נכסי הציבור בישראל חווים צמיחה מהירה ומרשימה, מ־4.7 טריליון ש”ח בשנת 2022 לכ־6.7 טריליון ש”ח בספטמבר 2025, אך לצד הגידול נחשפים כשלים מרכזיים בתשתית הפיננסית. מנכ”ל איילון ביטוח ופיננסים, שרון רייך, בכנס “המהפכה בביטוח” של KPMG, הציג תמונה מורכבת: גופים מוסדיים משיגים תשואות עקביות וממשל תאגידי חזק, אך האזרחים עצמם אינם זוכים לשירות פיננסי הוליסטי שיאפשר להם לנהל את כספם בצורה אפקטיבית. לדבריו, הפיצול הרגולטורי והיעדר נגישות למוצרים פיננסיים יוצרים “שוק שאינו משוכלל”, שבו כספים רבים נותרים בעו”ש ללא השקעה וללא ניצול פוטנציאל תשואה.

ריבוי רגולטורים ופיזור אחריות שמעכב חדשנות

רייך הדגיש כי על אותם נכסים בדיוק מפקחים שלושה רגולטורים: בנק ישראל, רשות שוק ההון והרשות לניירות ערך. מצב זה יוצר חפיפה, עיכובים בשינויי עומק וחוסר בהירות לגבי אחריות מקצועית. הוא הציג נתוני התפלגות המעידים על פער משמעותי בין מסגרות השקעה: כ־600 מיליארד ש”ח מנוהלים בקרנות נאמנות לעומת כ־160 מיליארד ש”ח בלבד בקופות גמל להשקעה ומסלולי חיסכון. בהקשר זה ציין כי יישום ההמלצה להעניק הטבות מס לקרנות נאמנות, כפי שנידון בוועדת ארביטראז’, היה מטיל עלויות כבדות על תקציב המדינה.

יתרון מוסדי מובהק—אך קושי בהעברת הערך ללקוחות

בסקירה של גופי הביטוח ובתי ההשקעות ציין רייך את העוצמות המקצועיות של המוסדיים: ממשל תאגידי מתקדם, יכולות ניהול השקעות מוכחות ותשואות גבוהות לאורך זמן. הוא הזכיר גם את דירוגה הבינלאומי של ישראל במקום החמישי בעולם במדד MERCER לניהול פנסיה—מיקום המעיד על חוזקה מערכתית עמוקה. עם זאת, לדבריו, הפער העיקרי הוא לא בביצועים אלא בנגישות: הציבור אינו מקבל שירות מקיף מגורם אחד, והחסם המבני הזה מונע מהמשקיעים למצות את היתרונות של הגופים המוסדיים.

אוריינות פיננסית נמוכה והשלכותיה על התנהגות המשקיעים

רייך הציג נתונים מדאיגים שלפיהם 36% מכספי הישראלים נותרים בעו”ש ללא שימוש, ו־59% מהמשיבים לסקרים מעידים על חוסר ידע מספק לביצוע השקעות. מחקר של בנק ישראל מחזק את התמונה: אוריינות פיננסית בישראל נמוכה, גם אם דומה לממוצע OECD. בקרב צעירים התמונה חיובית יותר, אך עדיין מחייבת התערבות. רייך קרא לשילוב חינוך פיננסי בבתי ספר ובאקדמיה, והציג את פעילות איילון בתחום, לרבות ייצור תכני עומק ופודקאסטים פיננסיים שמתוכננים להתרחב בשנה הקרובה.

שינויים בהרגלי ההשקעה וירידה בתלות בבנקים

אחד הנתונים הבולטים שהציג רייך הוא פתיחת כ־160 אלף חשבונות השקעה חדשים בשנת 2024, כאשר 44% מהם נפתחו בבתי השקעות ולא בבנקים. המגמה מצביעה על מעבר של משקיעים לחברות פרטיות המציעות חוויית משתמש מתקדמת ומוצרי השקעה מגוונים. במקביל, תחום יועצי ההשקעות סובל מירידה עקבית במספרם—רובם מרוכזים בבנקים, וצעדי ההתייעלות בהם צמצמו את כוח האדם ואת הנגישות לייעוץ מקצועי.

הקריאה לרישיון הוליסטי מאוחד: שינוי שוק הכרחי

האתגר המרכזי, כך קבע רייך, הוא חיבור בין היכולות של המוסדיים לבין הצרכים של האזרחים. “עו”ש שלא יוצא מהבנקים פוגע בשוק משוכלל,” אמר, “ולא יכול להיות שאזרחי ישראל לא מקבלים שירות הוליסטי מגורם אחד.” לדבריו, יש לאפשר רישיון יחיד שיאחד בין ייעוץ השקעות, שיווק פנסיוני וניהול מוצרים פיננסיים, כך שסוכן או יועץ יוכל להציע מעטפת מלאה ללא מגבלות מלאכותיות. כרגע, למשל, סוכן יכול לייעץ לגבי מסלולי השקעה אך מנוע מייעוץ בקרנות נאמנות—פער שרייך הגדיר כלא הגיוני במערכת מודרנית.

בסיום דבריו הציג רייך חזון של מערכת משולבת, שבה הציבור נהנה מהתשואות הגבוהות והניהול המקצועי של הגופים המוסדיים לצד שירות אישי, אחיד ונגיש. לדבריו, איחוד רגולטורי ומתן רישיון הוליסטי אינם רק שינויים מבניים—אלא תנאי יסוד ליצירת שוק פיננסי יעיל שמניע את המשק קדימה.