אתם מפקידים את הונכם בקרנות גידור מתוך ציפייה ברורה לתשואה עודפת, לאלפא ייחודית שתצדיק את המבנה, היוקרה והעלויות. עם זאת, נתוני המחצית הראשונה של שנת 2025 מציגים תמונה מורכבת, המעלה שאלות נוקבות לגבי התמורה שאתם מקבלים עבור השקעתכם. עבור משקיעים רבים, הפער בין ההבטחה לביצועים בפועל הולך ומתרחב, ומחייב בחינה מחודשת של האסטרטגיה. האם אתם באמת מקבלים ערך מוסף, או שמא אתם משלמים מחיר יקר על מוצר שאינו עומד בציפיות?

הפער ההולך ומתרחב: כשהמדדים מנצחים את המנהלים

המספרים מספרים סיפור ברור וחד. בעוד מדדי ייחוס מרכזיים, החל ממדדים מקומיים ועד למדד ה־S&P 500 העולמי, רשמו עליות דו־ספרתיות מרשימות, חלק ניכר מתעשיית קרנות הגידור התקשה לעמוד בקצב. משקיעים שבחרו באסטרטגיה פסיבית פשוטה – החזקה ישירה במדדים, ללא מנגנוני מינוף מורכבים וללא עמלות גבוהות – נהנו מתשואות יוצאות דופן.

מנגד, קרנות גידור רבות, שאמורות “להכות את השוק”, סיפקו ביצועים פושרים. כאשר קרן גדולה ומכובדת מציגה תשואה של 17%–22% בשעה שהשווקים מזנקים ב־20%–30%, קשה לטעון שהערך המוסף אכן נוצר. המצב הופך חמור אף יותר כאשר קרנות בינוניות מציגות תשואות חד־ספרתיות נמוכות. במקרים אלו, לא מדובר עוד בכשל נקודתי, אלא בדפוס המאתגר את עצם הרציונל לקיומן של הקרנות הללו ככלי השקעה מועדף.

המנגנון הפנימי: מדוע המודל פועל לעיתים נגדכם?

הפער בביצועים אינו מקרי. הוא נובע ממספר מאפיינים מבניים במודל התפעולי של קרנות גידור, אשר עלולים לפגוע בתשואה נטו המגיעה לכיסכם:

נטל העמלות הכבד: מבנה העמלות המסורתי, הכולל דמי ניהול קבועים (לרוב 2%) ודמי הצלחה משמעותיים (לרוב 20%), יוצר רף גבוה מאוד. גם בשנה של ביצועים חיוביים, נתח ניכר מהרווח נותר אצל מנהלי הקרן, והופך שנה טובה בשוק לשנה בינונית בלבד עבורכם, המשקיעים.

ניהול סיכונים שמרני מדי: מחויבותן העליונה של הקרנות היא לשרידות ולא למיקסום תשואה. כתוצאה מכך, בתקופות של מומנטום חיובי בשווקים, מנהלים רבים נוקטים בגישה הגנתית יתר על המידה. הם “זורקים עוגן” ומונעים מהתיק לרכוב על הגל במלוא העוצמה, בניגוד לתיק מדדי פשוט.

ניגוד אינטרסים מובנה: מטרתכם כמשקיעים היא להשיג תשואה מקסימלית עבור רמת סיכון נתונה. מטרתו של מנהל הקרן, לעומת זאת, היא לרוב שימור היקף הנכסים המנוהלים וייצוב זרם ההכנסות מדמי הניהול. יעדים אלו אינם תמיד חופפים, ובמקרים רבים, העדפת היציבות התפעולית של הקרן באה על חשבון פוטנציאל הרווח שלכם.

מיתוס “ההגנה בירידות”: מחיר ההזדמנות האבוד

אחד הנרטיבים המרכזיים של תעשיית הגידור הוא היכולת לספק “הגנה” בתקופות של ירידות שערים. אך גם טיעון זה דורש בחינה ביקורתית. קרן המניבה 6% בשנה שבה השוק עולה ב־20% אינה באמת “מגנה” עליכם; היא גורמת לכם להפסד הזדמנות משמעותי. אם אותה קרן גם אינה מצליחה לספק הגנה אפקטיבית בתקופות של משבר אמיתי, הרי שהיא מאבדת את הרציונל האסטרטגי שלה עבור כל משקיע רציונלי.

המנדט שלכם כמשקיעים: מסגרת להערכה ביקורתית

חשוב להדגיש: לא כל קרנות הגידור נכשלות במשימתן. קיימים מנהלים מוכשרים המספקים אלפא אמיתית ועקבית. האתגר שלכם הוא להבחין בינם לבין הרוב, המציע מוצר יקר שאינו בהכרח עדיף על אלטרנטיבות פסיביות וזולות. לשם כך, עליכם לאמץ גישה ביקורתית ולשאול את השאלות הנכונות:

ביצועים ארוכי טווח: האם הקרן מנצחת את מדד הייחוס הרלוונטי באופן עקבי לאורך מחזור שוק מלא, ולא רק בשנה מוצלחת אחת?
הצדקת העמלות: האם התשואה נטו, לאחר ניכוי כל העמלות, מצדיקה את המורכבות, הסיכון והעלות הגבוהה של המוצר?
שקיפות ואסטרטגיה: האם אתם מקבלים תמונה ברורה ושקופה לגבי אסטרטגיית ההשקעה, רמת החשיפה והפוזיציות המרכזיות בתיק?
עקביות מול מזל: האם הביצועים המרשימים נובעים מתהליך השקעה שיטתי ובר־קיימא, או שהם תוצאה של מספר הימורים מוצלחים וחד־פעמיים?

השורה התחתונה: לאן נע “הכסף החכם” ב־2025?

הפרדיגמה משתנה. “הכסף החכם” של ימינו אינו מסתנוור עוד ממותגים יוקרתיים, אלא מתמקד בשורת הרווח נטו. הוא נע לעבר פתרונות יעילים, זולים ורחבים יותר: השקעה במדדים גלובליים, פיזור נכסים חכם ומוצרים מנוהלים בעלות נמוכה.

אם אתם משקיעים בקרן גידור ואינכם רואים תוצאות ברורות, חד־משמעיות ועקביות מעל ביצועי השוק – הגיע הזמן לערוך בדק בית יסודי. זו אינה קריאה תאורטית, אלא צעד מעשי וחיוני לשיפור התשואה על הונכם, המבוסס על נתונים, עובדות ותוצאות.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם ונבצע השוואה מהירה.