בינה מלאכותית צפויה להפוך לגורם משמעותי בתהליך השינוי הכלכלי של אירופה, אך קרן המטבע הבינלאומית (IMF) הזהירה כי האימוץ הרחב של הטכנולוגיה עלול ליצור גם לחצים כלכליים חדשים. מסמך רקע שהוכן עבור שרי האוצר של האיחוד האירופי מציין כי AI עשוי להגדיל את פריון העבודה באירופה בכ-1% לאורך חמש שנים, אך במקביל להחריף פערים חברתיים, להגדיל את הביקוש לאנרגיה ולהעמיק את התלות בספקי טכנולוגיה זרים.

הניתוח של IMF הוצג לקראת פגישה לא רשמית של שרי האוצר של האיחוד האירופי בדבלין ב-18–19 בספטמבר, והוא מדגיש את האתגר העומד בפני קובעי המדיניות באירופה: ליהנות מהיתרונות הכלכליים של AI תוך ניהול ההשפעות החברתיות והתשתיתיות הרחבות יותר.

AI עשוי לתרום לשיפור הפריון ברחבי אירופה

המסמך של IMF מצביע על כך שאימוץ AI עשוי לשפר את היעילות במגוון תחומים באמצעות אוטומציה של תהליכים שגרתיים, תמיכה בקבלת החלטות והגדלת התפוקה מהמשאבים הקיימים. עלייה של כ-1% בפריון לאורך חמש שנים עשויה להוות תרומה משמעותית בסביבה שבה כלכלות אירופיות רבות מתמודדות עם קצב צמיחה איטי יותר ועם חששות מתמשכים בנוגע לתחרותיות.

עם זאת, היתרונות הכלכליים אינם צפויים להתחלק באופן שווה. ה-IMF ציין כי הרווחים והעלויות הקשורים ל-AI עשויים להשתנות באופן משמעותי בין מדינות, אזורים וקבוצות עובדים, בהתאם לרמת התשתיות הדיגיטליות, זמינות הכישורים ומידת החשיפה של הענפים השונים.

עבור הכלכלות האירופיות, היכולת להפוך השקעות ב-AI לשיפור ממשי בפריון עשויה להיות תלויה בהתאמת כוח העבודה, במערכות החינוך ובמדיניות שתתמוך באימוץ טכנולוגיות חדשות בקרב חברות.

שוק העבודה מתמודד עם השפעה לא אחידה של אימוץ AI

אחד החששות המרכזיים שזוהו על ידי ה-IMF הוא ההשפעה של AI על מבנה התעסוקה. כ-60% מהעובדים בכלכלות אירופיות מפותחות מועסקים במשרות הנחשבות חשופות במידה גבוהה ל-AI, כלומר תפקידיהם עשויים לעבור שינויים משמעותיים ככל שחברות יטמיעו כלי אוטומציה מתקדמים יותר.

חשיפה גבוהה אינה משמעותה בהכרח החלפת עובדים, אלא מצב שבו מקצועות רבים עשויים להשתנות באופן מהותי מבחינת אופן ביצוע המשימות. חלק מהעובדים עשויים ליהנות משיפור בפריון באמצעות כלי AI, בעוד אחרים עשויים להתמודד עם צורך ברכישת מיומנויות חדשות כאשר חברות משנות את מבנה הפעילות שלהן.

לכן, קובעי המדיניות באירופה מתמקדים ביצירת איזון בין התקדמות טכנולוגית לבין צעדים שנועדו לתמוך במעבר של עובדים ולהפחית אי-שוויון אפשרי בין אזורים וקבוצות הכנסה.

ביקוש לאנרגיה ותלות טכנולוגית הופכים לסוגיות אסטרטגיות

התרחבות תשתיות ה-AI יוצרת גם דרישות חדשות ממערכות האנרגיה באירופה. לפי מסמך ה-IMF, מרכזי נתונים כבר צורכים כ-3% מהחשמל ביבשת, והמשך העלייה בדרישות המחשוב של AI עשוי להגביר את הלחץ על רשתות החשמל.

אתגר זה מוסיף ממד נוסף לאסטרטגיית ה-AI של אירופה, כאשר ממשלות נדרשות להתחשב בזמינות אנרגיה, בהשקעות בתשתיות וביעדי קיימות, במקביל לתמיכה בהתרחבות הדיגיטלית.

ה-IMF הדגיש גם חששות בנוגע לתלות של אירופה בספקי טכנולוגיה זרים. רבות מחברות ה-AI הגדולות בעולם, יצרניות המוליכים למחצה וספקיות תשתיות הענן ממוקמות מחוץ לאירופה, דבר שיוצר שיקולים אסטרטגיים בנוגע לעצמאות טכנולוגית ולחוסן שרשראות האספקה.

הצעדים הבאים של אירופה במדיניות ה-AI

ה-IMF ציין כי אינטגרציה כלכלית עמוקה יותר עשויה לסייע למדינות אירופה למצות את ההזדמנויות של AI תוך צמצום הסיכונים. השקעות מתואמות, שיפור תשתיות דיגיטליות ומדיניות המעודדת חדשנות עשויים להשפיע על יכולתה של אירופה להתחרות בכלכלת ה-AI הגלובלית.

בהמשך, משקיעים וקובעי מדיניות יעקבו אחר השאלה האם אימוץ AI יתורגם לשיפור מדיד בפריון, כיצד שוקי העבודה יסתגלו והאם אירופה תוכל להרחיב את יכולותיה הטכנולוגיות תוך ניהול הלחצים בתחום האנרגיה והכלכלה.