תנודתיות מטבעית אך מוותר לעיתים על יתרונות פיזור. חשיפה מלאה מגדילה תנודתיות אך עשויה לשמש שכבת הגנה בתרחישים מסוימים.

ההכרעה תלויה במבנה הכולל של התיק וביעדים הפיננסיים.

הבעיה היא לא בחירה כזו או אחרת – אלא היעדר בחירה מודעת.

קורלציה שלא רואים

משקיעים רבים בוחנים ביצועי מניות, אך אינם מודעים להשפעת המטבע על התשואה בפועל. שינוי של כמה אחוזים בשער החליפין יכול למחוק או להעצים תשואה שנתית.

מט”ח הוא חלק אינטגרלי מניהול סיכון, גם אם אינו תופס כותרות יומיות.

השכמה: חשיפה מטבעית היא החלטה – גם אם לא קיבלתם אותה

אם לא בדקתם את מבנה החשיפה לשקל ולדולר בשנים האחרונות, סביר להניח שהיא נוצרה אקראית.

ניהול הון אסטרטגי שואל:
מהו שיעור החשיפה הרצוי?
האם קיימת התאמה בין מבנה המט”ח לבין רמת הסיכון הכללית?
והאם הפיזור המטבעי משרת אתכם – או נוצר כברירת מחדל?

בדיקת חשיפה מטבעית ללא עלות
פגישה ממוקדת למיפוי השפעת השקל והדולר על התיק הכולל ובחינת חלופות לניהול סיכון.

מט”ח אינו הימור. הוא שכבת הגנה – אם מנהלים אותו נכון.